סגור
חרדים סמוך ל לשכת הגיוס
חרדים סמוך ללשכת הגיוס. חוק ההשתמטות יוביל להוצאה של כ־4.5 מיליארד שקל בשנה (צילום: רפי קוץ)

גיוס מלא של החרדים ייתר את הצורך בשירות מילואים מ־2045

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי חוק ההשתמטות של נתניהו יעלה למשק 4.5 מיליארד שקל בשנה, וכן הוא משמר את התלות של צה"ל בשירות מילואים שוטף. לפי המחקר, רק 1.7% מהחרדים מתגייסים, נמוך בהרבה מנתוני הצבא

שילוב מלא של האוכלוסייה החרדית בצה"ל יוביל למצב שבו צה"ל לא יצטרך להסתמך יותר על מילואימניקים לפעילויות ביטחון שוטף (בט"ש), אך חוק ההשתמטות הנוכחי שנתניהו והחרדים מקדמים ישמר את הצורך במילואימניקים למשימות שוטפות גם עוד 20 שנה קדימה, מה שיוביל גם להוצאה תקציבית של מיליארדים בשנה - כך לפי מחקר שנערך בתוכנית חרדים של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
המחקר, שנעשה על ידי חוקר המכון גבריאל גורדון, התבסס על מחקר נרחב יותר שערך ביחד עם עו"ד שלומית רביצקי טור־פז.
המחקר מתייחס אל צבא הסדיר כתחליף לצבא המילואים, מתוך תפיסה שגידול במספר המשרתים בסדיר יכול להוריד עומס מהמילואימניקים. משרד האוצר משתמש במתודולוגיה דומה במחקריו, בין השאר מתוך התפיסה כי העלות של חייל סדיר קטנה משמעותית מזו של חייל מילואים. המחקר הנוכחי בדק שלושה תרחישי השתלבות שונים של האוכלוסייה החרדית בצבא. הראשון הוא המשך המצב הקיים, שבו לטענת חוקרי המכון רק 1.7% מהאוכלוסייה החרדית מתגייסים לצבא.


יש להתעכב על הנתון הזה, כי הוא מספר סיפור שונה מהנתונים הרשמיים שצה"ל מפרסם, שם מתואר שכ־10% מהאוכלוסייה החרדית מגויסים לצבא, כלומר כ־1,200 מגויסים במחזור. ביקורת קבועה על הנתונים הצה"ליים היא שאלו מכניסים לקטגוריה של חרדים אוכלוסיות נוספות כמו יוצאים בשאלה ובוגרי החינוך החרדי, שאינם מגדירים את עצמם כחרדים. כדי להימנע מההטיות האלו, הנתון שהמכון הישראלי לדמוקרטיה משתמש בו הוא ממוצע מחמשת הסקרים החברתיים העדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מהשנים 2022-2018 של שיעור הגברים החרדים בגילי 24-20 המגדירים את עצמם כחרדים והתגייסו לצה"ל.
התרחיש השני מבוסס על החוק החדש שנתניהו והחרדים מקדמים, שכולל השתלבות הדרגתית של האוכלוסייה החרדית בצבא, כך ש־35% מהם יתגייסו עד 2036.
התרחיש השלישי כולל השתלבות מלאה של האוכלוסייה החרדית בצבא, בדומה לשיעור גיוס הגברים באוכלוסייה היהודית הלא חרדית, העומד על 87.6%.

