נזקי משבר האקלים: הפיצויים לחקלאים גדלו ב-15% ל-344 מיליון שקל ב-2022
נזקי משבר האקלים: הפיצויים לחקלאים גדלו ב-15% ל-344 מיליון שקל ב-2022
ב-2021 פוצו החקלאים בכ-300 מיליון שקל על פגעי מזג האוויר. לפני עשור, עמד היקף הנזקים השנתי הממוצע על כ-170 מיליון שקל. מנכ"ל קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע: "המשבר זה לא אירוע חולף. המצב מחייב היערכות לאומית"
נזקי האקלים בחקלאות הורגשו היטב בשנת 2022: קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, מדווחת הבוקר (ב׳) על פיצויים בהיקף של כ-344 מיליון שקל לחקלאים, גידול של כ-15% בהשוואה לשנת 2021, אז פוצו החקלאים בכ-300 מיליון שקל.
לפני כעשור, עמד היקף הנזקים השנתי הממוצע על כ-170 מיליון שקל. לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, ״זו המגמה של ההתחממות הגלובלית. צריך להכיר בכך שמדובר בעובדה. זה לא אירוע חולף, לא נתעורר מחר ונחזור למציאות שהייתה לפני עשור. יש כאן מגמה של שינויי אקלים שישפיעו על החקלאות גם בעתיד. המצב מחייב היערכות לאומית כוללת להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו על החקלאות הישראלית, אספקת מזון טרי ועצמאות תזונתית".
שנת 2022 תזכר ברחבי העולם כשנה של אירועי קיצון אקלימיים. בפקיסטן שיטפונות שהגיעו לאחר גל חום קטלני, גרמו לאסון לאומי וכ-1,300 הרוגים, באירופה בצורת קשה פגעה במדינות רבות שאף הנהרות בהם התייבשו, והקדימה גלי חום חסרי תקדים, וכך גם בארה״ב ובסין, שאף נאלצה להשבית מפעלים לימים ארוכים בשל החום הכבד.
לפי ההערכות, השנה החולפת תהיה אחת השנים החמות בהיסטוריה עבור מדינות רבות, כש-7 השנים החמות ביותר מאז החלו המדידות, התרחשו בעשור האחרון. המגמה ברורה: הטמפרטורה הממוצעת עלתה ב-1.1 מעלות מאז העידן הטרום תעשייתי. בני האדם פולטים כמויות ענק של גזי חממה לאטמוספירה, ומובילים לשינויי אקלים שילכו ויחריפו בשנים הבאות, כשאירועי מזג האוויר צפויים להפוך רבים, עוצמתיים וממושכים יותר מבעבר.
שנת 2022 בישראל הייתה קרירה באופן יחסי מאז 2011, אך היא מדורגת בשליש העליון של השנים החמות מאז החלו המדידות, בשל מגמת ההתחממות בשלושת העשורים האחרונים, והייתה חמה יותר מרוב השנים עד אמצע שנות ה-90. ישראל מתחממת בשיעור גבוה יותר מהממוצע העולמי, כששינויי האקלים מובילים להתרבות אירועי קיצון אקלימיים – גם בעונת החורף. לפי השירות המטאורולוגי, ישראל כבר התחממה ב-1.5 מעלות, ועשויה להתחמם עד סוף המאה ב-4 מעלות, אילו לא יפחתו פליטות גזי החממה בעולם. המשמעות עבור החקלאות, יכולה להיות הרסנית.
בקנט מדווחים כי אירועי הקיצון האקלימיים שחוותה ישראל השנה לצד מגמת ההתחממות, הובילו לנזקים כבדים בחקלאות. לפי סיכום השנה של קרן הביטוח החקלאי, במהלך השנה התקבלו בחדר המצב של החברה למעלה מ-11,000 דיווחים על נזקים שנגרמו לחקלאים בכל רחבי הארץ. שיאי קור ורוחות עוצמתיות של 140 קמ״ש וכך גם גלי חום, הותירו חותם הרסני בגידולים.
את מירב הנזקים במהלך השנה החולפת ספגו מגדלי הירקות. נזקי מזג האוויר פגעו בעיקר בגידולים כמו מלפפון, תירס, תפוחי האדמה, פלפל ועגבניות. סך הפיצויים הצפויים, למגדלי הירקות עומד על כ-94 מיליון שקל. מגדלי הבננות פוצו השנה בכ-63 מיליון שקל ומגדלי האבוקדו בכ-50 מיליון. סכום דומה שילמה החברה למגדלי הפירות. זאת בעיקר בשל פגיעה בגידולי תפוח עץ, ענבי מאכל, אפרסק, אגס, נקטרינה, מנגו, שזיף יפני.
נזקים משמעותיים נגרמו גם לגידולי ההדרים (כ-10 מיליון שקל פיצויים) והכותנה (כ-3.5 מיליון שקל). את מגדלי הפלחה, פיצתה החברה בכ-14.5 מיליון שקל. משבר האקלים גורם לנזקים גם בקרב בעלי החיים ולהתפרצות מחלות ומזיקים שלא היו בעבר. בשנה החולפת פיצתה החברה את מגדלי העופות בכ-24 מיליון שקל, את מגדלי הבקר בכ-13 מיליון שקל ואת מגדלי המדגה בכ-6 מיליון שקל.
