פרשנותהמחדל הבא: שיקום העוטף הפך לקלף פוליטי בידי נתניהו
פרשנות
המחדל הבא: שיקום העוטף הפך לקלף פוליטי בידי נתניהו
ממשלת בנט־לפיד הכינה תוכנית לשיקום אזורי אסון, שיכולה היתה לספק כעת פתרונות לעוטף. אך בלחץ סמוטריץ' נדחתה הפעלת מנהלת כזו ונתניהו העביר בינתיים את הטיפול לוועדת שרים שתהיה בשליטת שר האוצר
אם לישראל היתה ממשלה מתפקדת, הכתבה הזו יכולה היתה להיות מוקדשת לתיאור פועלה של המנהלת לשיקום עוטף עזה שבראשה אחד האנשים המוערכים במגזר הציבורי, תת אלוף במיל' משה אדרי. הודות לממשלת בנט־לפיד הידע ותוכנית העבודה כבר קיימים, ואפשר היה ללחוץ מיד על כפתור הפעל ולחבק את תושבי העוטף. אבל כשראש הממשלה חלש, מונע משיקולים פוליטיים גם עתה, ולא מסוגל להעביר אפילו החלטה כה מתבקשת, הטיפול ההולם בתושבי העוטף רק מתרחק.
בעקבות לחץ פוליטי ההחלטה הרשמית על הקמת מנהלת נדחתה, ובמיוחד נדחתה ההחלטה לאיזה משרד ממשלתי היא תוכפף. במקום זאת הממשלה החליטה היום להסמיך את ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה לטפל במה שכונה "ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול המלחמה". ועדה שתעסוק גם בשיקום יישובי עוטף עזה, אך בהיבטים נוספים הקשורים ללחימה ובהם הבטחת רציפות תפקודית של המשק. המנהלת תדווח לוועדה הזו, מתישהו בעתיד יחליטו גם לאיזה משרד שייכת המנהלת הזו.
מחלוקת פוליטית הובילה לכך שאת הוועדה ירכז מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי שמפרוץ הלחימה איבד את אמון משרדי הממשלה והציבור, זאת בתיאום עם מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר. לוועדה צורפו השרים החדשים גדעון סער וחילי טרופר. יפעת שאשא תשמש משקיפה. למרות שבאופן רשמי יו"ר הוועדה הוא ראש הממשלה נתניהו, יו"ר הוועדה בפועל יהיה שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. במילים אחרות, מישהו הקדיש הרבה מחשבה לפתרון המחלוקות הפוליטיות, ואפס מחשבה על פליטי עוטף עזה.
תוכנית סדורה שלא עניינה את יוסי שלי
הצעת ההחלטה להקמת מנהלת לשיקום עוטף עזה שבראשה תת אלוף במיל' אדרי, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, נשלחה לשרים ביום שישי האחרון, אך עוררה מחלוקת מכיוון ששרי האוצר, הפנים והביטחון רצו שהמנהלת תוכפף להם ואילו על פי ההצעה היא אמורה להיות משוייכת למשרד רה"מ. בעקבות המחלוקת ההצעה ירדה מסדר היום של הממשלה.
הצעת ההחלטה מבוססת על תוכנית של המטה החברתי-כלכלי במשרד ראש הממשלה. התוכנית הזו נולדה בברכתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט בהחלטת ממשלה שאושרה במאי 2022 והטילה על משרד רה"מ לקדם תוכנית לשיקום ארוך טווח אחרי רעידות אדמה. תסריט הייחוס באותה עת היה מוות של 7,000 בני אדם, ונזק בינוני עד קשה ליותר מ־300 אלף בניינים. המטרה שהוצבה היתה חזרה מהירה לשגרת החיים, בינוי מחדש של מבנים ותשתיות, שיקום האזרחים ושיקום הכלכלה.
התוכנית שנרקמה מבוססת על ניסיון שצברו מדינות בעולם לאחר אירועי אסון וכן על מסקנות ועדת החקירה בראשות השופט בדימוס אליהו מצא שבחנה את טיפול הרשויות במפוני גוש קטיף. העבודות על התוכנית הזו המשיכו גם כאשר יאיר לפיד מונה לראש ממשלה ומנכ"לית משרדו נעמה שולץ היתה מעורה בה ועודדה את קידומה. מנכ"ל משרד רה"מ הנוכחי, יוסי שלי, לא גילה בה עניין.
כ־200 עובדי ממשלה ממשרדים שונים היו מעורבים בהכנת התוכנית ובנובמבר היא היתה אמורה לעלות לאישור הממשלה. כשפרצה המלחמה היא היתה מוכנה ברובה. כך הצליחו עובדי משרד רה"מ לגבש הצעת החלטה תוך שבוע. אם ההצעה תאושר סוף סוף, בכל המשרדים הרלוונטיים יש עובדים שבקיאים בתוכנית ויידעו ליישם אותה.
