בנק ישראל: מעבר לשקל דיגיטלי עשוי לפגוע ברווחיות הבנקים
בנק ישראל: מעבר לשקל דיגיטלי עשוי לפגוע ברווחיות הבנקים
לפי דו"ח שמפרסם היום הבנק, המעבר לשקל דיגיטלי יפגע ברווחיות הבנקים בשיעור של 3.8% עד 12.7%. הסיבה - הבנקים יפסידו את מקור האשראי הזול ביותר שלהם, כספי הציבור בעו"ש. יחד עם זאת, בבנק ישראל מעריכים שיציבותה של המערכת הבנקאית והפיננסית לא תיפגע
מעבר של הציבור לשקל דיגיטלי עשוי לפגוע ברווחיות הבנקים, אך לא יפגע ביציבותה של המערכת הבנקית והפיננסית. כך עולה מדו"ח שפרסם היום (ד') בנק ישראל.
כזכור, בבנק ישראל בוחנים מזה זמן רב את האפשרות להנפיק שקל דיגיטלי, והדו"ח שפורסם היום נועד לבחון את השאלה הנקודתית של השפעת השקל הדיגיטלי על מערכת הבנקאות.
בבנק מדגישים כי טרם התקבלה החלטה להנפיק שקל דיגיטלי. הדו"ח הנוכחי הוא הראשון שמציע שם לשקל הדיגיטלי, השם הוא 'שקד' (ראשי התיבות של 'שקל דיגיטלי').
השקל הדיגיטלי פותח עולם חדש שבו יש אפשרות להחזיק מזומן לא פיזי. וכך, כל אדם יצטרך להחליט האם הוא רוצה להשאיר את הכסף הדיגיטלי שלו בצורת 'מזומן' (בארנק דיגיטלי) או להשאיר אותו בחשבון העו"ש שלו בבנק. סביר להניח שמרגע שהאפשרות להחזיק 'מזומן דיגיטלי' תהיה פתוחה, הרי שאנשים רבים יבחרו בה, וכך יקטנו פקדונות העו"ש של הבנקים.
ברגע שפקדונות העו"ש קטנים, המשמעות היא שלבנק יש פחות נכסים נזילים, וכשיש לבנק פחות נכסים נזילים, הרי שתיק האשראי שלו צריך להתכווץ. (באופן ספציפי: הבנק צריך להחזיק ביחס של 100% בין הנכסים הנזילים האיכותיים שלו, לבין התזרים הצפוי ל-30 יום הקרובים).
1 צפייה בגלריה
סניף של בנק הפועלים. לפי הערכת בנק ישראל, רווחיות הבנקים תיפגע, אך יציבות המערכת לא
(צילום: אביב גוטליב)
וכאן נכנסה הבדיקה של בנק ישראל לתמונה. בבנק ביקשו לוודא האם המערכת הבנקאית תהיה יציבה גם אם אנשים יגדילו מאוד את כמות המזומן שבידיהם, ויקטינו את היקף פקדונות העו"ש שלהם. התשובה הקצרה של הבנק היא שגם אם הציבור ימשוך 30% מהפקדונות שלו וימיר אותם ל'שקל דיגיטלי', הרי שהמערכת הבנקאית תהיה יציבה וזאת בלי להקטין את תיק האשראי שלה. מה שכן, הרווחיות של הבנקים תיפגע בשיעור של 12.7% בתרחיש הקיצון (שהם כ-1.6 מיליארד שקל), וב-3.8% בתרחישים מתונים יותר.
הפגיעה ברווחיות נובעת מכך, שהבנקים יפסידו את מקור האשראי הזול ביותר שלהם, שהוא כספי הציבור בעו"ש. הבנקים ייאלצו כמובן למצוא מקורות אחרים שיספקו להם את ההון, בין המקורות הללו נמצא בנק ישראל, וכמובן גיוס אג"ח בשוק ההון. ואלו מקורות מימון יקרים בהרבה מאשר הריבית האפסית שניתנת על פקדונות העו"ש.
הריבית על העו"ש תעלה?
מתחת לדיון הטכני של בנק ישראל, מסתתרת הבשורה הגדולה שהשקל הדיגיטלי יביא איתו – אם וכאשר יונפק – כיום הבנקים יכולים לתת למפקידי העו"ש ריבית אפסית על פקדונות עו"ש עצומים, שכן אף אחד לא יכול ולא רוצה להחזיק אלפי שקלים במזומן פיזי. אך ביום שאחרי הנפקת השקל הדיגיטלי, הבנקים ייאלצו לשלם ללקוחות על ה'שימוש' שהם עושים בפקדונות שלהם.
בבנק ישראל בדקו בעיקר את היכולת של הבנקים להשיג מימון חלופי לפקדונות הציבור. אך ההערכה היא שהבנקים יתחילו להתחרות על המזומן הדיגיטלי שבידי הציבור, כל בנק ינסה למשוך את הלקוחות שלו להפקיד את הכסף בעו"ש ולא להמיר אותו למזומן. וכך צפוי להיפתח עידן חדש בעולם הבנקאות, עידן שבו הבנקים מתלבטים בין העלאת ריבית על הפקדונות לבין גיוס אג"ח בשוק ההון.
