סין נגד העולםמשבר כלכלי בסין עלול לפגוע בכיס של כולנו
סין נגד העולם
משבר כלכלי בסין עלול לפגוע בכיס של כולנו
בשנים האחרונות התברר כי "הנס הכלכלי הסיני" התבסס על יסודות רעועים; השאלה הגדולה היא איך המגה־אירוע הכלכלי הזה ישפיע על העולם
השאלה שמעסיקה כלכלנים בעולם היא עד כמה קרובה הכלכלה השנייה בגודלה לנחיתה קשה ומה יהיו ההשלכות על הכלכלה הגלובלית.
ההאטה החלה כבר בעשור הקודם: מצמיחה דו־ספרתית ל־2.2% ב־2020, שנת פרוץ הקורונה. אחרי ריבאונד מרשים ב־2021, הצמיחה נותרה נמוכה על 3% ב־2022 עם תחזית של כ־5% השנה.
הזינוק שהובטח אחרי הקורונה היה קצר ורוב המדדים המאקרו־כלכליים אכזבו. צריכה ופריון נמוכים הם שתי דוגמאות שמחזקות את הגישה כי סין נכנסת לתקופה של "קיפאון בר־קיימא" (secular stagnation).
בשנים האחרונות מתגלים יותר ויותר סימנים לכך כי "הנס הסיני" התבסס, לבטח בחלקו, על יסודות רעועים. מגזר הנדל"ן והבנייה היווה כ־29% מהתמ"ג, אלא שהפריחה הזו התבססה על הלוואות ופרויקטים גרנדיוזיים שנבנו ללא ביקוש נגד. כך, התמונה של עשרות מגדלים ריקים או בנויים חלקית הפכה לזו שמייצגת את מצבה של הכלכלה הסינית.
קריסת ענקית הנדל"ן אוורגרנד בשנה שעברה הפכה לאירוע כלכלי מכונן וחשפה את נקודות התורפה של המודל הסיני: גיוס חוב באמצעות הפרובינציות (ולא השלטון המרכזי) שזינק מ־1.8 טריליון דולר ב־2012 לרמה המתקרבת ל־9.8 טריליון דולר — שווה ערך לתמ"ג הבריטי והצרפתי יחד. ככלל, סין הפכה לפצצת חוב. לפי איגוד המוסדות הפיננסיים הבינלאומי (IIF), חובות משקי הבית זינקו בין 2009 לתחילת 2024 מ־20% מהתמ"ג ל־64% מהתמ"ג, כאשר החוב הקונצרני זינק מ־100% מהתוצר ל־171%. החוב הממשלתי טיפס מ־30% ל־85% מהתמ"ג.
הקריסה של מגזר הנדל"ן מבריחה משקיעים: ההשקעות הזרות הישירות ירדו ב־14% ב־2023 ורכישת אג"ח סיניות על ידי זרים צנחה בשנה החולפת ביותר מ־95%. אותה קריסה נוגעת במגזרים קריטיים, אחד מהם הפלדה. ההאטה משתקפת גם בנתוני האבטלה שטיפסה ל־5.2%, שיעור גבוה לדיקטטורה עם 1.41 מיליארד תושבים. סוגיה רגישה במיוחד היא אבטלת הצעירים שזינקה לשיא של כ־21% ב־2023. מאז סין הפסיקה לפרסם את הנתון, מה שהעמיק את החששות סביב "בישול" נתונים בידי הממשל בבייג'ינג.
הדעיכה של כלכלת סין איננה מתקיימת בוואקום גיאו־פוליטי. ב־2022 התחיל הנשיא שי ג'ינפינג, הנמצא בשלטון מאז 2012, את הקדנציה השלישית, אך בניגוד לעבר, ללא מועד סיום. שי מתקדם לעבר משטר דיקטטורי יותר והוא איננו מסתיר את תיעובו למשטר הדמוקרטי־קפיטליסטי של המערב. כתוצאה, הוא נתפס כאחד הדוחפים החזקים לפרגמנטציה: עולם מחולק לשני גושים, עם מערכות מטבע, טכנולוגיה ומסחר נפרדות, כאשר בראש אחד מהם עומדת סין.
האידיאולוגיה הזו הובילה למלחמת סחר עם ארצות הברית, וכתוצאה, לירידה בסחר בין שתי המעצמות ולמעבר לסחר בין־גושי. אך סין לא מוותרת. לנוכח מכסים וסנקציות שהשית עליה המערב, היא משקיעה בתחומי המחר. כבר עתה היא נחשבת למעצמת AI (שנייה אחרי ארצות הברית). בנוסף, היא שולטת בכ־98% מייצור הגרמניום, מתכת חיונית בתעשיית השבבים, התקשורת והציוד צבאי.
השאלה הגדולה היא איך המגה־אירוע הכלכלי הזה ישפיע על כולנו. במאמרה "המלחמה הקרה II" ציינה סגנית יו''ר קרן המטבע פרופ' גיטא גופינת, כי יחסי הגומלין בעולם כיום הם כה עמוקים, שהאירועים סביב סין עלולים לפגוע בכיס של כולנו. גם חתן פרס נובל פול קרוגמן שינה כיוון ומדבר עתה על המשבר "כבעיה של כולנו". לצד זאת, קיימים בו גם יתרונות. כך, לפי התאחדות הקבלנים בישראל, "סין מייצאת הרבה יותר פלדה ומחיריה בעולם בצניחה".
דווקא עתה כדאי לזכור את מילותיו של נפוליאון: "סין היא ענקית רדומה, כשהיא תתעורר היא תרעיד את העולם". עוד מוקדם להספידה.
