בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה ל-2021 והותיר את הריבית על 0.1%
בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה ל-2021 והותיר את הריבית על 0.1%
נגיד הבנק, אמיר ירון: "קשה עדיין להעריך את הסיכון הנשקף מווריאנט הדלתא". תחזית הצמיחה ל-2021 נחתכה ל-5.5% לעומת 6.3% בתחזית הקודמת, זאת בשל חשש מהמשך התפשטות הקורונה ופגיעה בתיירות הנכנסת. התחזית ל-2022 עלתה מ-5% ל-6%
"קשה עדיין להעריך את הסיכון הנשקף מהווריאנט הנוכחי (של הקורונה) לאור השיעור הגבוה של התחסנות האוכלוסייה", כך אמר היום (ב') נגיד בנק ישראל אמיר ירון, במסיבת העיתונאים לאחר החלטת הריבית.
בבנק הותירו את הריבית על שיעור של 0.1% - ללא שינוי מאז אפריל 2020. תחזית הצמיחה ל-2021 נחתכה ל-5.5% לעומת 6.3% בתחזית הקודמת. זאת בשל חשש מהמשך התפשטות הקורונה ופגיעה בתיירות הנכנסת.
"בפרט", אמר ירון, "איננו יודעים אם ההתפרצות תלווה גם בעלייה משמעותית במספרי החולים הקשים והאשפוזים והאם העלייה בתחלואה תאלץ את הממשלה להטיל מחדש מגבלות משמעותיות על הפעילות הכלכלית".
ירידה בתחזית הצמיחה ל-2021
החלטת הריבית תואמת את ההערכות המוקדמות במשק, שלמרות העלייה בסביבת האינפלציה, הריבית הנמוכה נשארת על כנה. זאת בין היתר בגלל התפיסה שחזר עליה הנגיד במספר הזדמנויות, כי האינפלציה היא זמנית - תפיסה עליה שב גם בדבריו היום ואמר כי אין חשש להתפרצות אינפלציונית.
בתחזית המאקרו הנוכחית בנק ישראל צופה כאמור, כי התוצר יצמח בשיעור של 5.5% ו-6% בשנים 2022-2021 בהתאמה. מדובר בשינוי מתחזית המאקרו הקודמת בה הבנק המרכזי צפה צמיחה של 6.3% לשנת 2021, ו-5% לשנת 2022. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפוי לעמוד על 1% ובשנת 2022 על 1.2%. שיעור האבטלה בסוף 2022 יעמוד על 5.5% - שיפור לעומת התחזית הקודמת, שעמדה על 7.5% בסוף 2021, ו-6% בסוף 2022.
בבנק ישראל מעריכים שתקציב המדינה יאושר עד סוף השנה, ושהקונסולידציה הפיסקאלית תדחה ל-2023. לפיכך ההערכות הן שהגירעון הממשלתי יעמוד על 7.1% ב-2021, ועל 3.8% ב-2022, ויחס החוב-תוצר יעמוד על 74% בכל אחת מהשנים הללו. זאת לעומת התייצבות בתחזית הקודמת על יחס חוב-תוצר של 77%, וגירעון ממשלתי של 8.2% ב-2021. ו-3.6 בסוף 2022.
בהודעת הריבית של בנק ישראל נמסר כי "תהליך החזרה לשגרה בישראל תומך בצמיחה מהירה בשנה הקרובה. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים לפעילות, נוכח הסיכונים הבריאותיים בארץ ובחו"ל והפגיעה במשק ובפרט בשוק העבודה. לכן, הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה לאורך זמן, תוך שימוש במגוון כלים ככל שיידרש, כולל כלי הריבית. זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, בהתאוששות הכלכלית מהמשבר ובהבטחת המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסים"
בהודעת הריבית הנוכחית, אין התייחסות לשאלת המשך רכישות האג"ח הממשלתי על ידי הבנק. במרץ 2020, בנק ישראל התערב בשוק האג"ח הממשלתי והודיע על תוכנית רכישות בסך של כ-85 מיליארד שקל שתימשך עד לסוף 2021. נכון לסוף מאי, בנק ישראל רכש 65 מיליארד שקל המהווים כ-6% מכלל החוב של ממשלת ישראל.
קודם להודעתו של הבנק, שררו הערכות שונות בעניין זה - האם בשל ההתאוששות ירצה הבנק לסיים את התוכנית מוקדם ממה שתוכנן בהתחלה, או שמא יבחר להמשיך את הרכישות בכדי לחזק את התאוששות המשק, ובכדי ליישר קן עם התוכנית של הפדרל ריזרב לסיום הרכישות.
"החזרה לרמות האבטלה טרום המשבר תארך זמן"
במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר הודעת הריבית, אמר הנגיד כי "ההתאוששות הכלכלית באה לידי ביטוי גם בענפים אשר נפגעו מהמגבלות באופן משמעותי. הפדיון בענפי המשק בחודש אפריל עלה מעבר למגמה שהייתה צפויה ערב המשבר. העודף בחשבון השוטף התייצב ברמה גבוהה בחודשים הראשונים של 2021"
בנוגע לשוק העבודה אמר הנגיד כי "שוק העבודה ממשיך להתאושש, אך החזרה לרמות אבטלה שהיו טרום המשבר תארך זמן ממושך, ולכן יש חשיבות ליישום ההכרות המקצועיות לאוכלוסיות שנפגעו במיוחד". בנוגע לאינפלציה, שב ירון והבהיר כי "הוועדה המוניטרית עוקבת מקרוב אחר התפתחויות אלו, ומעריכה כי אין חשש להתפרצות אינפלציונית" .
לגבי התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, הבהיר הנגיד שוב כי "איננו מוגבלים בהתערבות מירבית של 30 מיליארד דולר השנה", זאת בהתאם לתוכנית הרכישות (עליה הכריז הבנק בינואר השנה, ש"ט) כדי למנוע ייסוף של השקל. לדבריו, בתום התוכנית "הבנק יפעל בשוק המט"ח על פי הצורך בהתחשב בפעילות הכלכלית של המשק".
ירון התייחס לשוקי האשראי ואמר כי "מסקר המגמות של הלמ"ס עולה, כי קשיי המימון בקרב עסקים גדולים ובינוניים חזרו לרמתם לפני המשבר. בעסקים הקטנים אנו רואים שיפור נוסף, אך רמת הקושי בלקיחת אשראי נותרה גבוהה במקצת בהשוואה לשנת 2019" . למרות הקושי המסוים בעסקים הקטנים, הודיע הנגיד על החלטת הוועדה לסיים באוקטובר את התוכנית למתן הלוואות לטווח ארוך למערכת הבנקית כנגד הלוואות שניתנו לעסקים קטנים וזעירים.
בנוגע לתקציב המדינה, חזר הנגיד על דבריו כי אין להעלות מסים בתקציב הקרוב, אך ציין כי במקביל אין להגדיל את הגירעון המבני וכי יש להתחיל את קידום התשתיות והרפורמות המבניות כבר עכשיו.
