ברקת מנסה להקל על היבוא וסומך על היבואנים שיגלגלו את ההוזלות לצרכן: "לא כולם רמאים"
ברקת מנסה להקל על היבוא וסומך על היבואנים שיגלגלו את ההוזלות לצרכן: "לא כולם רמאים"
במרכז המהלך של שר הכלכלה שהגיע היום לדיון בכנסת, עומדות הקלות מפליגות ליבואנים, שיוכלו לייבא מוצרים מאירופה בהתבסס על הצהרה בלבד. אך היה מי שהדגיש את הצורך בסנקציות ואכיפה אזרחית; אילן בר, ממעבדת התקינה "סיסטם": "כבר כיום שליש מהצהרות היבואנים שקריות"
מי שנקלע לדיון שקיימה הבוקר (ד') ועדת הכלכלה של הכנסת על תיקון פקודת היבוא והיצוא באופן שישנה את מתווה היבוא לישראל קיבל דה ז'ה וו חזק ממהלכים דומים בעבר שהבטיחו כי שינוי יסודי בתהליכי היבוא ייצור תחרות בין יבואנים שתאפשר הורדת מחירים והקלה ביוקר המחייה.
מדובר באחד המהלכים המרכזיים שמניע שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת במסגרת החוק שהוא מכנה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". במרכז המהלך עומדות הקלות מפליגות ליבואנים, שיוכלו לייבא לישראל כל מוצר שמשווק באירופה בהתבסס על הצהרתם כי המוצר שהכניסו לשוק תקין ובטיחותי וזאת באופן שאמור לייתר את הצורך בבדיקות תקינה שמשיתות עלויות שמגולמות במחיר הסופי לצרכן. לפי ברקת, החוק יוזיל ב-8%-12% את עלויות היבוא, יעודד יבואנים נוספים להיכנס לשוק, להתחרות ביניהם והצרכן הישראלי ייהנה מירידת המחירים שתבוא.
הבטחות כאלה נשמעו גם מצד שרת הכלכלה לשעבר, אורנה ברביבאי, שקידמה בממשלה הקודמת רפורמה מקיפה בנושא. יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן (ליכוד) הביע ספק ביעילות המהלך ובכוחו להוריד מחירים והעיר כי "במקרה של מוצרי אנרגיה היבואנים חסכו כ-10% בעלויות היבוא וזה לא התגלגל לאזרח מכל מיני סיבות. אמרו שהדולר עלה. כשהדולר יורד לעומת זאת, הם לא מורידים מחירים".
ברקת הסכים עם ביטן כי אין ערובה שמהלך כזה יוביל בהכרח לירידת מחירים. עם זאת הוא אמר כי "יבואנים שירצו למכור יותר, יורידו מחירים בעקבות התחרות שתתפתח בשווקים. אם נחסוך להם תוך פישוט תהליכים, חלקם יורידו מחירים ותיווצר תחרות טובה. כל מוצר שנמכר באירופה יימכר גם בישראל וזאת תוך העברת האחריות על היבוא מהרגולטור אל היבואן, כשהמדינה מקיימת את בדיקת המוצרים בשווקים באמצעות בדיקות מדגמיות שיעשו בהתבסס על מודיעין ועל מערכות מתקדמות שמתבססות על בינה מלאכותית ומאפשרות למקד את הבדיקות".
לדברי ברקת "הרגולציה הישראלית מאוד מחמירה. כל עוד לא מעבירים את האחריות מהרגולטור אל היבואן או היצרן, הנטייה של הרגולטור היא להחמיר ולא לקחת סיכונים. במקום גישה ריכוזית, אנחנו עוברים כעת לגישה ביזורית והרגולטורים שלנו מתחילים להפנים שינוי בתפיסת העולם. היצרנים והיבואנים לא משקרים לנו. אם הם משקרים נתפוס אותם, אבל הם חריגים. אנחנו צריכים לשנות את הגישה של 'כולם רמאים'".
אלא שאילן בר, שייצג במהלך הדיון את מעבדת התקינה "סיסטם", ביקש לצנן את ההתלהבות של ברקת. הוא טען כי "כבר כיום שליש מההצהרות שנותנים יבואנים על תקינות מוצרי מיובאים – שקריות ולא מבוססות על בדיקה וזאת באופן שמצריך נקיטה בסנקציות מרתיעות שיופעלו במצבים כאלה".
נציגת פורום קהלת שהשתתפה בדיון תמכה במהלך שמקדם ברקת וטענה כי "החוק יסייע להפחית את הנטל הרגולטורי בתהליך היבוא, יחסוך כסף ליבואנים ויוריד את יוקר המחייה". לעומתה, סמנכ"לית לובי 99 עו"ד רחל גור אמרה כי במצב של קידום החוק יש להעמיד גם את האפשרות לאכיפה אזרחית באמצעות תביעות ייצוגיות ולא להסתמך רק על מנגנוני המדינה למתן קנסות ליבואנים שיפרו אותו. ביטן הבהיר כי יתנגד לכך ואמר כי ועדת הכלכלה תשלים עד השבוע הבא את הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית וזאת, לאחר שהשלימה ביוני האחרון את חלקו הראשון, שאוסר מניעת יבוא מקביל.
