דו"ח המבקרלא בתשתיות ולא בבריאות: ישראל לא ערוכה להשלכות משבר האקלים
דו"ח המבקר
לא בתשתיות ולא בבריאות: ישראל לא ערוכה להשלכות משבר האקלים
לישראל אין תוכנית לאומית להתמודדות עם השפעות משבר האקלים על בריאות הציבור ומשרד הבריאות לא עשה את מרבית פעולות ההיערכות הנדרשות. כמו כן, קיים חשש להצפות מי ביוב בגוש דן, לפגיעה באיכות המים המותפלים בשל התחממות מי הים ולבעיות באספקת החשמל
לישראל אין תוכנית לאומית להתמודדות עם השפעות משבר האקלים על בריאות הציבור, ומשרד הבריאות לא ביצע את מרבית פעולות ההיערכות שנדרשו ממנו על מנת להיערך למשבר – כך מגלה דו"ח מבקר המדינה המיוחד על משבר האקלים. המצב הקיים כל כך חמור, שהמבקר עצמו כתב שהוא "מעלה סיכון" לבריאות תושבי ישראל.
למשבר האקלים עתידות להיות השלכות נרחבות על הבריאות של אוכלוסיית העולם, וישראל בפרט. אלו כוללים תפוצה רחבה יותר של מחלות ומגיפות, פגיעות אפשרויות בביטחון התזונתי ובאספקת מי השתייה, וכן השפעות נפשיות ניכרות. ואולם, חרף זאת דו"ח המבקר מעלה שההערכות של ישראל בנושא שואפת לאפס.
אחד הליקויים המרכזיים שמזהה המבקר הוא היעדרה של תוכנית לאומית לבריאות וסביבה. החלטת ממשלה מ-2016 אמנם חייבה גיבוש תוכנית כזו, וועדת היגוי בהובלת משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה עבדה עליה ב-2017 ו-2018 ואף גיבשה טיוטה ובה המלצות והמלצות רוחב לטווח של 5 עד 20 שנה, אך העבודה עליה הופסקה ב-2018 והטיוטה מעולם לא הוגשה לאישור השרים הרלוונטים.
המבקר גם בחן את המענה של משרד הבריאות להחלטת ממשלה מ-2018, שקבעה כאחת ממטרות העל שלה את הקטנת הסיכון הבריאותי והפגיעה בנפש במסגרת ההיערכות לשינוי אקלים. לפי מענה של משרד הבריאות, פרט לפעולה אחת – הקמת מנהלה בתחום – כל הפעולות שנדרשות בהחלטה לא בוצעו או בוצעו חלקית בלבד.
מערכת ממוחשבת לניטור תמותה, תחלואה וטיפול של קבוצות סיכון לא הוקמה בגלל העדר תקציב. חוסר תקציב גם מנע יצירת תוכנית ניטור לאומית. הנגשת מידע לציבור בנוגע להסתגלות לשינוי אקלים לא בוצעה בגלל "תעדוף משרדי נמוך". פעולות שבוצעו רק באופן חלקי כוללות פיתוח תוכנית מוכנות לגלי חום וקור ושיטפונות, יוזמות שונות בתחום המו"פ וההכשרה וצמצום פערי ידע.
"משרד הבריאות לא קידם שיתופי פעולה בנושא עם גופים ציבוריים אחרים ולא פנה למשרד האוצר להקצאת תקציב לפעולות", נכתב בדו"ח. "נעשה ניסיון לבדוק את הקשר בין מחלות בקרב כלל הציבור לבין תופעות אקלימיות בישראל, אולם בשל היעדר תקציב הנושא לא מקודם. נושא ההיערכות לסיכונים של שינויי האקלים לא הוגדר כאחד מיעדי המשרד בשנים הקרובות, והנושא לא נבחן במסגרת תהליך ניהול הסיכונים הארגוני".
ליקוי זה מתחבר לתמונה של חוסר מעש כללי בתחום, שהביאה את המבקר לספק המלצות פעולה בסיסיות. "על מקבלי ההחלטות לגבש מדיניות ציבורית בנוגע לניהול סיכונים", נכתב בדו"ח. "יש לקדם תוכניות פעולה וצעדי מדיניות שיקטינו את הסיכון הבריאותי תוך צמצום הפגיעות בנפש".
