ניתוחהקיצוץ במכון וולקני הוא המסמר האחרון: כך מוותרת הממשלה על מחקר כדי לממן את עצמה
ניתוח
הקיצוץ במכון וולקני הוא המסמר האחרון: כך מוותרת הממשלה על מחקר כדי לממן את עצמה
בזמן שהממשלה מאשרת כספים קואליציוניים ביותר ממיליארד שקל למוסדות תורניים, הקיצוץ שמתכנן האוצר במכון וולקני הוא האחרון בשרשרת פעולות, שכל מהותן פגיעה במדע. המהלכים, שכוללים גם קיצוץ בתקציבי המדענים הראשיים במשרדים השונים עלולים להוביל לפגיעה במקורות צמיחה שיהיה קשה לשקם
הידע והמחקר המדעי, שהיו מספינות הדגל של מדינת ישראל מאז הקמתה, נופלים גם הם תחת חרב הקיצוצים של הממשלה הנוכחית, שפוגעת במקורות הצמיחה העתידיים של המשק. המהלך האחרון בשורה של קיצוצים בכל מערכת ההשכלה והמדע הוא כוונת משרד האוצר לחתוך כ־21% בתקציבו של מכון וולקני, מהלך שעורר בשבוע שעבר תגובות חריפות באקדמיה ובמגזר החקלאי והעסקי. בהתאחדות חקלאי ישראל אמרו כי מדובר באיום על הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל וכי "במקום לתמוך בחקלאים ובהמשך המחקר והפיתוח בתחום בוחרת המדינה לפגוע בעתידם". ארגון "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל", המאגד כ־2,000 חברות וחברי סגל בכירים מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, טען כי לקיצוץ יהיו "השלכות כלכליות חמורות" וקרא לממשלה לבטל את הגזירה. הם הוסיפו כי "קשה להימנע מהמחשבה שפגיעה במינהל המחקר החקלאי היא חלק מהמגמה הכללית של הממשלה לפגוע במוסדות מחקר ובמחקר בישראל".
מכון וולקני הוא לא היחיד שמשלם את מחיר הקיצוץ בתקציב המדינה. הממשלה מתכננת קיצוץ משמעותי גם בתקציבי יחידות המדען הראשי בכלל משרדי הממשלה, לצד קיצוץ בקרן ההשקעות של משרד החדשנות, בתקציבי ההשכלה הגבוהה – בדגש על הקרנות המדעיות, וגם פגיעה אפשרית בתקציבים המוקצים לעידוד השבת מדענים ואנשי מחקר לישראל. כעת קוראים מדענים לממשלה ולמשרד האוצר לא לפגוע בחזית המדעית ובמחקרים מחוללי צמיחה, שכן הנזק עלול להיות בלתי הפיך.
מכון וולקני הוא המוסד הגדול בישראל העוסק במחקר חקלאי ונחשב לאחד המובילים בעולם. לאורך השנים קמו סטארט־אפים וחברות רבות על בסיס מחקרים יישומיים שנערכו במכון, והוא עובד צמוד עם חקלאים ישראלים כדי למצוא פתרונות טכנולוגיים לבעיות שאיתן הם מתמודדים. מכון וולקני גם חינך דורות של חוקרים, המציגים היום מחקרים פורצי דרך, שמציבים את ישראל בחזית המדעיתהחקלאית בעולם. בימים שבהם שינויי האקלים מובילים לאתגרים הולכים וגוברים בזירה החקלאית, למכון וולקני יש חשיבות גדולה מאי פעם.
אולם כעת, ללא לובי פוליטי, המכון הופך ליעד קל לקיצוץ של הממשלה ומשרד האוצר. תקציב הבסיס שלו יפחת בכ־21% לפחות ל־277 מיליון שקל. מדובר בקיצוץ של 68 מיליון שקל. וזאת עוד לפני קיצוצים עקיפים, שעלולים להתגלגל לפתחו בשל פגיעה בתקציבי מחקר נוספים שמתכננת הממשלה. במכון וולקני אומרים שהדבר עלול להוביל לכך שבשנתיים הקרובות יסגור המכון את שעריו. באין יכולת לפגוע בתקציבים קשיחים, כמו ארנונה ומשכורות, ייפגעו הוצאות כמו מחקר, חומרים, אחזקה, ציוד מתכלה, והסוף ידוע מראש – שיתוק של מערכת המחקר החקלאי היישומי ופגיעה לטווח ארוך בידע שמוביל לשילוב טכנולוגיות חדשניות בחקלאות המקומית הזקוקה להן. הפגיעה במכון וולקני גם תתגלגל לפתחו של המשק הישראלי. לפי בדיקה שביצעה חברת "צנובר" עבור המכון ב־2021, עבודתו מתגלגלת בסופו לתרומה של כ־3.6 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי, וכל שקל שמושקע בפעילותו מניב 17.7 שקל.
חוקרים בעלי שם נעמדו על הרגליים האחוריות לאחר הפרסום ב"כלכליסט" על כוונת הממשלה לקצץ בתקציב מכון וולקני. לדברי זוכה פרס נובל לכימיה פרופ׳ אהרן צ׳חנובר מהפקולטה לרפואה של הטכניון, אשר חבר גם בארגון בשער, "מחקר ומדע הם המנוע הכלכלי והביטחוני. אצלנו זה צורך קיומי. בלי זה, לא נהיה כאן. פגיעה בדברים האלו היא כמו קיצוץ בתקציב הביטחון אם לא יותר חמור. מכון וולקני עוסק במחקר יישומי קריטי לישראל. בניגוד למחקרים שנערכים באקדמיה ולא תמיד מבשילים ליישום, זה מכון פרקטי שעוסק בדברים מיידיים ובנושאים כמו ביטחון מזון. מה שעושים זה לפגוע בצינור החמצן שלנו. זה לא מכון עם רזרבות שומן. לקצץ 20% מהתקציב של מכון וולקני זה לגדוע את בסיס קיומו. נפילה של וולקני תהיה מגדל קלפים. אם תהיה פגיעה קשה – חוקרים לא יבואו לכאן או לא יישארו כאן. זה כמו לחתוך בתקציב הביטחון. הכלכלה של מדינת ישראל מבוססת כולה על הישגי האקדמיה. הפוליטיקאים חייבים להבין את הקשר הזה".
צ׳חנובר ועמיתיו מודאגים שלא מדובר בקיצוץ נקודתי אלא בנדבך אחד בלבד בפגיעה רחבה בחזית המדעית של ישראל. לדבריו, "שוררת פה אווירה אנטי־מדעית מאז עליית נתניהו לשלטון. החבורה שסביבו בכלל לא קשורה לעולם הזה. יש טינה בממשלה למחקר ולהשכלה. העדפה של החינוך החרדי וקיצוץ בממלכתי, קיצוץ במחקר ועוד. אנחנו מותקפים מכל כיוון. לממשלה יש סדר עדיפויות עקום. כל מה שמזרים חמצן — נפגע, ובסקטורים פחות מועילים למשק לא נוגעים. יהיה קשה להחזיר אחורה תהליכים כאלה, אם לא בלתי אפשרי. המגמות האלו יכולות להפוך בהמשך את ישראל למדינה ענייה שלא תוכל להחזיק את עצמה".
צ׳חנובר מתייחס, בין היתר, לקיצוץ האגרסיבי שמתכננת הממשלה לבצע ביחידות המדען הראשי במשרדי הממשלה. ממשלת נתניהו כבר קיצצה בתקציב מרבית היחידות האלו בשנה שעברה, כעת מתוכנן קיצוץ נוסף בשיעורים משתנים ב־2024, בעוד בשנת 2025 מתוכנן קיצוץ של 90 מיליון שקל בתקציב הבסיס של היחידות האלו, מה שעלול לשתק את עבודתן כמעט לחלוטין. יחידות המדען הראשי פועלות בכמה דרכים: השקעה במחקרים או בסטארט־אפים בשלבי מו"פ, לצד סיוע בגיבוש מדיניות מבוססת נתונים ומחקרים מדעיים לשרים ולמשרדי הממשלה. המשמעות היא לא רק פגיעה נוספת במחקר ופיתוח וגם בתקציבים של מכונים דוגמת מכון וולקני (יחידת המדען הראשי במשרד החקלאות, למשל, מממנת מחקרים במכון ותקציבה כבר נפגע בעשרות אחוזים בשנה החולפת), אלא גם פגיעה ביכולתם של המשרדים לקבל החלטות מדיניות מושכלות המתבססות על נתונים ומדע.
יחידה אחרת היא המדען הראשי במשרד האנרגיה, שכבר עברה קיצוץ ניכר שגם הוביל לפני כמה חודשים את המדען הראשי במשרד, ד"ר גדעון פרידמן, לפרוש מתפקידו. תקציב היחידה קטן בחצי – מ־82 מיליון שקל ב־2022 תחת ממשלת לפיד־בנט ל־40 מיליון שקל ב־2023. כעת הוא עשוי להיות מקוצץ אף מעבר לכך, ובשנת 2025 מתכננים באוצר להשאיר פחות מ־20 מיליון שקל לפעילות. יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה תמכה בשנים 2020-2012 ב־110 חברות, 75 מהן עדיין פעילות, וכל שקל שהשקיעה יחידת המדען הראשי של המשרד, יצר 12.5 שקל של השקעה פרטית. המחקרים שבהם משקיע המשרד גם גורמים לו לאמץ מדיניות מתקדמת יותר הנוגעת בעיקר לאנרגיה נקייה. גם תקציב משרד המדע יופחת השנה בכ-40 מיליון שקלים. באוצר מבקשים להקים על חשבון תקציבי המדענים קרן לאומית שתעסוק בהשקעות על בסיס שיקולי רווח, אך במשרדי הממשלה מבהירים כי היא אינה תחליף מתאים וכי בכל מקרה – אין התחייבות תקציבית להקימה.
גם תקציבי המחקר באקדמיה עשויים להתמודד עם קיצוץ חד. הקיצוץ במערכת ההשכלה הגבוהה בתקציב 2023-2024 יעמוד על כ־551 מיליון שקל. מתוכם כ־190 מיליון שקל השנה. המל"ג והות"ת ייאלצו כעת להחליט היכן לקצץ, ולפי הערכות גורמים במערכת ההשכלה הגבוהה, בהסתמך על ניסיון העבר ובשל הצורך לתמוך בסטודנטים רבים שנאלצו להקריב חודשי לימודים עבור שירות מילואים, ייאלצו האוניברסיטאות לקצץ את תקציבי המחקר.
"ות"ת משתדלת לא לפגוע בתקציבי הוראה, בטח שלא בשנה שבה כל כך הרבה סטודנטים צריכים סיוע בגלל המילואים. החשש הוא, וככה זה היה בשנים עברו, שתהיה פגיעה בקרנות מחקר או ביוזמות", אומר גורם באוניברסיטאות. "ההשלכות הן שישראל תתחיל להשתרך מאחור בטכנולוגיות היסודיות או המשמעותיות ביותר של המאה ה־21. נשקיע הרבה פחות בחקר שינויי האקלים, רפואה מותאמת אישית, בינה מלאכותית ומחשוב קוואנטי. יש לזה השלכות מדעיות וכלכליות וגם ביטחוניות — מחשוב קוואנטי יהיה קריטי ביותר בעולם הסייבר בעתיד. איכות המחקר בתחומים האלו תרד. הפירות של המחקרים, שהופכים הרבה פעמים לסטארט־אפים, לא יהיו פה. כל העולם הולך לכיוון של רפואה מותאמת אישית, למשל, אבל אם אנחנו לא נשקיע, לא נהיה בחזית וזה ישליך על הבריאות שלנו".
גם עתידו של התקציב המיועד למדענים חוזרים אינו ידוע. לאחר סערה ציבורית שהתעוררה בספטמבר בעקבות החלטת משרד העלייה והקליטה להקפיא את תוכנית הקליטה והסיוע למדענים עולים או חוזרים לישראל, נמצא התקציב להמשך שימור התוכנית ל־2023, אשר בה החזירה התוכנית לישראל 464 מדענים. נכון לעכשיו, אין תקציב לקליטת מדענים חדשים ב־2024. בדיון שנערך בוועדת העלייה והקליטה בכנסת בנובמבר, הבהיר משרד העלייה והקליטה כי לא מובטח שיימצא תקציב לקליטת מדענים חדשים השנה. לדברי מנכ"ל המשרד אביחי כהנא, ב־2024 יהיה תקציב לקליטת מדענים עולים, אך היקפו יהיה קטן יחסית לשנים עברו ולפוטנציאל הקליטה. "בתוספת של עוד 10 מיליון שקל נוכל להביא כמות גדולה יותר של מדענים. יכול להיות פה פספוס גדול. היום עם האנטישמיות בעולם ומה שקורה בקמפוסים, אנחנו רואים שיש ישראלים שרוצים לחזור. יש עלייה משמעותית בפתיחת תיקי עלייה. אלו אנשים שיכולים ללכת לכל מקום בעולם. אם יהיה לנו עוד תקציב, נדע להביא עוד הרבה מאוד מדענים שיפתחו את ישראל".
במשרד האוצר אומרים שהקיצוץ במדענים הראשיים ייכנס לתוקף רק ב־2025 וטוענים שהכסף יועבר לטובת הקמת קרן לאומית למחקר יישומי, שתפנה לכלל קהילת המחקר בישראל, עם ועדות שיפוט בינלאומיות, ותציע תמיכה גם במחקרים שעולים מהשטח.
