הניתוח לקיצור תורנויות המתמחים יהיה ארוך מהמובטח
הניתוח לקיצור תורנויות המתמחים יהיה ארוך מהמובטח
שרי הבריאות והכלכלה העזו לבצע את מה שממשלות בעבר נמנעו לגעת בו: טיפול בסוגיה המורכבת של תורנויות המתמחים. אך לצורך שינוי יסודי תידרש הממשלה להקצות הרבה יותר משאבים כדי להגדיל את מספר הרופאים במערכת
"זו בשורה היסטורית”, הכריז אתמול שר הבריאות ניצן הורוביץ כאשר החל את נאומו בכנסת על שלב ראשוני לקיצור תורנויות המתמחים שקידם יחד עם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ועם שר האוצר אביגדור ליברמן שתיגבר את המהלך בכמה עשרות מיליוני שקלים. אין להפחית בחשיבות קיצור התורנויות של המתמחים, אשר מבלים יותר מיממה אחת שלמה על הרגליים בניסיון לטפל בחולים ולהציל חיים.
אלא שכאשר נפרדים מהרטוריקה הגבוהה ומתחברים לקרקע המציאות, מבינים כי השאלות הפתוחות והבעיות שטרם נפתרו ממסגרות את האירוע כצעד ראשוני מאוד, לקראת מה שמכנה ברביבאי ”יעד נורמטיבי”: תורנויות סבירות יותר שיאפשרו למתמחים ולעתיד הרפואה בישראל חיים נורמליים.
"אורך התורנויות נובע גם מחוסר בכוח אדם. כדי לאפשר קיצור תורנויות, צריך להכניס רופאים חדשים שימלאו את המקום. בישראל זו בעיה קשה. השגנו תקציב למאות כיסאות ללימודי רפואה. ההגדלה בכוח אדם נוגעת באחיות ובאחים"
למרות ההכרזה שום דבר עדיין לא ברור והאתגרים שעומדים בפני המהלך רבים. ארגון “מרשם” המייצג 1,500 מתמחים כבר איים בהתפטרות המונית, ובמסגרת המו”מ שיתחיל בקרוב מול הר”י על תנאי העסקתם של כלל הרופאים - הפוטנציאל לפיצוץ הוא גדול. אבל אפשר להודות בעובדה אחת: הממשלה הזו, לעומת כל הקודמות, החליטה להתמודד עם בעיה כואבת, אמיתית ומורכבת, ולהפסיק לדחות את הטיפול לנצח. במישור הפוליטי היא הוכיחה, שוב, כי גם ממשלה שיש בה קצוות פוליטיים יכולה לקדם סוגיות כלכליות־חברתיות חיוניות המשפיעות על איכות החיים של כל אזרח בישראל.
כלכליסט בחן והתייחס לכמה ציטוטים מרכזיים מתוך נאומי השרים הורוביץ וברביבאי.
"אחרי שנים של דיבורים, עברנו למעשים. עד עכשיו איש לא רצה לגעת בנושא. 26 שעות עבודה ברצף זה לא סביר, לא הגון ולא בריא. קיצור התורנויות יצא לדרך. זו בשורה היסטורית. זו מהפכה".
החלק הראשון של המשפט נכון, אלא שלגבי התקפות של החלק האחרון נצטרך להיאזר בסבלנות רבה ולהמתין, לפחות 3 או 5 שנים. שרי הבריאות והכלכלה מדייקים כאשר הם מתארים את היסטוריית קיצור התורנויות. אכן, אף אחד לא רצה לגעת בנושא הזה בשל רגישותו, מורכבותו ובעיקר כי כולם יודעים שהפתרון האמיתי - שמאוד קשה ליישמו - הוא הזרמת מיליארדי שקלים למערכת הבריאות והשקעתם בתקנים חדשים, ובעיקר בהכשרת רופאים חדשים. כל עוד זה לא קורה, המהפכה עליה דיברו הורוביץ וברביבאי - שזיהו הזדמנות פוליטית מצוינת - תחכה.
ממשלות קודמות דחו את הבעיה והאריכו אוטמטית את היתר ההעסקה המיוחד של 26 שעות. הממשלה הנוכחית החליטה שהדבר הזה חייב להיפתר, גם אם לא בבת אחת, כפי ציינו השרים, וגם אם היעד לוט בערפל, ויש בתוכנית שפע של בעיות ובעיקר שאלות מורכבות שנותרו ללא מענה.
צודקת ברביבאי ואכן התוכנית היא חלקית ביותר. מדובר רק ב־10 בתי חולים (3 בנצרת, העמק, סורוקה, נהריה, זיו, פוריה, ברזילאי ויוספטל), רובם קטנים, רק בפריפריה, ורק החל מהרבעון השני של 2022.
