קריסה של קבלן ביצוע בפרויקט נדל"ן- האם חוק חדלות פירעון מונע צמצום נזקים מצדה של מזמינת עבודות?
קריסה של קבלן ביצוע בפרויקט נדל"ן- האם חוק חדלות פירעון מונע צמצום נזקים מצדה של מזמינת עבודות?
שוק הנדל"ן והתשתיות חווה לאחרונה אירועי קריסה של חברות ביצוע קבלניות. קריסת קבלן משפיעה לא רק על נושיו, אלא גם על מזמינת העבודות בפרויקט, בין היתר, בשל העיכוב שנגרם בלוחות הזמנים ואי הוודאות בנוגע ליכולתו של הקבלן להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיו בפרויקט.
ואולם, לאור מורכבותו של חוק חדלות פירעון וההסדרים הקבועים בו, פעולות של המזמינה, שעל פניהן נראות לגיטימיות ו"מוצדקות" לצמצום נזקיה, מטילות חבויות ויוצרות חשיפה לתביעות מצד נאמן חדלות הפירעון שמונה לקבלן הקורס.
כך לדוגמה, הוראות חוק חדלות הפירעון קובעות מפורשות כי אין בפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד, או בעצם היותו חדל פירעון, כדי להביא לביטולו של הסכם או להקנות למזמינה זכות לבטלו. לצד זאת, החוק מקנה לנאמן שיקול דעת רחב בשאלה האם להמשיך את הסכם הביצוע או לבטלו, וזאת בין אם הוראות ההסכם קוימו או הופרו טרם מתן צו חדלות הפירעון. הנאמן יכול לפנות בבקשה לבית משפט לחייב את המזמינה להמשיך בהתקשרות החוזית עם הקבלן שקרס או לבטל את הסכם הביצוע ולהימנע מלהמשיך לספק שירותים. פעולה חד צדדית ונמהרת מצד המזמינה לביטול ההסכם וסילוק יד עלולה, לפיכך, לחשוף את המזמינה לצווי מניעה ולטענות מצד הנאמן לנזק שנגרם לקבלן, כתוצאה מאובדן הכנסות מהפרויקט.
דוגמה נוספת היא ניסיון של המזמינה להשלים את העבודות בפרויקט באמצעות קבלני משנה של הקבלן שקרס. קבלני המשנה יסכימו לרוב להשלים את העבודות תמורת הסדרת חוב הקבלן בגין העבודות שביצעו. לכאורה, ניתן לשלם לקבלני המשנה מתוך יתרות זכות של הקבלן, שברשות המזמינה (עכבון או תשלום בתנאי שוטף). ואולם פעולה זו מקימה למזמינה חשיפה משפטית משמעותית מצד הנאמן, שעשוי לדרוש השבה של התשלומים ששולמו, בטענה כי תשלום זה לקבלני המשנה מהווה "העדפת נושים" פסולה. נזכיר כי בחדלות פירעון, בית המשפט מוסמך לבטל בדיעבד פעולת "העדפת נושים" ולדרוש את השבת התשלום, גם אם התשלום בוצע לפני שניתן צו חדלות הפירעון, שכן הוראות חוק חדלות פירעון מאפשרות "ייחוס לאחור" של פעולות שהתרחשו בסמוך למת
ן הצו.
מזמינת העבודות גם לא יכולה להניח מראש, כי היא יכולה לעשות שימוש ביתרות הזכות של החברה שקרסה לפירעון תשלומים הקשורים בפרויקט, מכוח טענת קיזוז שעומדת לה. חשוב לזכור כי ביסוס טענת קיזוז נגד חברה חדלת פירעון מחייב עמידה בתנאים מחמירים בהשוואה לדין הכללי, ובעת הכרעה בה מובאים בחשבון שיקולים נוספים, כגון שמירה על השוויון בין הנושים ומניעת סעדים עצמיים מצדם. כל זאת, לצד דרישות פורמליות מחמירות לשכלול טענת הקיזוז מול הנאמן.
המזמינה לפיכך נותרת במצב של אי-וודאות, תלויה ברצונו הטוב של הנאמן ובלוח הזמנים שלו, כאשר לה עצמה אין אפשרות מיידית לפעול לצמצום נזקיה ולקדם את המיזם, באמצעות קבלנים חלופיים.
לצד שמירה על האינטרסים של הקבלן הקורס ונושיו והרצון לאפשר את שיקומו, ראוי כי המחוקק ייתן את דעתו גם על מזמיני העבודות. ההסדר הראוי הינו אימוץ של חזקות שיקימו מראש הגנה למזמיני עבודות, בדומה להסדר ההגנה הקבוע בחוק חדלות פירעון, בנוגע להטלת אחריות אישית בגין פעולותיהם של דירקטורים ומנהלים. חזקות אלה לא רק יכוונו התנהלות נכונה של המזמינים, אלא גם יקנו וודאות ויאפשרו את המשך פעילותו התקינה של מיזם הנדל"ן וצמצום לפחות חלק מהנזקים, שנגרמו לה מהקריסה.
מאת עו"ד עידן מילר - ראש תחום חדלות פירעון במשרד ברנע, ג'פה לנדה ושות'
d&b – לדעת להחליט
