פרשנותהשבת האישומים בפרשת המרמה בבזק: רוח חיים בוועדה הבלתי תלויה
פרשנות
השבת האישומים בפרשת המרמה בבזק: רוח חיים בוועדה הבלתי תלויה
לאחר שהמוסד הגוסס בשוק ההון - שמטרתו להגן על זכויות הציבור מאינטרס בעלי השליטה בעסקאות בעלי עניין - כמעט נקבר, בית המשפט העליון החזיר את ההיגיון לדרך הישר. אם המטרה היא ליצור מידור בין אינטרס המשקיעים לזה של בעל השליטה, הסודיות מתבקשת בתהליך. אחרת הכל הצגה
פסק הדין של בית המשפט העליון בסוף השבוע, בו החזיר אישומים שבוטלו על עבירות מרמה וני"ע נגד בכירי בזק לשעבר, נושף רוח חיים במוסד גוסס בשוק ההון – הוועדה הבלתי תלויה.
תפקיד המוסד לייצר מנגנון שיבטיח הגינות ויושרה מול ציבור המשקיעים בעסקאות בעלי עניין, שהחלטה משונה של בית המשפט המחוזי כמעט רוקנה אותו מתוכן. עד שהגיע פסק הדין של העליון והזכיר: ועדה בלתי תלויה היא לא רק הצגה.
נתחיל מהעובדות. ביולי אשתקד החליטה השופטת מיכל-אגמון גונן מהמחוזי ת"א למחוק שני אישומים על עבירות מרמה וני"ע נגד בעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ', בנו הדירקטור לשעבר אור אלוביץ', סמנכ"ל הפיתוח העסקי לשעבר עמיקם שורר ומזכירת החברה לינור יוכלמן. הטענה הייתה שכתב האישום לא מגלה בכלל עבירה.
באישומים שביטלה אגמון-גונן טענה הפרקליטות כי יוכלמן הדליפה לשלושת האחרים מידע סודי מדיוני הוועדות הבלתי תלויות, שהוקמו כדי לבחון אישור עסקאות בעלי עניין בהיקף של כ-2 מיליארד שקל – בזק-yes ו-yes-חלל. בהחלטתה קבעה אגמון-גונן כי ועדה בלתי תלויה, המורכבת מדירקטורים שאינם נגועים בקשר עם בעל השליטה שחפץ באישור עסקת בעלי העניין, היא וולונטרית, כך שהעברת המידע אינה מגלמת הפרה של חובת סודיות, ולכן לא בוצע כל מעשה של מרמה והפרת אמונים.
הפרקליטות ערערה על ההחלטה, שבה ראתה פגיעה אנושה בהגנה על האינטרס הציבורי מפני ניצול לרעה של עסקאות בעלי עניין על ידי בעלי השליטה. חובת הסודיות, טענה הפרקליטות, היא תוצר ברור ומובהק של שלל איסורים בחוק החברות, שמשמעותם מידור של בעל השליטה מהמידע.
במילים פשוטות, הטענה הייתה שגם אם אין תקנות או חקיקה מפורשת, לטעון שוועדה בלתי תלויה אינה מחייבת סודיות מבעלי השליטה זאת טענה מלאכותית שחוטאת למטרה שלשמה קמו הועדות: ליישם הנחיות והוראות בחוק החברות. כל המנגנון הזה הרי מושתת על בניית מחיצה בין האינטרס של בעל השליטה לאינטרס המשקיעים, שהוא סותר כאשר מדובר בעסקאות בעלי עניין. הרי בעל השליטה רוצה לקבל כמה שיותר כסף על הסחורה שהוא מוכר, בעוד הצד הקונה, המשקיעים, רוצה לשלם כמה שפחות.
הרכב של שלושת שופטי העליון - דוד מינץ, יצחק עמית ויעל וילנר - חזר לבסיס, למהות הוועדה. גם אם המילה "סודיות" אינה מופיעה במפורש בחוק, כתבו השופטים במה שנראה שכל ישר ופשוט, היא נובעת מחובות רבות שמטיל חוק החברות בעסקאות שלבעל השליטה יש עניין אישי בהן, למשל חובת ההגינות ותום הלב, איסור נוכחות והשתתפות בהצבעות בוועדת הביקורת ועוד.
המשמעות הישירה של פסק הדין עבור אלוביץ' היא כמובן שהתיק יחזור לשופטת מיכל אגמון-גונן, שתיאלץ לאפשר לתביעה להציג ראיות ולזמן עדים, ובקיצור לנהל את המשפט. זאת במקביל לכתב האישום בתיק 4000 על עבירות שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו, שמתנהל בירושלים, אבל משמעות ההחלטה חשובה הרבה יותר עבור שוק ההון הישראלי.
בית המשפט העליון הכיר בחשיבות הסודיות בהליך. הוא קבע שככל שיוכח שהסודיות הופרה – הדבר יכול להוות עבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. "נקודת המוצא היא כי לא ניתן לקבוע רשימה סגורה של קריטריונים שבהם נדרשת לעמוד ועדה מיוחדת", סיכם יפה השופט דוד מינץ. "אולם לא ניתן להתעלם מהנחת היסוד על פיה מדובר במנגנון המתמקד בהשאת טובת החברה, תוך ניסיון לנטרל את ניגוד העניינים שעשוי להשפיע על קבלת ההחלטות בחברה.
כפועל יוצא מכך, על פני הדברים, מאפייניה הגרעיניים של ועדה מיוחדת כזו – אשר בענייננו הוקמה על רקע ניגוד העניינים של בעלי השליטה ובעלי העניין – כוללים אלמנט של הפרדה ברורה מבעלי העניין. שאם לא כן, וזרועו של בעל השליטה (או יתר בעלי העניין שהוחלט להרחיק ממעורבות בעסקה מסוימת) תהא בוחשת במסמכי הוועדה, לא יהא מדובר עוד בהליך תחרותי וניטרלי של משא ומתן המדמה תנאי שוק.
"על מנת לחזק את אמון הציבור בכשרותן של העסקאות נוכח ניגוד העניינים של בעלי השליטה הוקמה ועדה בלתי תלויה", הוסיף השופט עמית תיאור ציורי. "על דלתה של הוועדה תלוי מעין שלט מאיר עיניים 'ועדה זו הוקמה במטרה לנטרל את ניגוד העניינים המובנה'. בפתח דלת הוועדה ניצב שומר שתפקידו לאסור על המשיבים את הכניסה על מנת לוודא כי 'המידור' נשמר".
