הישג מפוקפק במבחני פיז"ה: ישראל בצמרת פערי ההישגים בחשיבה יצירתית
הישג מפוקפק במבחני פיז"ה: ישראל בצמרת פערי ההישגים בחשיבה יצירתית
ה-OECD מפרסם את תוצאות מבחני פיז"ה בחשיבה יצירתית אחרי שבדצמבר פרסם את התוצאות בתחומי המבחן הרגילים וגם שם ישראל היתה בצמרת העולמית בתחום הפערים אבל לא בהישגים. הבנות החילוניות מצטיינות בחשיבה יצירתית לפני הבנים. התלמידים הערבים והבנות החרדיות התקשו במיוחד
פערי ההישגים בישראל בציוני החשיבה היצירתית במבחן פיז"ה (PISA) 2022 הם הגבוהים ב-OECD ובמקום הרביעי בעולם. זאת כשם שבכל תחומי המבחן האחרים היתה ישראל בצמרת פערי ההישגים. בישראל מדד פיזור ההישגים, כלומר הפער בין הציון של האחוזון ה-10 וה-90. עומד 34.8 נקודות. זאת לעומת פער של 28.9 נקודות בממוצע ה-OECD ופער של 24.9 בלבד בסינגפור שקיבלה את הציונים הטובים ביותר. כך עולה מציוני מבחני PISA 2022 בחשיבה יצירתית המתפרסמים הבוקר.
חשיבה יצירתית היא היכולת לעסוק באופן פורה ויעיל בהעלאה של רעיונות מגוונים ומקוריים שרק מעטים היו חושבים עליהם וכן בהערכה ושיפור של רעיונות. הנחת היסוד של עורכי מחקר PISA היא שאפשר לפתח חשיבה יצירתית ולשכללה באמצעות לימוד ותרגול, המתרחשים בין היתר בבית-הספר. נוכח חשיבותה ומרכזיותה, חשיבה יצירתית הייתה תחום אורח במחקר PISA שנערך בשנת 2022 והשתתפו בו תלמידים בני 15 מ-64 מדינות.
בדצמבר 2023 פורסמו תוצאות מבחני PISA בנושאי המבחן העיקריים: מתמטיקה, מדעים וקריאה. ישראל מוקמה בשלושת התחומים בין ה-30-40 בעולם. אבל היא היתה בכל שלושת התחומים שנייה או שלישית בגובה הפערים. הפעם ישראל ממוקמת במקום הה-20 בהישגים עם ציון ממוצע של 32.3, שישה מקומות מתחת למוצע ה-OECD שעומד על 32.7.
הפער בין תלמידים יהודים וערבים עומד על 14.1 נקודות והפער בין תלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה ונמוך עומד על 12.7 נקודות. 17% מהשונות בהישגי החשיבה היצירתית מוסברת בישראל ברקע החברתי-תרבותי-כלכלי, לעומת רק 12% בממוצע המדינות המפותחות. רק ב-6 מדינות המצב גרוע בהיבט זה מאשר אצלנו.
את פערי הענק ממחישים מאוד הנתונים לפי היבטים של חשיבה יצירתית. 56.8% מהתלמידים מרקע גבוה בישראל ענו נכון בשאלות של העלאת רעיונות מגוונים, אבל רק 29.8% מהתלמידים מרקע נמוך ענו כהלכה. 49.8% מהתלמידים היהודים ענו נכון בתחום העלאת רעיונות מגוונים, אבל רק 22.2% מהערבים.
נתון מביך במיוחד הוא ששיעור המתקשים בחשיבה יצירתית בחינוך הערבי, שעומד עלי 61%, גבוה פי 3 משעורם בממוצע ה-OECD (22%) ופי 4 משעורם בקרב דוברי העברית (15%). זה מעמיד באור מאוד בעייתי את גאוות משרד החינוך ש-30% מכלל תלמידי ישראל מצטיינים בחשיבה יצירתית. נתון זה גבוה מעט מממוצע ה-OECD. הוא מציב את ישראל במקום ה-11 מ-64 מדינות בדרוג המצטיינים. 35% מהתלמידים היהודים מצטיינים בחשיבה יצירתית ואם היו מודדים כך מדינות זה היה מספיק למקום ה-7 בעולם. הבעיה היא שרק 11% מהתלמידים הערבים מצטיינים וזה פער עצום של יותר מפי 3.
המגזר שהצטיין ביותר בישראל בחשיבה יצירתית היו בנות מהחינוך הממלכתי כלומר יהודיות חילוניות – 44%. אחריהן הבנים החילונים עם 36%. ב-50 מהמדינות שהשתתפו במחקר היו לבנות ציונים טובים יותר מלבנים. ציונים כושלים במיוחד היו לבנות החרדיות (24%), לבנות הערביות (13%) ולבנים הערבים (9%). זאת, לעומת הצלחה מפתיעה של הבנות החרדיות בתחומי המבחן הרגילים. הן קיבלו את התוצאות הטובות בארץ בקריאה ועברו את הדתיות לאומיות במתמטיקה ומדעים. הבנים החרדים לא השתתפו בהיקף מספיק כדי שיכללו בבחינה. נראה אם כן שמערכות חינוך המעודדות רכישת ידע ושינון מביאות לציונים נמוכים בחשיבה יצירתית.
מנכ"ל קרן טראמפ המקדמת לימודי מתמטיקה ומדעים אלי הורביץ מצנן עוד יותר את ההתלהבות כשהוא מציין שכמה מדינות שטובות מאיתנו במתמטיקה, לא השתתפו בשאלון החשיבה היצירתית (יפן, טייוואן, בלגיה, שוויץ, נורבגיה). הורוביץ אומר עוד אמר ש"כשידע גבוה ויצירתיות גבוהה נפגשים, נולדת אומת סטארט-אפ". הבעיה שהשילוב בין השניים (ידע ויצירתיות) הוא בעיקר נחלתם של יהודים מהשליש הכלכלי הגבוה".