המלצות המבקר
ברמה הפרטנית יותר, ממליץ המבקר להקים מאגרי נתונים ומערכות ניטור ואיתור מוקדם, שיסייעו לנטר מפיצי מחלות ולזהות התפרצויות בזמן אמת. "למאגר ידע זה כמה תועלות", מסביר המבקר. "ביסוס הקשר הסיבתי בין שינויי האקלים לבין סיכונים בריאותיים הכרוכים בהם, באמצעות קביעת מצב ייחוס שבהשוואה אליו ינותחו נתוני התחלואה. ניתן יהיה לבסס אינדיקטורים שיעידו על השפעה ראשונית של שינויי האקלים על בריאות הציבור וניטור שלהם. פיתוח נוסף של מודלים מקיפים לחיזוי והתרעה מוקדמת של תנאי מזג אוויר קיצון והתפשטות מחלות, בתנאי אקלים שונים ובהתאמה לאזור הגיאוגרפי והסוציו-דמוגרפי".
כן ממליץ המבקר על קידם מחקרים לצמצום פערי ידע בתחום. "במסגרת המחקרים, ניתן יהיה להתמקד בקורלציה בין שינויי אקלים קצרי טווח וארוכי טווח לבין מחלות חדשות וקיימות, וכן ביצירת מודלים להערכת הנטל העתידי על מערכת הבריאות כתוצאה מהתפרצות מחלות הקשורה בשינוי האקלים. נוסף על כך נדרש לקדם מחקר אפידמיולוגי שיוכל לספק מידע לגבי אופי ואופן השפעת שינויי האקלים על התפוצה והחומרה של מחלות שונות ברמת האוכלוסייה הכללית, בדגש על אוכלוסיות בסיכון. פעולות אלו יאפשרו התמודדות עם פערי ידע מדעיים ועם אי-הוודאות בכל הנוגע להשפעות העתידיות של שינויי האקלים על תחום הבריאות", נכתב.
המבקר מסכם: "חרף חשיבות קידומן של פעולות אופרטיביות שתכליתן לצמצם את התמותה והתחלואה, בדגש על התפרצות מחלות ומגפות, כתוצאה משינויי האקלים, טרם התקבלה החלטת מדיניות כוללת עם תוכנית סדורה לפעולה. מציאות זו מעלה סיכון לתושבי מדינת ישראל ודורשת מענה אפקטיבי רחב, במיוחד לנוכח ההשפעות של אירוע בריאותי פתאומי כמו מגפת הקורונה, ששינויי האקלים מגדילים את הסבירות לאירועים דומים לה בעתיד".
התשתיות לא ערוכות - סיכון חמור להצפות של מי ביוב
בדו"ח המיוחד שפרסם היום (ג') מבקר המדינה על משבר האקלים יש התייחסות גם לנושא התשתיות. לדברי המבקר, התשתיות בישראל לא ערוכות להתמודדות עם נזקי משבר האקלים, וגורמים רלוונטיים רבים אף לא מתייחסים לסוגיה בתוכניות העבודה שלהן. "יש חשש של ממש לפגיעה בתשתיות המרכזיות של ישראל", מתריע מבקר המדינה.
למשבר האקלים עתידות להיות השפעות רוחב ניכרות על תשתיות קריטיות וחיוניות בישראל, הן כתוצאה מאירועי קיצון דוגמת גלי חום שיכולים להביא לביקושי שיא מתמשכים לחשמל או לשיטפונות שיכולים להרוס או לחבל בתשתיות פיזיות, והן כתוצאה משינויי עומק כמו התחמצנות של מי הים שיכולה לפגוע בפעילות מתקני ההתפלה במדינה.
לפיכך, חשובה במיוחד היערכות מקדימה בכל הנוגע לתכנון תשתיות חדשות ושימור קיימות. "אי-התחשבות בשינוי אקלים עלולה להקשות ולייקר פעולות היערכות עתידיות להתמודדות עם הסיכונים", מזהיר המבקר. "לכך יש להוסיף את המורכבות הנובעת מריבוי הסקטורים שעתידים להיפגע באופן שונה ולייצר סיכונים מסוגים שונים בעת ובעונה אחת".
