אירופה נגד ישראל אבל הממשלה ממשיכה לתעדף את אירופה
אירופה נגד ישראל אבל הממשלה ממשיכה לתעדף את אירופה
בימים אלה, יותר מתמיד, עולה השאלה כיצד ניתן לשפר את המצב הכלכלי של אזרחי ישראל, ובמקביל להבטיח את ביטחונם התזונתי. הצעות למגוון רפורמות מופנות לציבור, אך לא כל רפורמה מבטיחה את התוצאה הרצויה. במיוחד חשוב להיזהר מהצעות המבקשות להסיר חסמים על ייבוא תוצרת חקלאית, מתוך אמונה שהדבר יוביל להורדת מחירים ולמאבק יעיל ביוקר המחיה.
בינתיים, הממשלה מקדמת את הרפורמה תחת הכותרת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אך בפועל מדובר בלא יותר מאשר אחיזת עיניים. הרפורמה נותנת עדיפות לחקלאים וליצרנים האירופים בעוד החקלאים הישראלים נאבקים תחת אש בגבולות. אימוץ הדין האירופי בישראל גורר למצב שבו חקלאות המיועדת לתעשיית המזון לא תעמוד יותר בתקנים המקומיים המוכרים. כתוצאה מכך, מגדל תפוחי אדמה מהעוטף, המעביר היום את התוצרת שלו לייצור צ’יפס ישראלי, לא יוכל לעשות כך על פי הדין האירופי ויגרום למפעל הישראלי לתעדף תוצרת חקלאית מאירופה או לוותר ולייבא ישר את הצ’יפס כולו משם.
יתרה מכך – נציגת משרד הבריאות טענה בדיונים שהתקיימו בכנסת כי בניגוד לתכלית המוצהרת של החוק, הרפורמה הזו לא נועדה להוריד את מחירי המזון בישראל.
ואכן, הניסיון המצטבר מראה שרפורמות מסוג זה אינן מובילות להורדת מחירים, ואינן תורמות למלחמה ביוקר המחיה, אלא רק מגדילות את רווחי היבואנים והקמעונאים. לעליית המחירים אחראיות רשתות השיווק, בעוד שהחקלאים הישראלים, המחכים לתמיכה ולסיוע, אינם נהנים ממנה, לא בעתות מלחמה ולא בעתות שגרה. דו"ח בנק ישראל לשנת 2023 מאשש זאת וקובע כי "ההקלה על הייבוא אינה פתרון מלא ומיידי ליוקר המזון בארץ".
מדיניות הדאגה לחקלאי ישראל אינה מונעת מאזרחי ישראל מזון בריא, והיא אינה מייקרת את הפירות, את הירקות, את הביצים, את החלב ואת הבשר. הטענה כי ייבוא תוצרת חקלאית יתרום להוזלת מחירים היא מופרכת. החקלאים הישראליים זקוקים בשעה זו לתמיכה שתבוא לידי ביטוי בהוזלת תשומות כדוגמת מים ועלות עובדים, לאופק ברור ולהשקעות בצמיחה ובפיתוח.
ביטחון המזון של ישראל עמד במבחן הקשה ב־7 באוקטובר, והאירועים שהתרחשו לימדו אותנו שיעור חשוב: אסור לנו לפתח תלות במדינות שמעבר לים, בוודאי לא טורקיה, שייתכן שהכרזתה של מדינה זו על הגבלת הייבוא לא תהיה האחרונה.
חקלאי העוטף והצפון, שנפגעו קשות, זכאים לפיצויים בהיקף חסר תקדים, אך עלינו להימנע מהגבלת יכולת ההשתכרות שלהם. רפורמות המוצעות ללא שיתוף הציבור וללא התחשבות באקלים של ישראל ובזנים שגדלים בה – השונים מאלה של אירופה, עלולות לפגוע בבריאות הצרכנים ובביטחון התזונתי של כולנו. ייקח עוד זמן רב עד שנסיק את כל המסקנות, אך מה שברור כבר היום הוא שאנחנו לא חיים באירופה.
אורי דורמן הוא מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל