פרשנותמשפט נתניהו: מה בין "הטבה רגולטורית" ל"פעולה רגולטורית"
פרשנות
משפט נתניהו: מה בין "הטבה רגולטורית" ל"פעולה רגולטורית"
בחקירה הנגדית היום המשיכה לככב עסקת יד2, שבה זכה אילן ישועה בבונוס של 15 מיליון שקל. בתשובה לשאלתו של סנגורו של אלוביץ' השיב ישועה: "לגבי יד2 זו היתה החלטה רגולטורית טכנית, אינני חושב שיש כאן הטבה כלשהי"
בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשכה גם היום (ג') החקירה שהנגדית של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, במשפט נתניהו.
1. עסקת יד2 המשיכה לככב בחקירה הנגדית גם היום, ולחדד את את קווי העימות בין התביעה לסנגוריה. ״אני מציע לך לא לקחת חלק אינטרסנטי לטובת אחד הצדדים״, הציע סנגורו של שאול אלוביץ', עו״ד ז׳ק חן לעד התביעה ישועה. הדברים נאמרו במהלך התלקחות קלה בין הצדדים באחת משאלות המפתח של החקירה: האם ישועה פעל כמנכ״ל עוצמתי ועצמאי או עושה דברו הנרצע של בעל השליטה אלוביץ'.
עסקת יד2 משחקת לידיו של חן בגלל התמריץ האישי של ישועה בעסקה – בונוס של 15 מיליון שקל – שהניעה אותו לפעול במרץ לקבלת האישורים הנדרשים ממשרד התקשורת.
הפעם ישועה מְחַמֵּר באלוביץ' ולא להיפך, ועל המסלול הזה הופיעה השאלה האם מדובר ב״הטבה רגולטורית״ או ״פעולה״ רגולטורית, כי להבדל יש משקל בהינדוס התודעה. ״הטבה״ רגולטורית-שלטונית מריחה מפרוטקציה ואפילו תמורה לשוחד, ואילו ״פעולה״ רגולטורית-שלטונית נשמעת כאקט לגיטימי יותר.
חן הזכיר לישועה שבחקירה הראשית דיבר על הטבות, ועכשיו הוא מדבר על פעולות רגולטוריות. ישועה אישר: ״כשדיברתי על הטבות, התכוונתי החלטות. לא נכנסתי לעומקן של הפעולות. אני לא בפוזיציה לקבוע. לגבי יד2 זו היתה החלטה רגולטורית טכנית. אינני חושב שיש כאן הטבה כלשהי. אינני יודע לגבי הפעולות האחרות״.
האחרות – הכוונה בעיקר לעסקת בזק-yes, היהלום שבכתר תיק 4000. גם לגביה המטרה של חן תהיה להעבירה מסטטוס של ״הטבה״ רגולטורית לסטטוס של ״פעולה״ רגולטורית. לא רק לדעת ישועה, אלא לשכנוע השופטים שדעתם היא הקובעת. והדיון הזה מתחיל לגרד גם את קו ההגנה של נתניהו – פעולה שלטונית על דעת הרגולטורים. במקרה יד2 – לאחר אישור של דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, ושל שר התקשורת גלעד ארדן שסברו שמדובר בעסקה שהאישור שנדרש לה הוא טכני בלבד.
2. ואגב ארדן, התוודענו כאן למשולש נפיץ במקצת של אלוביץ'-ארדן-ישועה. ארדן לא סבל את אלוביץ' ונתפס כעוין לבזק. ״חשבת שהיחסים העכורים בין ארדן לאלוביץ' יכשילו את העסקה?״, שאל חן וישועה אישר: ״אני יודע, מידע כללי, ששרים עושים לפעמים דברים לא הגיוניים. האנשים האלה יכולים להיות נקמנים. למה זה התעכב אצל גלעד ארדן, למה לא נגמר ביום?״.
וכדי למזער את הסכנה הזו נרתמה וואלה, הפעם של ישועה ולא רק של אלוביץ', כדי לרכך ולפנק כמו שישועה אמר בחקירה: ״זה אנושי מאד שבתקופה כזו אתה לא רוצה להרגיז אף אחד. היינו רגישים יותר מאשר תמיד״.
בתקופת יד2, אפריל-מאי 2015 היו 13 פניות של לירן דן, ראש מערך ההסברה של ראש הממשלה, לישועה. התקופה הייתה הבחירות לנשיאות. ומדובר היה ביוזמת נתניהו לדחות את הבחירות לנשיאות. נתניהו תמך בדליה דורנר והתנגד לבחירתם של ראובן ריבלין ומאיר שטרית. ישועה, שהעיד כי פניותיו של דן היו סבירות ולגיטימיות, התקשה לאשר שזה היה המצב גם הפעם. התזה של התביעה היא שדן וישועה היו ה״פיונים״ שנועדו להוציא לפועל את הסיכומים בין שני ״הגדולים״, אלוביץ' ונתניהו. ההגנה חותרת ל״עצמאות הפיונים״, בעיקר סביב אירוע יד2.
3. על מערכות היחסים בין גדולים לפיונים ולעיתונאים שהם בתחתית המדרג הזה, העיד האירוע הבא. זאב רובינשטיין מבקש לפרסם ידיעה לפיה בני הזוג נתניהו הקדימו לעלות לקברו של יוני נתניהו במאי 2014 כדי לא להפריע לעליית המשפחות השכולות ביום הזיכרון. רובינשטיין פותח מסרונו ב״אח שלי, בבקשה...״. וישועה משיב: ״טופל...״. בתגובה הגיב העורך ינון מגל במסר נוקב וחד משמעי לישועה ש״אם עוד פעם תתערב ישירות מול עורכים וכתבים שמתחתיי אראה זאת כפיטורין״.
אירוע זה התנהל ללא מעורבותו הישירה של אלוביץ', וישועה הסביר שלא היה צורך כי האתר כבר אולף לפעול במסגרת פטרן, תבנית, מודוס אופרנדי גדול שריחף ממעל. לכן לא היה צורך במעורבות אלוביץ' בכל פנייה נקודתית. ומגל נמצא הצדיק היחידי בסדום הזו כשמדי פעם הרים את נס המרד. זה מסביר את מאמציו של ישועה לפייס אותו במסרונים מהסוג של ״תלך עם כל הלב איש זהב״. גם דירבון וגם מחמאה. מגל נחשב לילד הרע, לחוליה החלשה בשרשרת שהחלה, לטענת התביעה, בנתניהו, המשפחה וראש הממשלה, עברה לאלוביץ' באמצעות השליחים (רובינשטיין, חפץ), נמסרה לישועה ומשם למגל. וגם סביב אירוע יד2 העיד ישועה ש״היו פניות של שאול אליי, אומר שהכל תלוי בינון, היו בעיות שכל יום ביקשנו בקשות מינון״.
״יש לך עקרבים במערכת״, כתב ישועה למגל והסביר שהתכוון מטאפורית כמובן להתנגדות העיתונאים לפרסם ידיעות לגיטימיות לטובת נתניהו, כמו ביקורו ביפן. מאיר אריאל, שכבר צוטט במשפט הזה, כתב את המשפט המפורסם ש״בסוף כל משפט בעברית יושב ערבי עם נרגילה״. כך בענייננו: בסוף כל עסקה מושחתת יושב עורך עם מקלדת.
חן סיכם את האירוע בשאלה לישועה: ״האם עברת עבירה פלילית בסיפור יד2 גלשת לתחום האסור של סיקור מוטה תמורת הטבה רגולטורית?״ ישועה: ״לא חשבתי שזה אירוע פלילי״.
למותר לציין שהשופטים אינם כבולים או מחוייבים לפרשנותו המשפטית של העד ישועה. התביעה הכללית בנקודה זו חצוייה. מצד אחד, היא לא חקרה את ישועה באזהרה ולא העמיסה עליו את הצל המעיק של עד מדינה. מצד שני, יש בפרקליטות כאלה שסברו שישועה הוא חלק חשוב מהמתווה הפלילי שבכתב האישום, שבניגוד לעמדתו היום הוא דווקא עבר עבירה פלילית.
