ניתוחבוולפסון ביקשו תרומה לציוד - וטסו עם הכסף לחו"ל
ניתוח
בוולפסון ביקשו תרומה לציוד - וטסו עם הכסף לחו"ל
דו"ח חמור שפרסם החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג חושף את ההתנהלות הבעייתית בבית החולים, שהשתמש בתרומות של עמותת הידידים למטרות שונות מהמוצהר. בית החולים: “נפיק את הלקחים"
החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג פרסם אתמול (ב') דו"ח חמור על המרכז הרפואי וולפסון בהנהלת הד''ר ענת אנג'ל. על פי הממצאים הנהלת בית החולים גייסה תרומות מתורמים לטובת רכש, אולם זה אותו רכש שמומן מתקציב המדינה, כך שכספי התרומות הופנו לקופה צדדית - "קרן מנהל" - ושימשו לייעוד שונה מזה שלשמו ניתנה התרומה, בכללו טיסות לחו"ל ושילוט. יתרת המזומנים שנצברו בעמותת הידידים של בית החולים יתה בסוף 2019 כ־18 מיליון שקל, צבירה המצביעה על כך שכספי התרומות לא משמשות בפועל את בית החולים - מדובר בבית חולים גרעוני שמקבל תורמות בסך 1.7 מיליון שקלים לשנה בממוצע.
עוד נמצא כי הנהלת בית החולים חתמה על הסכמים בניגוד לחוק עם תורמים, שלא באמצעות מורשי החתימה של בית החולים, כאשר פעולות אלו התבצעו תוך עקיפת מנהלת הכספים של בית החולים. כן נחשף כי בשנים 2016־2018 נמצאו פערים חשבונאיים של 11.4 מיליון שקל בדיווחי התרומות בין ספרי בית החולים לספרי עמותת הידידים. למרות בקשות חוזרות ונשנות של החשב לקבל הסברים בגין פערים אלו - הסברים אלו לא נמסרו. תגובות בית החולים לדו"ח אינן תואמות את האסמכתאות שבידי הביקורת המצביעות על מעורבותם האישית של מנהלת בית החולים, אנגל, ומנהלה האדמיניסטרטיבי בכל הנוגע לניהול כספי התרומות בעמותת הידידים.
3 צפייה בגלריה
החשכ”ל יהלי רוטנברג ומנהלת בית החולים וולפסון ענת אנגל
(צילומים: תומי הרפז, גלעד ארצי)
עוד מצא הדו"ח כי המרכז הרפואי השתמש בהצעות מחיר פיקטיביות באמצעות שתי ישויות משפטיות שונות (בית החולים והעמותת הידידים) לשימוש במשאבי בית החולים. גם הליך מינוי של מנכ"ל התאגיד של וולפסון, אלון רויז, אופיין בחוסר שקיפות משמעותית.
פתחו קופה קטנה
"הד"וח הזה", כותב רוטנברג, "ממחיש את הקלות שבה ניתן לעקוף את הביקורות הכספיות והנכסיות במערכות בתי החולים הממשלתיים בהתבסס על הקשר בין בתי החולים הממשלתיים, תאגידי הבריאות ועמותות הידידים, המנוהלים בסופו של דבר על ידי מנהלי בתי החולים כמערכת כלכלית אחת הכפופה לכללים שונים. קשר בעייתי זה בין הישויות השונות המהוות את המרכז הרפואי בכללותו דורש טיפול עומק".
פרסום החשכ”ל: "הדו"ח ממחיש את הקלות שבה ניתן לעקוף את הביקורות הכספיות והנכסיות במערכות בתי החולים הממשלתיים, דבר הדורש טיפול עומק"
שני הגופי האחרונים אינם מפוקחים כלל - לא על ידי החשב הכללי באוצר ולא על ידי הממונה על השכר ואף לא על ידי אגף התקציבים. אם יש פיקוח, הוא מינימלי. אחרי שנים רבות של עיוות מתשמך כזה - שכולו מתנהל מאחורי הקלעים - נוצרים עוד עוותים באופן כמעט טבעי: ואחד מהם הוא שבתי החולים הממשלתיים מתחילים לפתח ולנהל מעין "קופה קטנה" כפי שעולה מדוח החשב.
