דוח המבקרשיעור החיילים מהפריפריה במסלולים הטכנולוגיים – 16.5% בלבד
דוח המבקר
שיעור החיילים מהפריפריה במסלולים הטכנולוגיים – 16.5% בלבד
דו"ח מבקר המדינה מגלה כי שיעור תושבי הפריפריה המשרתים במסלולים הטכנולוגיים בצה"ל נמוך מאוד - לעומת 32% בשאר יחידות הצבא. זינוק של כ-30% במספר תלמידי הישיבות שמקבלים דחיית שירות תוך 5 שנים
שיעור תושבי הפריפריה המשרתים במסלולים הטכנולוגיים העיקריים בצה"ל עומד על 16.5% והוא מהווה חצי משיעורם בקרב יתר יחידות צה"ל העומד על כ-32%. לנתון זה משמעות גדולה במיוחד בשל העובדה ששירות ביחידה טכנולוגית צה"לית מהווה כרטיס כניסה כמעט אוטומטי לקריירה במשכורת גבוהה בהייטק. כך עולה מהפרק על המיון והגיוס לצה"ל בדו"ח הביטחוני של מבקר המדינה המתפרסם היום (ג').
המבקר מציין שצה"ל הגדיר פריפריה כישובים המשתייכים לאשכולות הסוציו-אקונומיים 1-5. לכאורה חישוב שעושה איתו חסד, משום שאשכול 5 נחשב למעמד הביניים, אבל אם זוכרים שרוב היישובים באשכולות 1-2 הנמוכים הם ערבים וחרדים, כלומר יישובים שכמעט אין מהם גיוס, יש היגיון בהגדרה.
בתגובה מסר צה"ל כי הוא "עוסק בצמצום הפערים בין אוכלוסיית הפריפריה למרכז ומשקיע מאמצים אדירים בבניית מסלולים ייחודיים ובהם מסלולי עתודה אקדמית; בהרחבת תוכניות טכנולוגיות בפריפריה; ובטיוב השיבוץ לאוכלוסיות הפריפריה באמצעות קביעת מדיניות מפצה". עם זאת "מדובר בתהליכים ארוכים שמתפרסים על כמה שנים". בנוסף, "הרמטכ"ל קבע יעד ולפיו שיעור המשרתים מהפריפריה ביחידות טכנולוגיות יתייצב על 30% עד לסוף שנת 2026".
המבקר מצא ליקויים קשים בתחום הגיוון בתעסוקה בתעשייה האווירית וברפאל. שיעור העסקתם של אנשים עם מוגבלות בתע"א עומד על 2.3% וברפאל על 0.58% והם נמוכים מהיעד של 3%. שיעורי העסקתם של בני האוכלוסייה החרדית, 2.6% בתע"א ו-0.9% ברפאל, נמוכים משמעותית משיעור בני האוכלוסייה החרדית בגיל העבודה שעומד על 8%. שיעורי העסקתם של בני העדה הדרוזית, 0.16% בתע"א ו-0.15% ברפאל, נמוכים משיעורם של בני עדה זו בקרב אוכלוסיית המדינה - 1.6%. כך עולה מהפרק על ייצוג אוכלוסיות שונות בחברות ממשלתיות ביטחוניות בדו"ח. שיעור העסקת נשים בשלושת דרגי הניהול הבכיר עומד על 15.3% בתע"א ו-22.6% ברפאל. שיעור ההעסקה ברפאל של שלוש מארבע אוכלוסיות הגיוון נמוך דרמטית מאשר בתעשייה האווירית. שתי החברות לא קבעו יעדים לקידום הייצוג של אוכלוסיות גיוון ולא גיבשו מדיניות לקידום הגיוון והייצוג.
אחוז תלמידי הישיבות שמקבלים דחיית שירות זינק מ-13.7% ממחזור הגברים המועמדים לשרות ביטחון (מלש"בים) ב-2016 ל-17.6% ב-2021. מדובר בעליה של כמעט 0.4%, שווה ערך לזינוק של קרוב ל-30% במספר מקבלי דחיית השירות. בסך הכל לא התגייסו ב-2021 31.4% מממחזור המלש"בים. כך עולה מדו"ח מעקב של מבקר המדינה המתפרסם היום בנושא המיון והגיוס לצה"ל.
סביר להניח שלנתונים הקשים תרמה העובדה שבממשלות נתניהו מאז 2015 פחת מאוד הלחץ על צה"ל לגייס תלמידי ישיבות והופחתו המאמצים. המבקר אינו מביע כל עמדה לגבי נתונים קשים אלה, חוץ מאשר העובדה שהם מצוינים כממצא שלילי.
אחת הסיבות להפיכה המשטרית וללחץ של המפלגות החרדיות להעביר פסקת התגברות היא הרצון להעביר חוק שיאפשר אחת ולתמיד מתן דחיית שירות לכל בחור ישיבה שירצה בכך ללא כל סנקציות. הכוונה של המפלגות החרדיות היא להעביר חוק ללא סנקציות או יעדים חברתיים ולהביא לאישורו באמצעות פסקת ההתגברות. במקביל חלה עליה משמעותית גם באחוז הבנות המקבלות פטור משירות צבאי מסיבות דת מ-34.9% ב-2016 ל-36.8%.
מביקורת מעקב מבקר המדינה בנושא הטיפול בחיילים הבודדים בשירות ולאחר השחרור עולה כי הסיוע לחיילים הבודדים עודכן בכ-50 שקל בחמש שנים. רק 5% מהחיילים הבודדים שהשיבו לשאלון של משרד מבקר המדינה דיווחו שמשכורתם (ובכלל זה דמי הקיום) כיסתה את כל הוצאותיהם. 38% מהם השיבו שמשכורתם הצבאית כיסתה פחות מ-50% מהוצאות המחיה החודשיות שלהם. הדבר קיבל ביטוי גם בכך ששיעור שביעות הרצון הכללית של החיילים הבודדים מהסיוע שקיבלו מצה"ל עומד על 40% בלבד.
בינואר 2022 הועלו דמי הקיום של כלל חיילי צה"ל ב-50% וכן ניתן לחיילים הבודדים מענה כלכלי זמני בתקופת הקורונה. אולם, בשנים 2017 - 2022, ההכנסה החודשית מצה"ל (ללא דמי קיום) של חיילים בודדים לוחמים עלתה ב-54 ש"ח בלבד, מ-1,082 ל-1,136 שקל, כלומר ב-5% שהם אחוז אחד בממוצע לשנה. הסיוע בשכר דירה שעומד על 1,351 שקל, עלה בשנים האלה ב-4% בלבד מול עלייה של 11% בהוצאה הממוצעת לשכירות, כלומר הוא נשחק ב-7%.
ממשרד הביטחון נמסר שהוא "מסייע לחיילים משוחררים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה. המשרד ילמד את ממצאי דוח המבקר ויפעל לשפר עוד יותר את הקשר עם החיילים הבודדים המשוחררים. במהלך שנת 2022 גם הוקם פורום בין משרדי, שמגבש תuכניות לקידום שילובם של החיילים הבודדים המשוחררים בחיי המשק והחברה".
