החקיקה הדורסנית שועטת, על הכוונת: בתי משפט, גופי תקשורת ויועצים משפטיים
החקיקה הדורסנית שועטת, על הכוונת: בתי משפט, גופי תקשורת ויועצים משפטיים
עם שר ביטחון חדש וכמעט ללא בלמים, הקואליציה דוהרת לכיבוש שלטון החוק. חברי הקואליציה מקדמים שורה של חוקים פרטיים, שמטרתם החלשת שומרי הסף והרחבת סמכויות הפוליטיקאים. התוצאה: כרסום ביסודות הדמוקרטיה והפיכה משטרית על מלא
המצב הביטחוני ממשיך להיות מתוח, שר ביטחון חדש נכנס לתפקיד, אבל הממשלה לא עוצרת וממשיכה לקדם את חוקי ההפיכה המשטרית ומהלכים שתומכים בהם. בימים הקרובים תקדם הקואליציה בכנסת יותר מ־10 החלטות אשר יחלישו את שלטון החוק ויאפשרו לממשלה חופש פעולה חסר פיקוח.
השתמטות החרדים מגיוס | סטטוס: ההצעה תקודם בנוסח פשרה לאחר הדחת גלנט ומינוי ישראל כץ
הכוונה לאשר חוק שיעניק פטור גורף לתלמידי ישיבה ומכוחו יגוייסו אלפים בודדים בזמן שהצבא זקוק ל־10,000 חיילים נוספים בעקבות המלחמה. לחוק כזה מתנגדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, לאחר שבג"ץ פסל את החוק הקודם בשל פגיעה בשוויון בנטל. אך החוק אמור לשמור על הקואליציה.
עידוד השתמטות מגיוס (חוק המעונות) | סטטוס: הוקפא עד לחקיקת חוק השתמטות חדש
החוק שיאפשר מתן סבסוד למעונות מהמדינה למשפחות שבהן רק האישה עובדת, שאותו הגישו החרדים, יעודד לדעת היועמ"שית את השתמטותם מצה"ל, יגדיל את אי־השוויון ויפגע במשרתים בסדיר ובמילואים.
לפי בהרב־מיארה החוק המוצע לא חוקתי, אבל ועדת השרים לחקיקה אישרה אותו חרף התנגדותה כחלק מהרמיסה של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה במסגרת מהלכי ההפיכה המשטרית.
שינוי שיטת מדידת הרייטינג | סטטוס: התקבל בקריאה טרומית והועבר לוועדת הכלכלה
הצעת החוק קובעת ששר התקשורת יקבע את שיטת מדידת הרייטינג והערוצים המסחריים ידרשו להעביר את הנתונים אחת לחודש לגוף מאסדר. בשעות השיא יחוייבו הערוצים להציג את נתוני הצפייה על המסך. זוהי הצעה קיצונית במיוחד שכן אין עוד מדינת מערבית שמתערבת בנתוני מדידת הרייטינג. המשנה ליועמ"שית מאיר לוין שהתנגד הדגיש כי "הצעת החוק גורמת לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכות לפרטיות, ובתוך כך בזכות לחופש ביטוי, פגיעה הנובעת ממעורבות שלטונית פוליטית בשוק השידורים ולכן יש מניעה חוקתית בקידומה".
1 צפייה בגלריה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. הקואליציה תוקפת את שומרי הסף באופן אישי
(צילום: שלו שלום)
קיצוץ בתקציב התאגיד | סטטוס: החוק אושר בשבוע שעבר בקריאה הטרומית
מדובר בצעד נוסף להחלת מהלכי ההפיכה המשטרית באמצעות השתלטות ממשלתית על כלי התקשורת. לפי הצעת החוק ההשתלטות של הממשלה תעשה באמצעות הסטת מקור המימון העיקרי של התאגיד — אגרת הרדיו ברכב המועברת אל התאגיד ממשרד התחבורה - אל תקציב המדינה. העניין הוא שמדובר בתקציב בלתי קבוע שיקבע מדי שנה על ידי הממשלה. לפי הצעת החוק הרשות המבצעת תאשר את תקציב התאגיד ולא כפי שקורה היום שאת התקציב מאשרת מועצת התאגיד (שממונה על ידי הממשלה). המשנים ליועמ"שית מאיר לוין ואביטל סומפולינסקי, הודיעו כי "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בעצמאותו של תאגיד השידור הציבורי, שלתפקודו התקין והעצמאי נודע תפקיד מרכזי בדמוקרטיה הישראלית". לדבריהם, "ההצעה נותנת בידי הממשלה שליטה ישירה בכלי תקשורת מרכזי, ויוצרת תשתית להשפעה פוליטית ישירה על התכנים שישודרו. כל אלה כרוכים בפגיעה חמורה בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי וחופש העיתונות, בדגש על חופש הביטוי הפוליטי, המהווים עקרונות יסודות במשטרה דמוקרטי".
החלת החוק הישראלי בהתנחלויות בהר חברון | סטטוס: התקבל בקריאה הטרומית ונדון בוועדת הכלכלה
לפי ההצעה החוק הישראלי יחול על ההתנחלויות באזור הר חברון: קריית ארבע, חברון, סוסיא, מען, ועוד, והן ייהנו מתקציב ממשלתי המחולק דרך רשות הנגב והגליל. בכך תהיה פגיעה ביישובי הנגב שלהם יוקצה פחות כסף מהרשות. כמו כן קיים חשש לתגובות בינלאומיות חריפות נגד חוק זה.
החלשת לשכת עורכי הדין | סטטוס: הצעת החוק ממתינה לאישור בקריאה הטרומית
הצעת החוק מעניקה לשר המשפטים יריב לוין את הסמכות לקביעת גובה דמי החבר בלשכת עורכי הדין. ההצעה שהוגשה על ידי ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד) צפויה לפגוע בעצמאותה של לשכת עורכי הדין וגם עלולה לפגוע בהכנסותיה. כזכור, במסגרת ההפיכה המשטרית ביקשו בקואליציה להחליש את לשכת עורכי הדין שלה יש 2 נציגים בוועדה לבחירת שופטים. ביולי 2023 אישרה המליאה בקריאה טרומית הצעת חוק אחרת של מילביצקי שנועדה לפרק את לשכת עורכי הדין ולהקים במקומה מועצה חדשה שתסדיר את מקצוע עריכת הדין ותהיה בשליטת הממשלה.
הרחבת סמכויות המשטרה לפרוץ למחשב | סטטוס: ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר אותו היום
הצעת חוק שהגיש ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) תאפשר למשטרה להתקין באופן סמוי רוגלות ותכלול אפשרות לשימוש במצלמות ומיקרופונים ושליפת מידע שנשמר במכשיר בלא הגבלה על משך הזמן שניתן להפעיל את האמצעי כלפי אדם ומבלי שנקבע מנגנון פיקוח שיפקח על פעילות המשטרה. מדובר בהצעה המעניקה למשטרה סמכות לחדירה סמויה מרחוק לאמצעים סלולריים של אזרחים, ללא ידיעתם בדרך של התחברות מרחוק, העתקת חומרים והתקנת רוגלות. הסניגוריה הציבורית הודיעה על התנגדותה להצעת החוק "המהווה סכנה חמורה לפגיעה בזכויות החוקתיות".
מדובר בהפשרת השימוש ברוגלות שהוקפא בעקבות תחקיר כלכליסט מלפני 3 שנים, בו נחשף שימוש לא חוקי, ללא סמכות וללא פיקוח בכלי סייבר התקפי על אזרחים.
הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים | סטטוס: יקודם בוועדת החוקה
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ערך "תרגיל" בשבוע שעבר שהעלה לדיון בוועדתו הצעת חוק להרחבת סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים כבוררים בתנאי שהדבר יבוצע בהסכמה. היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק התעקשה שיש להחזיר את הצעת החוק לוועדת חוקה, ממנה הועברה על ועדת הכספים, לאחר שוועדת החוקה לא דנה בה במשך שנה מיום אישורה בקריאה הראשונה.
במהלך הישיבה הביע גפני את הסכמתו לכך אבל עם התניה. "בתנאי שהחוק יקודם בהליך החקיקה לקריאה שנייה ושלישית".
בשורה התחתונה: הצעת החוק תקודם בוועדת החוקה ותחליש את בית המשפט ומימושה מעורר חשש כבד ליצירת מערכת משפטית מקבילה.
הקמת גוף לבקרה על גורמי המודיעין | סטטוס: יקודם היום בוועדת השרים לחקיקה
ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לתמוך היום בהצעת חוק "איפכא מסתברא", שלפיה תוקם מחלקת מודיעין לגיבוש תפיסת הביטחון חלופית שתוצג לראש הממשלה ולוועדת השרים לביטחון לאומי כחלופה להערכות של גופי המודיעין. זאת כדי ליישם את המלצות ועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים — למינוי יועץ מודיעין לרה"מ ולהקמת מחלקת בקרה.
עוד מוצע כי "ועדת השרים לביטחון לאומי לא תוכל לקבל החלטה בלא שתקבל חוות דעת מראש המחלקה, וראש מחלקת הבקרה יגיש לוועדה חוות דעת על כל נושא ביטחוני ופעולה צבאית העולים לאישור הוועדה. הוא גם יגיש לראשי גופי הביטחון חוות דעת כל כל מבצע צבאי הדרוש את אישורם". המשמעות היא פגיעה בגופי המודיעין הקיימים, והיעדר יכולת של הגורמים המקצועיים לקבל החלטות, כל עוד לא קיבלו את חוות הדעת של מחלקת הבקרה החדשה.
הצעת חוק של לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) תחייב את הבנקים לשרת לקוחות, גם אם הוטלו עליהם סנקציות על ידי מדינות וגופים בינלאומיים, בשל היותם פעילי ימין שביצעו פעולות אסורות בשטחים
תוספות שכר לכוחות הביטחון על ידי שרים | סטטוס: יאושר היום בוועדת השרים לחקיקה
על פי ההצעה השר לביטחון פנים איתמר בן גביר ושר הביטחון ישראל כץ יוסמכו לאשר תוספת שכר לגופים ביטחוניים: חיילים, שוטרים, וסוהרים. את הצעת החוק הגיש יו"ר הוועדה לביטחון לאומי צביקה פוגל (עוצמה יהודית) שיקדם אותה בוועדתו.
מדובר על הוראת שעה למשך שנתיים אשר תאפשר לשרים גם לעשות שינויים בסעיפי תקציב במקום שר האוצר וממונים אחרים על התקציבים. המשמעות היא החלשת הפיקוח של הדרגים המקצועיים.
קידומה המהיר של הצעת החוק מגיע לאחר שנדחו בממשלה לפני 9 ימים דרישות בן גביר לתוספות תקציב של כ־10 מיליארד שקל למשרדו "על רקע הצורך המיידי לממש הקצאות שכר שאושרו למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר, ובשים לב לסירובו השרירותי של אגף הסכמי השכר במשרד האוצר לקדם הסכמי שכר שיממשו הקצאות אלה".
עקיפת סנקציות כלכליות על מתנחלים | סטטוס: ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר היום
הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) מחייבת את הבנקים לתת שירות ללקוחותיהם גם אם הוטלו סנקציות של מדינות זרות. זאת בעקבות הסנקציות על פעילי ימין ועל חברות המזוהות עם הפעילות בשטחים, כשבין היתר הקפיאו הבנקים שירותים וחסמו כרטיסי אשראי.