לפי בדיקת כלכליסט, בתי החולים שייכנסו לפיילוט מהווים יחד כ־24% ממערך האשפוז הכללי (לא כולל גריאטריה ופסיכיאטריה). מדובר על 3,864 מיטות מסך 16,180 מיטות בכל המערכת. התוכנית גם לא כוללת את אחת ההתמחויות העיקריות ברפואה - כירורגיה.
"אני לא חושבת שהתוכנית מושלמת. היא חלקית. היא רק תחילתו של תהליך. זו רק פריצת דרך"
"יש כאן צעד קטן מדי. אין חצי כוס מלאה. יש רק כמה טיפות. 90% מהמתמחים נותרו מחוץ למתווה וימשיכו לעשות תורנויות של 26 שעות", הסבירו אתמול בארגון “מרשם”, בראשות ריי ביטון, שהוקם ב־2011 כאשר קבוצה של מתמחים החליטה להתפצל מהר"י בטענה כי הם מייצגים רופאים בכירים וחזקים אך לא את הצעירים. “מרשם” הוא שהוביל את ההפגנות בתקופה האחרונה.
באותו ארגון מוסיפים כי "כששר הבריאות אומר שרק המחלקה הכירורגית נשארה בחוץ, הוא רוצה להגיד בעצם שמאות מתמחים באורולוגיה, באורתופדיה, באף אוזן גרון, בעיניים, בנוירוכירוגיה, בפלסטיקה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית כלי דם, בכירורגיית לב חזה - כולם, גם בפריפריה, ימשיכו לאחוז סקלפל ולנתח מטופלים גם בשעה ה־26 לתורנות וגם יותר. בנוסף אליהם גם לוחמי הקורונה הופקרו והוחרגו מהמתווה הנוכחי. פנימיות, מלר"ד ומחלקות קורונה, הרדמה וטיפול נמרץ - אנחנו לא נוכל לתת לזה יד", אמרו ב”מרשם”.
לכן, כדאי למען הדיוק, וכדי למתן את הציפיות, לדבר יותר על פיילוט או ניסוי ופחות על תוכנית או מהפכה. זאת כאשר ברביבאי עצמה הדגישה כי בעוד שנתיים התוכנית תעבור בדיקה והערכה מחודשת משום שהיא איננה סופית. ברביבאי עצמה ציינה, כי מטרות התוכנית כפי שגובשו מהוות "יעד נורמטיבי".
5 צפייה בגלריה
מימין: יו”ר ההסתדרות הרפואית (הר”י) ציון חגי, ויו”ר ארגון המתמחים “מרשם” ריי ביטון. שלל מכשולים לתוכנית
(צילומים: שאול גולן, גדי קבלו)
אכן, היו הרבה ספקות לגבי רצינות ההצהרות סביב קיצור התורנויות. היות ומדובר בנושא המורכב ביותר במערכת, גם לנוכח העובדה כי המערכת שקועה עדיין במאבק בקורונה ונדרשת למשאבים רבים ולצוות רפואי גדול. בנוסף, תקציב המדינה טרם אושר, כאשר המו"מ מול הרופאים על הסכם מסגרת שפג תוקפו החודש - טרם התחיל.
"עד לפני שבועות ספורים רבים לא האמינו שנקצר תורנויות ושנלך לדבר הזה. אפילו בתוך הממסד הרפואי לא האמינו. הדבר סבוך, מרובה בהתנגדויות ולא רוצים לשים בו משאבים. יש גם ניגודי אינטרסים"
לכן, עצם העובדה שהוחלט על מתכונת של פיילוט היא זו שאפשרה לצאת לדרך. אך עדיין חלקים נרחבים מהממסד הרפואי, מבכירי משרד הבריאות ובעיקר ממשרד האוצר, מטילים ספק הן ביכולת היישום של הפיילוט והן ביכולת להרחיב אותו לכלל המערכת.
