"נאשם הופך למאשים": פרקליט המדינה מתח ביקורת על ראש הממשלה, בלי לנקוב בשמו
"נאשם הופך למאשים": פרקליט המדינה מתח ביקורת על ראש הממשלה, בלי לנקוב בשמו
עמית איסמן דיבר בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה, אך סירב להזכיר במפורש את נתניהו כגורם להשתלחות בפרקליטים; לדבריו, הוא התכוון לתופעה נרחבת המופיעה במגוון תיקים, ולא רק במשפטו של ראש הממשלה; אולם ההתנהלות באולם 315 במחוזי בירושלים מקרינה על כלל היחס למערכת המשפט
כאשר פרקליט המדינה עמית איסמן מזהיר מפני מציאות שבה "חשוד הופך לחוקר, נאשם הופך למאשים ומורשע לקורבן עבירה", הוא מדבר על משפט נתניהו, אבל בלי לנקוב בשם המפורש. איסמן דיבר הבוקר (שבת) בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה. בסיום דבריו הוא נשאל: "נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדבריה כאן שלשום שמה את האצבע במפורש על הדברים. מדוע אתה לא עושה זאת?" איסמן השיב שכוונתו היא לתופעה רחבה שנוגעת לפרקליטים ולעדים, לפרקליטות ולעדות, במשפטים רבים, בעיקר שחיתות ופשע מאורגן. כלומר אם יתמקד בתיק מסוים, ייעשה עוול כלפי הנעשה בתיקים אחרים.
את מרכז הרצאתו הקדיש איסמן ל"קשר שבין התנהגות פוגענית ומאיימת כלפי פרקליטות ופרקליטים וכלפי עדות ועדים לבין הציות למערכת אכיפת החוק, או, נכון יותר, היעדר הציות למערכת אכיפת החוק על כל חוליותיה ועל מה שביניהם". וכשמדברים על הקשר הזה, לא ניתן להתעלם מתרומתו המוגברת של משפט נתניהו לתופעה. גם לפניו אוימו והוטרדו פרקליטים ועדים, אלא שהפעם הלגיטימציה לכך מוקרנת ישירות מראש ממשלת ישראל.
"לא עוד ביקורת קשה ואף קשה מאוד שכמוה הכרנו בעבר", אמר איסמן, "אלא התקפות המכוונות כל כולן לפרקליטות ולפרקליטים עצמם, באופן אישי, כלפיהם, כלפי שמם הטוב, ולא פעם כלפי בני משפחותיהם והיקרים להם". הפרקליט הרחיק את עדותו מאולם 315 במחוזי ירושלים: "אין המדובר אך ורק בתיק כזה או אחר, אלא בשורה של תיקים אשר בדרך כלל נמנים עם אותם תיקים בעלי עניין ציבורי גבוה בהם מוצאים את עצמם הפרקליטות והפרקליטים המטפלים מטרה למתקפות משולחות רסן כלפיהם וכלפי יקיריהם".
המתקפות האלה מוצפות ברשתות החברתיות שבכוחן להדהד שקר מספיק פעמים כדי שיהפוך לאמת או לפחות למשהו שרבים מאמינים בו. הן נועדו "לערער את הלגיטימציה שלנו בעיני כלל הציבור, לייחס לנו מניעים זרים בהחלטותינו ובפעולותינו". המניעים הזרים האלה, למשל, יכולים להיות תפירת תיקים במטרה להוריד ראש ממשלה מכהן.
נתניהו הדביק לפרקליטות את האשמה הכפולה הזו: גם מושחתת (תפירת התיק) וגם פוליטית (נגד ראש ממשלה מהימין). האישום הכפול הזה סחף מספיק מצביעים ומפלגות כדי לכונן את הממשלה הנוכחית; האישום הכפול הזה מחייב הצמדת שומר ראש לעו"ד ליאת בן ארי, להגנת העדה הדס קליין; ובעיקר, האישום הכפול הזה מהדהד את הדה לגיטימציה לפרקליטות לכל משפט פלילי בעל פרופיל גבוה תחת הטענה ש"אם לנתניהו תפרו תיק, אם בתיק הזה נתגלו כל כך הרבה תקלות, אז למה שנאמין שזה אחרת בתיקים אחרים". ועל כך מתריע פרקליט המדינה – על משמעות הדברים לערעור שלטון החוק, לציות ולאמון של האזרחים במערכת. בנימין נתניהו מרסק את האמון הזה לא רק באמצעות תזכירי החוק של יריב לוין, אלא גם באמצעות סנגוריו ודובריו שתוקפים את התובעים והעדים. נכון, חלק מזה שייך ללימוד סנגוריה לגיטימי, אבל לעתים הם לא מסתפקים בגופו של עניין וטוענים לגופו של אדם.
"המחשבה שלפיה ניתן לפגוע בלגיטימיות של פרקליטים המטפלים בעבירות או בתיקים מסוימים בלי שהדבר ישפיע על הלגיטימיות של כלל הפרקליטות והפרקליטים היא מחשבה מוטעית", סיכם איסמן בלי להתייחס לפיל שבחדר, אבל עם אמירה מפורשת על השלכת והשפעת הפגיעה "בתיקים מסוימים" על הלגיטימיות והאמון בכלל הפרקליטות והפרקליטים, וחשוב יותר – במוסד החיוני והמרכזי של אכיפת החוק שבלעדיו אנו נידונים לכאוס מוחלט.
