פרשנותמדוע הפוליטיקאים החרדים זקוקים לפסקת התגברות?
פרשנות
מדוע הפוליטיקאים החרדים זקוקים לפסקת התגברות?
בחודשים האחרונים הפוליטיקאים החרדים נשמעים הרבה יותר להוטים לפסקת התגברות על החלטות בג"ץ מאשר נתניהו. הסיבה: חלק מהדרישות שהם צפויים להעלות במקרה שיהיו בקואליציה - עשויות להיפסל בבית המשפט
כדאי לשים לב כמה להוטות נשמעות בחודשים האחרונים המפלגות החרדיות להעברת פסקת התגברות על החלטות בג"ץ, אולי יותר מהליכוד. יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר ש"אנחנו רוצים בפסקת ההתגברות מה שקיים בהרבה מדינות בעולם". יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני חוזר שוב ושוב על האמירה ש"לא נשב בממשלה ללא פסקת התגברות".
יש לזכור שמבחינת שניהם בג"ץ הוא ערכאה פסולה של גויים ולכן הפנייה אליו אסורה. כלומר, עצם ההתערבות בשאלה איך יפעל בית המשפט החילוני לחוקה היא עניין מאוד מורכב ובעייתי מבחינת המפלגות החרדיות וגם סוג של הכרה. היא מבטאת הבנה שהדרך היחידה להשיג את תקציבי העתק שהם דורשים היא סירוס בג"ץ כך שלא יוכל לשמור על עיקרון השוויון. פסקה כזו תשנה לגמרי את כללי המשחק ולמעשה תסיר כל מחסום לתקצוב מוסדות הדת והחינוך החרדיים, להוציא הכוח הפוליטי והתנגדות האוצר.
במפלגות החרדיות קיימת החלטה לעלות מדרגה ואולי כמה מדרגות בדרישות התקציביות. זאת, ברוח ההישגים של רע"מ – 53 מיליארד שקל בעשור הקרוב. ההבדל הגדול הוא שההישגים של רע"מ עמדו לגמרי בעקרונות חוקתיים בגלל מספר סיבות: הערבים רוצים להשתלב במערכות החינוך הכלליות ולא לפרוש מהן, הם רוצים פיתוח כלכלי ולא להגביל אותו ומעל הכל - מדובר בתקציבים לתיקון אפליה קשה. החרדים מעוניינים בתקציבים למערכת חינוך פרטית ולמימון חינוך ללא לימודי ליבה שפוגע בכלכלה. גם הדרישות של החרדים לסבסוד דירות מעוררת שאלה של אפליית מגזרים אחרים.
תקצוב הלימודים בלי ליבה בחינוך החרדי הוא נושא מאוד גבולי מבחינה חוקתית ובג"ץ אפשר אותו על סמך העיקרון של תקציב נמוך יותר למי שמלמד פחות לימודי חול. יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו התחייב שחסידות בעלז תקבל תקציבים בלי ליבה לימודי ליבה כמו שהייתה מקבלת עם. גפני ויצחק גולדקנופף, יו"ר יהדות התורה, דורשים משכורות למורים ולגננות בחינוך החרדי הפרטי כמו למורים הממלכתיים. גולדקנופף העריך את עלות הדרישות שלו ב-3 מיליארד שקל לשנה (30 מיליארד בחישוב עשר שנתי, כמו שמחשבים את התקציבים לערבים). כדי לבצע את המהלכים האלה של השוואת מעמדו של חינוך פורש לחינוך הממלכתי יהיה חשוב מאוד לחרדים לסלק את בג"ץ מהדרך.
דרעי כבר הודיע שידרוש מיליארד שקל לכרטיסי מזון לביטחון תזונתי (10 מיליארד בחישוב עשר שנתי). דרעי חילק בעבר 700 מיליון שקל בשיטה זו בצורה מאוד בעייתית דרך משרד הפנים במקום הרווחה ועם קריטריונים שהעדיפו אברכים בצורה ברורה. אם ינסה לחזור על כך, וסביר שינסה, הוא כנראה יצטרך לעבור את מבחן בג"ץ.
אחת הדרישות היקרות ביותר של המפלגות החרדיות צפויה להיות הדרישה לדיור מוזל שבו יסובסדו הוצאות הפיתוח. זה צפוי להיות יקר במיוחד בשכונת הר יונה בנוף הגליל בגלל תוואי השטח ההרריים. המשמעות של החלטה לסבסד דווקא שם היא העדפה ברורה של חרדים על פני לא חרדים. בפני הממשלה תעמוד האפשרות לסבסד בהיקף דומה גם דיור ללא חרדים ולערבים או לעקוף את בג"ץ.
אבל פסקת ההתגברות לא דרושה רק לדרישות תקציביות. בשנים האחרונות נוצר סטטוס קוו חדש בנושאי גיוס בחורי הישיבות. הכנסת מעבירה חוק שהוא יותר חוק של פטור לבוחרי הישיבות מחוק גיוס. אז מוגשות עתירות לבג"ץ, שדן בנושא מספר שנים ואז פוסל את החוק ומחזיר אותו לכנסת, שמעבירה עוד חוק השתמטות. פסקת התגברות תאפשר לחרדים להפסיק גם את הפינג פונג הזה. הכנסת תוכל למסד את השתמטות בחורי הישיבות ולהתגבר על התנגדות בג"ץ.
וצריך לזכור עוד שתי התחייבויות של החרדים לבוחרים שלהם: לבטל את חוק המס על כלים חד-פעמיים ועל משקאות ממותקים. המשמעות של ביטול החוקים האלה היא הגדלה מאוד משמעותית של הוצאות מערכת הבריאות ונזק סביבתי גדול מאוד. גם כאן סביר להניח שיהיו מי שינסו לבלום זאת בעזרת בג"ץ, ופסקת התגברות תהיה ביטוח ליישום ההסכם הקואליציוני.