שנת 2022 החלה בגל קור יוצא דופן. הטמפרטורות הנמוכות הובילו לשורה של אירועי קרה באזורים שונים בארץ. קרה "שורפת" את הגידולים, פוגעת ברקמת הצמח ובמקרים רבים גורמת למותו. באירוע בודד התקבלו בחדר המצב של קנט כ-900 הודעות נזק בהן דווח על פגיעה נרחבת בגידולי הירקות, בננות, אבוקדו, פירות ופלחה. אירוע קרה בודד נוסף שהתרחש במחצית חודש מרץ, שהיה קר משמעותית מהממוצע הרב שנתי, גרם לפגיעה נרחבת בגידולי הירקות ולנזק משמעותי לגידולי החיטה, בעיקר בצפון הארץ. בסך הכל, מנתוני קנט עולה כי במהלך החורף טיפלו מעריכי החברה בלמעלה מ-4,200 דיווחי נזקים שהתקבלו מהמגדלים.
אירוע נזק משמעותי נוסף התרחש במחצית מאי. את צפון הארץ פקדו רוחות חזקות מאוד שהגיעו למהירות של מעל 100 קמ"ש באזורים רבים ובכללם עמק החולה, אזור ההר, דרום רמה"ג, עמק בית שאן. בחלק מהמקומות נמדדו משבי רוח של קרוב ל-140 קמ"ש. על פי נתוני קנט, הסערה גרמה פגעה באלפי דונמים של גידולים ובכלל זה לנשר רב מאוד של פרי ולשבירה ועקירה של עצים. עיקר הנזק נגרם לגידולי האבוקדו, משמש, שקד, שזיף ופרי הדר. וכן לשטחים רבים של גידולי ירקות כגון תירס, עגבניות לתעשייה ואפונה. גם בקיץ נרשמו אירועים חריגים שגרמו לנזקים משמעותיים לגידולים השונים. ברצף ימים חמים במהלך אוגוסט, לדוגמה, נגרם נזק משמעותי לגידולי ירקות לתעשייה, ענבים ותפוחי עץ. עיקר הנזק נגרם לגידולים בצפון הארץ ובמיוחד בגליל העליון ודרום רמת הגולן. נזקים משמעותיים נגרמו לגידולים באזור השפלה.
בקרן קנט מתמקדים באירועי הקיצון האקלימיים שהתרחשו השנה והובילו לנזקים משמעותיים של מבוטחים בחקלאות, אך בסך הכל, אין ירידה בהיקף האספקה, ודווקא יותר תוצרת מגיעה אל השווקים. שטחי הגידול מצויים בעליה, ולפי משרד החקלאות, גידולי האבוקדו השנה הגיעו לשיא חיובי, והאספקה השוטפת בשוק המקומי של פירות דוגמת בננות לא נפגעה. לגבי שנת 2022 אין נתונים מלאים, אך בשנים 2018-2021, הייצור המקומי של מנגו, בננות, אבוקדו וענבי יין, מצוי בעלייה.
בישראל אין הערכה ממשלתית של הפגיעה האקלימית בחקלאות, או הערכות של השפעת משבר האקלים על עתיד גידולי מזון רגישים בישראל. בארה״ב, מחירי הירקות זינקו השנה בכ-40%, כשלפי מומחים, שינויי האקלים מילאו תפקיד בולט בכך. קליפורניה התמודדה השנה עם בצורת קשה, שהביאה להפסדים בשווי 3 מיליארד דולר. הוריקן איאן והוריקן ניקול, עלו למגדלי היבולים במדינה כמעט 2 מיליארד דולר. בקנט מעריכים כי בדומה לעולם, גם בישראל נמשיך להיות עדים ביתר שאת להשלכות ההולכות ומחריפות של משבר האקלים על החקלאות המקומית.
לפי תורג׳מן, המפתח להסתגלות לעידן של שינויי אקלים ואירועי קיצון, הוא פיתוח זנים עמידים יותר, לצד הגדלת שטחי החקלאות כדי לצמצם את כמות היבול שייפגע מדי שנה, והתגייסות של המדינה להגן על ביטחון המזון המקומי. ״בארצות הברית, לדוגמה, מגדילים את התמיכה בחקלאות. המטרה של המדינה היא שהחקלאים ימשיכו לייצר, המזון לא בא מהאוויר אלא מהחקלאים שעובדים קשה מאוד כדי לספק אותו. בצרפת, מדברים על רפורמה בביטוח החקלאים, כדי לאפשר להם וודאות והגדלת ייצור. הצורך של המדינות לסבסד פרמיות ילך ויעלה, כי חברות ביטוח שוקלות האם משתלם להן לבטח את הענף הזה. מדינות גם מתחילות לדאוג שמזון יגיע קודם לאוכלוסייה שלהן, לפני שהן מתחילות לייצא. אנחנו צריכים להיערך לתקופות שבהן יכול להיות שיהיה מחסור בגידולים מסוימים. מדינות אחרות מבינות שצריך להיערך להגדלת אספקה, לפני שמסתמכים על ייבוא. אנחנו צריכים לייצר כמה שיותר מקומית, כדי להיות פחות תלויים בגורמים אחרים. אם לא נערך, יהיו תנודות בתבואה החקלאית ובתוצרת, וזה בהכרח ישפיע על המחירים. אם רוצים להוריד את המחירים״.