חשוב להבהיר: הסיבה שהתאגידים האלו (מלכ"רים שפועלים לצד בתי החולים ומנוהלים על ידי בית החולים ואותה שדרה ניהולית של מרכז הרפואי) קמו מלכתחילה היא כדי לתקן עוותים קודמים במערכת, לרבות חוסר גמישות ניהולית ותקציבית של בתי החולים הממשלתיים. הרי הודות לתאגידים הללו פעילות בית חולים - לרבות המערך הכירורגי - פועלים בשעות הצהריים והלילה, ואזרחי ישראל לא נאלצים לחכות חצי שנה לפרוצדורה מורכבת (אלא רק שלושה חודשים).
התאגידים הללו גם מאפשרים מחקר, ובאמצעותם אפשר לגייס "כוכבים" מעולם הרפואה.
את כל הפעילות הזו, אי אפשר היה לבצע בדרך ה"רגילה", קרי, דרך בית החולים. התאגיד נוצר כפתרון ישים וסביר לבעיה אמיתית. אך כוונות טובות לחוד, ומציאות לחוד. אי אפשר לקבל מציאות שבה יו"ר עמותת הידידים של בית חולים כותב למנהל האדמיניסטרטיבי שלו: "אני מבקש ממך לעצור את הוצאת ההזמנה. העמותה לא שייכת לי בטאבו שאוכל לעשות ככל העולה על רוחי. אל תשכח לרגע שאני עומד לביקורת".
"פתרון העומק" שעליו מדבר רוטנברג לא יכול לבוא לידי ביטוי בהארכה נוספת של התורים לאזרחי ישראל. נראה כי יש הסכמה די רחבה שהמצאיות הנוכחית במערך האשפוז הממשלתי אינה "בריאה". ויש אינטרס ציבורי מהמדרגה הראשונה שהתורים יקוצרו, אבל זה אינטרס לא פחות חיוני שכספי הציבור שמגיעים הן מסל התרופות והן מחבילות הסיוע שמעניק האוצר ילכו למקום טוב וינוהלו בשקיפות.
3 צפייה בגלריה
בית החולים וולפסון. לפי הדו"ח הנהלת בית החולים חתמה על הסכמים בניגוד לחוק עם התורמים
(צילום: אבי מועלם)
להפסיק עסקים צדדיים
זו לא הפעם הראשונה שהחשב הכללי מבצע ביקורת עומק על בית חולים ממשלתי, שלפי החוק, הוא נכס של המדינה ובבעלותה. בינואר 2020, אותה יחידת ביקורת פירסמה דו"ח ביקורת חריף על בית החולים ברזילי (התאגיד שלו), העומד בראשו, פרופ' חזי לוי. שם כתב כי "התנהלות מקבלי ההחלטות במרכז הרפואי נעשתה לכאורה תוך התעלמות מכללי מנהל תקינים כאילו היה מדובר בעסק פרטי ולא בגוף ציבורי ממשלתי". מה שקרה אחר כך הוא אירוע סוריאליסטי: מגיפת הקורונה הציבה את אותו לוי בראש מערכת הבריאות של מדינת ישראל.
בימים כתיקונם היו פועלים לפיטוריו, אך הוא קודם לראש הפירמידה כאשר שר הבריאות יולי אדלשטיין התעלם מאותו דו"ח. השורה התחתונה ברורה: משרד האוצר שם לו למטרה להפסיק את ה"עסקים הצדדים" של המרכזיים הרפואים. באוצר סבורים כי אחת מהבעיות העיקריות היא שמנהלי הכספים והמנהלים האדמיניסטרטיביים הם לא מספיק חזקים בממשל התאגידי של בתי החולים. חלקם, אפילו אינם חברי הנהלה. לכן, ה"מכה" כעת נוחתת על אנגל וחבריה, אבל המסר שהאוצר מבקש להעביר הוא ברור: אנחנו נגיע לכולם. נראה כי הפעם רוטנברג, הזוכה לתמיכה מלאה הן ממנכ"ל האוצר, רם בלינקוב והן מהממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, מתכוון להגיע הכי רחוק שאפשר. זו הסיבה שפנה הישר ליועמ"ש אביחי מנדלבליט ולנציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ. הוא רוצה תגובה מעשית, גם למען יראו וייראו.
מוולפסון נמסר בתגובה: ״אנו פועלים במקצועיות ומסירות רבה למען המטופלים שלנו. לגבי הדו”ח העברנו את ההתייחסות שלנו לגורמים הרלוונטיים ונפיק את הלקחים הנדרשים״.