הסיבות הוצגו היטב על ידי הורוביץ. חסרים תקנים, חסרים רופאים, חסרים תקציבים. השמיכה לא רק שהיא קצרה, אלא שהמהלך - אפילו במתכונתו החלקית - מקצר עוד את השמיכה. "ההסתדרות הרפואית תנהל מו"מ עם משרדי הכלכלה, הבריאות והאוצר ותתעקש על כך שהדברים יעוגנו בהסכמים קיבוציים ברורים ומחייבים, ויוקצו המשאבים הדרושים”, אמר פרופ’ ציון חגי, יו’’ר ההסתדרות הרפואית (הר”י) עם חשיפת פרטי הפיילוט שסוכמו. “יש לנו כעת חצי שנה לעבוד יחד על הפרטים, ולפתור את הבעיות שעוד נותרו פתוחות, בדגש על ענייני התקנים, השכר וההכשרה הרפואית, וכמובן שמספר התורנויות לא יעלה על 6 בחודש. לא נאפשר בשום אופן להותיר את בתי החולים עם הנחיות חדשות, בלי תקציבים ותקנים חדשים הדרושים בהתאם".
בכך מציגה הר"י את שלל המכשולים שממתינים בדרך. בראש ובראשונה, האם המתמחים, שיעבדו עד 48 שעות חודשיות פחות מהרוב המוחלט של המתמחים שנותרים עד להודעה חדשה מחוץ למתווה, עדיין יקבלו את אותו שכר מאלו שיעבדו בתורנות המלאה. דבר כזה לא יעבור בשקט, לא בהר"י, לא באוצר, ולא בקרב המתמחים עצמם.
"אחרי שנים של דיבורים, עברנו למעשים. עד עכשיו איש לא רצה לגעת בנושא. 26 שעות עבודה ברצף זה לא סביר, לא הגון ולא בריא. קיצור התורנויות יצא לדרך. זו בשורה היסטורית. זו מהפכה"
אחת השאלות הקשות במהלך החדש היא לא רק טיב ההכשרה. רבים במערכת לא רק חוששים כי קיצור תורנויות יפגע פגיעה קשה בהכשרת הרופאים ויביא לירידה באיכות הרפואה בישראל, אלא גם ממי יחליף את הרופאים כשהמתמחים נחים. הנתונים בישראל מדברים בעד עצמם: מספר רופאים לנפש מתחת לממוצע ב־OECD, שיעור בוגרי רפואה לנפש הנמוך במערב (אחרי יפן) ושיעור רופאים קשישים הגבוה במערב.
כפי שציינו השרים, האוצר התחייב להקצות כ־30 מיליון שקל למהלך. הסכום אינו סופי כי הוא סוכם בעל פה רק שלשום בלילה מול שר האוצר אביגדור ליברמן. האם 30 מיליון שקל הוא סכום מספיק? זו שאלה מורכבת שניתן יהיה לענות עליה רק בדיעבד. 30 מיליון שקל יאפשרו אך ורק את היציאה לדרך. יתרה מזו, אסור לשכוח כי התקציבים שיוקצו לאפשר את קיצור התורנויות יוכנסו לבסיס התקציב, הם קבועים ולא תוספות חד־פעמיות. שכן ברגע שמאפשרים קיצור, אין אפשרות מעשית לחזור לתורנות ארוכה של 25 שעות.
בנוסף, 30 מיליון שקל שיוסטו לקיצור התורנויות כבר לא יועברו להשקעה בתשתיות רפואה, במכשירים חדשים ובשיפוץ בתי חולים. כמו כן, יש משמעות לכך שתושבי הפריפריה סובלים מרפואה פחות זמינה - פחות מיטות, פחות רופאים, פחות מומחים, פחות תורים. העובדה שהוחלט על קיצור תורנויות דווקא שם, יפעיל לחץ על הממשלה להקצות תוספות משמעותיות יותר לפריפריה על מנת שהיצע שירותי הרפואה, על כל גווניהם, לא ייפגע עוד ויגדיל את אי־השוויון מול המרכז.
"תוך שנתיים־שלוש נגיע להרחבת התורנויות לכל הארץ”
הנתונים היבשים מראים כי מדובר יותר במשאלת לב נטולת בסיס מאשר בתחזית סבירה. לפי הערכות שמרניות במערכת הבריאות, על מנת לאפשר מהלך רחב יותר של קיצור תורנויות כללי נדרשים 2,000 רופאים נוספים - שכאמור, אינם קיימים. ההערכות הפסימיות יותר מדברות על מחסור של 3,000 רופאים נוספים. בנוסף, המו”מ מול ההסתדרות סביב תנאי העסקה של המתמחים, ושל הרופאים בכלל, טרם החל.
ארגון “מרשם” דחה את המתווה והבטיח כי אלפי מתמחים יגישו את התפטרותם. להבטיח כי תוך שלוש שנים מערכת הבריאות בישראל תצליח להתגבר על מחסור בתקציב, רופאים, מיטות, סטודנטים בבתי ספר לרפואה ושלל המחלוקות הפנימיות בתוך המערכת - זו אמירה לא אחראית בלשון המעטה.