ואולם, חרף זאת, המבקר מתריע שלמנהל התכנון אין "התייחסות ישירה" לשינוי אקלים בתוכניות להקמת מתקני תשתית, ושאין בידיו "מפת סיכונים סדורה לנושא האקלים" ולכן הוא מתנהל "ללא משנה סדורה בנוגע לכלל סיכוני האקלים".
את התוצאה של זה ניתן לראות בסכנת השיטפונות המתגברת במטרופולין תל אביב. "מכיוון שהבנייה שקודמה באזור במשך השנים האחרונות לא כללה באופן מספק התייחסות ליכולת לנקז כמויות גדולות של משקעים בעת אירועי מזג אוויר קיצון, נוצר סיכון חמור להצפות ולפגיעה במערכת הביוב", נכתב. "התוצאה היא שבעת ירידת משקעים משמעותית מערכות הביוב לא עומדות בעומס, והאזור מוצף במי ביוב.
המבקר מדגים את הבעיות של היעדר התכנון בתחום גם באמצעות בחינת המצב במתקני התפלה וברכבת הקלה בתל אביב. לפי המבקר, האגף האחראי לנושא מתקני ההתפלה ברשות המים לא נערך להשפעות של שינוי האקלים על מתקני ההתפלה. "שינוי אקלים גורם לעליית טמפרטורה, ומכאן עלולים לגרום לפגיעה באיכות מי הים המותפלים ולתופעות האלה: ריבוי מינים פולשים, כגון להקות ענק של מדוזות שמשנות את ההרכב הכימי של המים בעת פירוקן; תהליך של חמצון באופן שמשנה את רמת החומציות של המים; עלייה במדד עכירות המים. תהליכים אלה עלולים לסכן את היכולת להפעיל מתקני התפלה באופן רציף", נכתב.
חרף זאת, ברשות המים מסרו למשרד המבקר שלא עלה ברשות הצורך לבצע בחינה ומחקר מדעי של המשמעויות והסיכונים ששינויי האקלים מגלמים ביחס לתפקוד של מתקני ההתפלה. כן נמסר שנושא השתנות אפשרית של הרכבם הכימי של מי הים בשל שינוי אקלים לא הובא לידיעתה.
שהקבלנים יטפלו
ברכבת הקלה, מתברר שנתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) לא רואה בהשפעה אפשרית של משבר האקלים, ובפרט אירועי קיצון, סיכון ברמת החברה ומותירה את הטיפול בנושא באחריות הקבלנים. "אין לנת"ע ולקבלנים מידע על הסיכונים הכרוכים בשינויי אקלים הנוגעים לתשתית הרכבת הקלה, ולא נידונו נושאים מפורטים הנוגעים לכך כגון מטחי משקעים, התחממות פני הים ועליית טמפרטורה. אף גורם ממשלתי לא יצר קשר עם נת"ע בנוגע לסיכונים אלה".
משבר האקלים עלול גם לשבש את אספקת החשמל בישראל, כתוצאה מעלייה בביקושים וירידה בתפוקה, שיכולה בימים חמים לעמוד על עד 15%. לפחות במקרה זה, בחברת החשמל מודעים לסיכונים. "יש צפי לעלייה בביקושים לחשמל ולפגיעה בתשתיות חשמל לרבות תחנות משנה, קווי הולכה וחלוקה ובמקרים קיצוניים לפגיעה בתחנות הייצור", נמסר מחברת החשמל למבקר. "בנוסף, השינוי האקלימי עלול לגרום לעלייה במפלס פני הים עקב ההתחממות הגלובלית ולעלייה בשכיחות אירועי הצפות ורוחות עזות... תופעות אלה עלולות לפגוע באופן זמני או קבוע בתחנות כוח של חברת חשמל הממוקמות באזורי החוף ובתחנות כוח, קווי חשמל ותחנות משנה ומיתוג הממוקמים בפנים הארץ".
המבקר מסכם: "יש חשש של ממש לפגיעה בתשתיות המרכזיות של ישראל, ומומלץ כי הגופים הרלוונטיים בתחומים אלה יבחנו את הסיכונים הכרוכים בשינויי האקלים על בסיס מחקר מדעי רלוונטי ותחזיות מעודכנות ויקדמו פעולות היערכות למניעת סיכונים, הן בנוגע לתשתיות שבבנייה והן בנוגע לתכנון תשתיות עתידיות".
