פרשנותביטול ההטבות לאברכים במעונות היום: החוק תלוי בשרידות הממשלה
פרשנות
ביטול ההטבות לאברכים במעונות היום: החוק תלוי בשרידות הממשלה
מדובר במהלך המשמעותי היחיד של הממשלה להוצאת אברכים לעבודה והחלטת בג"ץ לדחות אותו לשנת הלימודים הבאה מסכנת אותו. דרושה חקיקה שתקבע שכל הטבות הרווחה יותנו במיצוי כושר השתכרות
1. המשמעות של החלטת בג"ץ שהתקבלה אתמול לדחות לשנת הלימודים הבאה את ביטול ההנחות במעונות יום לאברכים היא שייתכן מאוד שזה כלל לא יקרה. עד השנה הבאה לא בטוח שהממשלה הנוכחית תשרוד וממילא גם לא בטוח שהמהלך ייצא לפועל.
לכאורה בג"ץ לא התערב בהחלטת הממשלה או בזכותה לשלול קצבאות ורק דרש תקופת מעבר משמעותית. אלא שבמציאות הפוליטית הישראלית הכל כך נזילה יכול להיות שדווקא ההרכב השמרני כל כך של בית המשפט סיכל את כל המהלך.
להלן פרדוקס: הדבר שיכול לזרז יותר מכל את נפילת הממשלה הוא פרישת יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. ובמילים אחרות: ככל שההתנגדות לנתניהו תמשיך להיות הדבק שמחבר בין חלקי הממשלה הזו, יגברו הסיכויים שההנחות לאברכים יבוטלו בסופו של דבר. זה רק אחד ממחירים רבים שההנהגה החרדית משלמת על שהפכה את שלטון נתניהו לדיבר ה־11.
2 צפייה בגלריה
אריה דרעי. המהלך הראשון שלו כשר כלכלה היה לבטל את הקטנת ההנחה לאברכים
(צילום: אבי מועלם)
2. צריך להיות ברור: מדובר בסכומים גבוהים מאוד, הרבה יותר גבוהים מקצבאות האברכים. על פי נתונים שחשף "כלכליסט", שליש מתקציב סבסוד מעונות היום - בסך כ־1.2 מיליארד שקל - הולך לאברכים. זאת, כתוצאה ממבחני ההנחה שמבוססים על הכנסה לנפש ואינם כוללים מיצוי כושר השתכרות ולכן הם מוטים לטובת האברכים.
מדובר בהנחה שיכולה להגיע עד 2,100 שקל לילד, כלומר עד יותר מ־4,000 שקל לשניים. חשוב לזכור שזו הטבה נטו. כלומר כדי לשלם את שכר הלימוד הזה, האדם העובד צריך להשתכר הרבה יותר. למעשה, זה המרכיב החשוב ביותר בסל ההטבות לאברך. נכון, יש מרכיבים אחרים כמו ההקצבות לישיבות שעולים למדינה יותר. אלא שההנחות במעונות היום ניתנות להורים לילדים קטנים שחלק גדול מהם בדיוק בגיל שבו המדינה רוצה להוציא את האברכים ללימודים ולעבודה, כלומר הן חבלה ישירה במאמץ הזה.
ועדיין יש הטבות נוספות שמשום מה אינן מותנות במיצוי כושר ההשתכרות, כמו למשל הנחות הענק בארנונה או ההנחות בשכר הלימוד בפנימיות. השאלה היא למה שר האוצר אביגדור ליברמן, שמוביל את ביטול ההנחות במעונות היום למי שאינו עובד, לא מחיל את אותו עיקרון של מיצוי כושר השתכרות גם על ההטבות האחרות.
3. בניגוד מוחלט לתדמיתה, הממשלה הזאת פגעה מעט מאוד בהקצבות לחרדים. תקציב הישיבות לא קוצץ. תקציבי רשתות החינוך החרדיות זינקו. הרפורמה בכשרות רק תיטיב עם הבד"צים החרדיים. אז למה הם קוראים לה ממשלת זדון? כי זה השיח החרדי על כל מי שלא מכניס אותם לממשלה. מנקודת מבטם, דמוקרטיה היא שלטון שבו החרדים מהווים את לשון המאזניים וכל מי שנוהג אחרת הוא צורר.
רק מהלך תקציבי משמעותי אחד ביצעה הממשלה הזאת להוצאת חרדים לעבודה - ביטול ההנחות במעונות היום, וגם אותו בג"ץ דחה עכשיו לשנה הבאה. אבל אין מה לחשוש: אין שום סיכוי שההחלטה תשנה את יחסם של החרדים והחרד"לים אל בית המשפט העליון כאויב. גם בתגובות שפרסמו אתמול חברי הכנסת החרדים הם הקפידו להדגיש את העובדה שבג"ץ לא ביטל את ההחלטה כליל אלא רק דחה את יישומה.
4. חלק גדול מהמאבק על המשך ההנחות הובילו נשות אברכים "סרוגים", מארגון תורתם אומנותן. זה היה עוד ביטוי לברית ההולכת ומתחזקת בין החרדים הלאומיים של בצלאל סמוטריץ' לחרדים. בדילמה הפנימית של חרדים לאומיים נראה שהנאמנות לכיפה מנצחת בהרבה את הנאמנות לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל. נכון, השמאל הנם ציונים כמו החרד"לים והחרדים לא, אבל השמאל שמאלני והחרדים ברובם הגדול ימנים, מאוד ימנים.
5. המהלך הראשון ששר הכלכלה לשעבר אריה דרעי עשה, כשהגיע למשרד ב־2015, היה לבטל את ההחלטה של קודמו נפתלי בנט להקטין את ההנחות במעונות לאברכים. דווקא העובדה שמדובר בהחלטה מינהלית של שר הכלכלה אומרת שאין דבר קל מלבטל אותה.
אם ליברמן רציני בנוגע לכוונותיו שיהיה לביטול ההנחות לאברכים איזשהו סיכוי לשרוד אחריו, הוא צריך להעביר את המהלך בחקיקה בכנסת בשלוש קריאות. החוק שדרוש צריך לא לעסוק רק במעונות היום, אלא לקבוע את העיקרון שכל הטבת רווחה בישראל תותנה בעבודת בני הזוג או בכך שאינם יכולים לעבוד. האמת היא שזה סעיף כל כך חשוב ועקרוני שראוי לשלב אותו בחוק יסודות התקציב.