אפשרות לביטול מילואים ב־2045

ממצאי המחקר משקפים כי בתרחיש הראשון שבו שיעור הגיוס החרדי יישאר זהה להיום, כמות ימי המילואים השנתית שתידרש מכל מילואימניק ב־2045 תעמוד על 28 בשנה, ואילו העלות התקציבית למשק של ימי המילואים תעמוד על 8.3 מיליארד שקל בשנה.
בתרחיש השני שבו החוק שנתניהו והחרדים מקדמים אכן ייושם במלואו, כמות ימי המילואים שתידרש מכל מילואימניק ב־2045 תעמוד על 15 בשנה והעלות התקציבית תעמוד על כ־4.5 מיליארד שקל בשנה.
במצב שבו החרדים משרתים כמו האוכלוסייה הכללית, אז לא יהיה צורך מבצעי בגיוס מילואים, מלבד ימי הכשרה ואימונים כדי לשמור על כשירות.
באופן רשמי, הממשלה הודיעה לבג"ץ כי היא מקדמת את חקיקת חוק ההשתמטות עד סוף יולי. עם זאת, קשה להגיד כי אכן כל הממשלה מקדמת את החוק, כאשר חברי המחנה הממלכתי מתנגדים אליו ודורשים את קידום מתווה השירות הישראלי במקומו והשר בני גנץ אף הציב אולטימטום כי המפלגה תפרוש מהממשלה עד 8 ביוני אם דרישתו לא תקודם. גם שר הביטחון יואב גלנט לא צפוי לתמוך בחוק עקב התנגדות המחנה הממלכתי, ולדבריו הוא יתמוך רק בחוק שמקובל על כל חברי הקואליציה.
החוק שנתניהו והחרדים מבקשים להעביר מבוסס על חקיקה שעברה בקריאה ראשונה בינואר 2022 בממשלת בנט־לפיד והוגשה על ידי השר גנץ עצמו. החוק מבוסס על יעדי גיוס מתעדכנים וכאמור כולל סנקציות כלכליות במקרה של אי־עמידה ביעדי הגיוס שייקבעו. כמו כן, במסגרת החוק הוצע לאפשר לחרדים שירות סדיר מקוצר לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית או שירות לאומי־אזרחי במקום השירות הצבאי.
בטבלה שמצורפת לנוסח החוק המוצע מוצגים יעדי הגיוס השנתיים. לפי הטבלה, בשנה הראשונה ליישום החוק יצטרכו להתגייס 1,566 חרדים לצבא ועוד 557 לשירות לאומי־אזרחי, ומספר זה יגדל בהדרגה במשך 15 שנה עד לכמות של 6,715 חרדים שיתגייסו לצבא ו־2,390 שיבצעו שירות לאומי. בנוסח החוק מצוין כי יקודמו במקביל הטבות למתגייסים ומניעת הטבות לחייבי גיוס שאינם מתגייסים. כמו כן, נטען כי יבוצעו מהלכים להגדלת מספר המתגייסים בשירות הלאומי־אזרחי.

שנתיים בלי השלכות כלכליות

בשנתיים הראשונות לא יהיו השלכות כלכליות לאי־עמידה ביעדי הגיוס. לאחר מכן, במקרה שבו המדינה לא תעמוד ביעד גיוס של 95% ממה שהוגדר - אז אלו ייכנסו לתוקף. לפי נוסח החוק, ישיבה שלא תעמוד ביעד, התמיכה הכלכלית בה תרד ב־20% בשנה שלאחר אי־העמידה ביעד, ב־40% בשנה השלישית והרביעית, ב־60% בשנה החמישית והשישית וב־80% החל מהשנה השביעית. הסנקציות הללו יוטלו רק על ישיבות שבהן לא עומדים ביעדי הגיוס לצה"ל או לשירות הלאומי־אזרחי, ואלו עומדים על 15% מגויסים בלבד בשנים הראשונות, כאשר שיעור זה יעלה בהדרגה ל־35%.
בהצעת החוק נכתב כי גיל הפטור יעמוד על 21 למשך שנתיים, יעלה ל־22 למשך שנה ואז יתקבע על גיל 23, וזאת מתוך מטרה של הגדלת השתתפותם של גברים חרדים במעגל העבודה. גיל הפטור הגבוה נחשב במשך שנים לחסם בהשתלבות חרדים בשוק התעסוקה, על בסיס הטענה כי קיים תמריץ כלכלי להישארות בישיבה וזה ייעלם אם החרדים יוכלו לצאת לעבוד בגיל צעיר יותר.
גישה זו זכתה בעבר לתמיכה מצד הדרגים המקצועיים באוצר, אך מאז 7 באוקטובר עמדת האוצר השתנתה ובשבוע שעבר אף יצאו שם בגלוי נגד החוק במכתב שבו צוין כי "עמדת גורמי המקצוע היא כי הצעת החוק אינה צפויה למלא את שתי מטרותיו המרכזיות כפי שהוגדרו בגוף החקיקה. עקב השימוש ביעדי גיוס ובסנקציות כלכליות שאינן אפקטיביות, לא צפוי גידול משמעותי בהיקף הבחורים החרדים שיתגייסו. בנוסף, אנו סבורים כי בשל השימוש במנגנון 'גיל פטור', ובפרט בגיל פטור העולה על 21, לא צפויה תרומה משמעותית להשתלבותם של גברים חרדים בשוק העבודה".