בהצעה נכתב כי היא הוגשה "לאחר שמדינות זרות וגופים בינלאומיים הטילו סנקציות כלכליות על אזרחים בישראל כדי להשיג מטרות פוליטיות. עצם הכללתו של אזרח ישראלי ברשימה שחורה לא תאפשר לבנק בישראל לחסום אותו באופן גורף ולמנוע את פעילותו של הלקוח", נכתב בהצעה, אשר עלולה להוביל לעימות עם מדינות שונות.
קציבת כהונה של יועמ"שים במשרדי ממשלה | סטטוס: ממתין להגשה ולאישור הממשלה
מזכיר הממשלה יוסי פוקס מציע לפטר עד סוף שנת 2024 שמונה יועצים משפטיים ותיקים במשרדי הממשלה. בכך בעצם תתרוקן שדרת הייעוץ המשפטי המרכזית במשרדים בתוך תקופה קצרה. מאחר שהמשרדים לא ערוכים לבחור במהירות יועצים משפטיים קבועים למשרדים, אזי השרים ימנו ממלאי מקום שירצו את הפוליטיקאים כדי לזכות במינוי קבוע. כל זאת לאחר הניסיון שנכשל לפטר את היועץ המשפטי של המשטרה והמשך המאמצים להחליש את כוחה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.
החשש הוא שמשקל החברים בוועדות לאיתור היועמ"שים החדשים ישונה: בראש הוועדה יעמוד נציב מדינה חדש (עם קול כפול) וחבריה יהיו: מנכ"ל המשרד, נציג היועמ"שית, ונציג איגוד המשפטנים בשירות הציבורי. זאת לעומת המצב כיום שבו לנציג היועמ"שית העומד בראש הוועדה יש קול כפול. בכך, השרים יצניחו מועמדים פוליטיים באצטלה של קבלת הכשר מועדת איתור.
ההצעה אם תאושר תחול גם על היועצת המשפטית של משרד רה"מ שלומית ברנע פרגו, שסירבה לאשר לבני הזוג נתניהו שיפוצים בווילה בקיסריה, בבית ברחוב עזה ובבלפור. החלשת היועצים המשפטיים הוא אחד מהיעדים המובהקים של ההפיכה המשטרית. בהרב־מיארה הביעה התנגדות לפרישה בתוך זמן קצר של 8 היועצים הוותיקים, ולפי הערכות היא לא תיתן להצעת פוקס להתקדם. אם הממשלה תחליט בניגוד לדעתה יוגשו עתירות לבג"ץ.
שינוי בחירת נציב שירות המדינה | סטטוס: בג"ץ יחליט בעקבות עתירות שהוגשו
היום תקיים המדינה דיון נוסף בדרך בחירתו של נציב שירות המדינה. לפי ההצעה המסתמנת תוקם ועדה בראשות שופט בדימוס ו־2 נציגים. נתניהו ימנה את הוועדה ויציע את המועמד שלו שמן הסתם גם יבחר. היועמ"שית צפויה להתנגד, כפי שהתנגדה לכל אורך הדרך, לכך שנתניהו יבחר את המועמד וגם יקים את הוועדה.
מי שיחליט בסופו של דבר הוא בג"ץ שלו הוגשו עתירות בעניין. מינוי נציב כלבבו של רה"מ יאפשר לו לשלוט במכרזים, במינויים, בתקנים, בדרגות בשירות המדינה ועוד.
בחירת נציב נוסף - לתלונות הציבור - צפויה לעלות לדיון בשבועות הקרובים בוועדת החוקה. מדובר בשינוי הכללים והנהגת פוליטיזציה בבחירה. כיום נבחר הנציב על ידי הוועדה לבחירת שופטים לאחר שהוצע על ידי נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים. לפיה הצעת חוק הוא יוצע על ידי שר המשפטים, וייבחר במליאת הכנסת בהצבעה חשאית ברוב של 70 ח"כים.