1 צפייה בגלריה
שר הביטחון יואב גלנט, שר הפנים משה ארבל ומנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי. הצעת ההחלטה להקמת המנהלת ירדה מסדר היום של הממשלה
(צילומים: שאול גולן, שלומי ויזאן, חיים צח / לע"מ)
המטרה היא להקים גוף עצמאי לחלוטין עם מנהל בדרג מנכ"ל, עם חשב, יעוץ משפטי, ותקציבים עצמאיים, כך שלא יהיה כפוף למשרד אחר ובעיקר יוכול להתרחק מהשפעות של פוליטיקאים. הרשות הזו אמורה להיות מסונפת למשרד ראש הממשלה, אך לא כפופה למשרד אלא רק לממשלה. ראש המנהל אמור לעבוד ישירות מול ראש הממשלה או ועדת שרים רלוונטית ולא לעבור דרך מנכ"ל של משרד כזה או אחר.
המבנה הארגוני הזה חיוני כדי לאפשר למנהלת לקבל החלטות מהירות. רק ראש הממשלה יכול להעלות הצעה לאישור הממשלה בישיבה הקרובה או אפילו בטלפון. אם יהיה למנהלת הזו מעמד רם ותמיכה של ראש הממשלה היא תוכל לדרוש ממשרדים אחרים להציב את פעילות השיקום בראש סדר העדיפויות שלהם.
גם לפגיעה בדרג המקצועי יהיו השלכות קשות על השיקום: נתניהו ומנכ"ל משרדו יוסי שלי הזיזו מתפקידם מנהלים מנוסים, ומינו מקורבים
מצב התשתיות, אך גם מצבם הנפשי והבריאותי של תושבי העוטף עגום ומחייב מענה מיידי. סביר להניח כי מאות אם לא אלפים יסבלו מנכות או לכל הפחות יהיו זקוקים לשיקום ארוך, אבל האזור הזה דל במתקנים רפואיים ובאנשי רפואה ומישהו צריך לתת על כך את הדעת כבר היום. או למשל העובדה שאלפי משפחות מתגוררות כעת בבתי מלון. כמה זמן משפחה עם שלושה ילדים יכולה לשהות בחדר מלון? הגוף הזה צריך לדאוג לפתרון לשנים הקרובות לכל הפחות. על פי הניסיון המצטבר בעולם, שיקום תשתיות העוטף יימשך 15 שנים לפחות. במדינות אחרות בעולם הכלכלה באזור האסון לא חזרה לקדמותה גם לאחר כל כך הרבה שנים.
היערכות ותכנון מוקדמים יאפשרו לנצל את המצב הרע הזה לשיפור הקיים, לתכנון תשתיות ואזורי תעסוקה טובים יותר. אבל כל זאת יתאפשר רק אם יקום במהירות גוף חזק, מכיוון שתוך שבועות או חודשים מצבם של התושבים ישכח וסוגיות אחרות בוערות יעסיקו את הממשלה וכך גם היכולת שלה להקצות תקציב.
ראש הממשלה יכול היה להעלות את ההצעה לאישור השרים בישיבת הממשלה הבוקר. האם אחד השרים היה מצביע נגד החלטה כזו? אבל הוא נרתע אל מול התנגדות של שרי האוצר, הביטחון, והפנים – כל אחד מהם מבקש שהמנהלת תוכפף למשרדו. אפשר להניח כי שיקולים פוליטיים ורצון לצבור כוח וקרדיט הניעו את השרים. אבל יש כאן גם חוסר אמון כלפי משרד ראש הממשלה ובמיוחד כלפי העומד בראשו.
מכניסתו לתפקיד בסוף דצמבר 2022 נתניהו ומנכ"ל משרדו יוסי שלי הזיזו מתפקידם מנהלים מנוסים וטובים, במקומם מינו מקורבים או לא מינו כלל. ביולי למשל מונתה הדס שון לוי שדורגה במקום ה-46 בפריימריז של הליכוד. על הכנת ההצעה עמלו עובדים ותיקים הכפופים לה שהיו בקיאים בתוכנית.
סמנכ"לית אחרת במשרד היא לירון הנץ האחיינית של יעקב ברדוגו, אף היא אינה זוכה לאמון עובדיה או המקבילים שלה במשרדים אחרים. מנכ"לים במשרדי הממשלה מביעים גם חוסר אמון ביוסי שלי שאמור לעשות סדר באירועים ובעבודת הממשלה. לפחות שני מנכ"לים החליטו בצעד הפגנתי לא להשתתף בישיבות זום של פורום מנכ"לים שאותו מנהל שלי, אלא לשלוח מנהלים בדרג נמוך יותר.
העיקר שיש מסרים לבייס
הדיווח של כאן 11 ביום שבת לא תורם לשיפור האמון בנתניהו או לשכתו ובמטרות שלשמן הוא פועל. לפי הדיווח אנשי תקשורת ויועציו של נתניהו השתתפו בישיבה בלשכתו בקריה בתל אביב, בין היתר על פי הדיווח נכחו בה יעקב ברדוגו פרשן ערוץ 14, גיא לוי דובר הליכוד, בועז גולן דובר משפחת נתניהו, טל היינריך גם היא מערוץ 14. גורמים עימם שוחח "כלכליסט" מאשרים כי ראו את האנשים הללו בלשכה וכן נמסר ל"כלכליסט" כי גם דוד שרן, לשעבר ראש הסגל של ראש הממשלה וכיום מזכיר חברת קו צינור אילת אשקלון נצפה שם. זאת בשעה שעובדים במשרד ראש הממשלה לא רשאים להגיע ללשכה. בכך מסמן נתניהו מה סדר העדיפויות שלו. יותר מסרים לבייס ופחות למפוני העוטף.
