סגור

פרסום ראשון
אחרי השקעה של 152 מיליון דולר: לוסיקס של בני לנדא תימכר ב-2.5 מיליון ד' בלבד

בכפוף לאישור בית המשפט, לוסיקס תימכר תמורת 9.5 מיליון שקל בלבד למשקיע היפני פנאוז'י פוג'ימורי, בעל חברת EDP הציבורית, המייצרת את הזרעים הדרושים לייצור יהלומי מעבדה. המשקיע התחייב להעסיק 20 מעובדי החברה

חברת יהלומי המעבדה של בני לנדא, לוסיקס, תימכר תמורת 9.5 מיליון שקל (כ־2.5 מיליון דולר) בלבד למשקיע היפני פנאוז'י פוג'ימורי, בעל חברת EDP הציבורית מיפן, המייצרת את הזרעים הדרושים לייצור יהלומי מעבדה. המשקיע היפני התחייב להעסיק 20 מעובדי החברה ולהמשיך את פעילותה בישראל.
אם בית המשפט יאשר את המכירה יהיה זה סיום עגום לחברה שהפסידה בשנתיים האחרונות 65 מיליון דולר. זאת, אחרי שהושקעו בה 152.5 מיליון דולר מאז שהוקמה ב־2016. שי בר ניר, הנאמן לחברה מטעם בית המשפט, מבקש לאשר את מכירתה לחברה היפנית, לאחר שקיים לדבריו התמחרות עם מציע נוסף, שההצעה הנוכחית גבוהה ב־25% מהצעתו. ההצעה היפנית כוללת לא פחות מ־36 תשלומים של 238 אלף שקל כל אחד, ו־950 אלף שקל במזומן. רוב עובדי החברה, המיוצגים בידי עו"ד אופיר רונן, ייאלצו לעזוב.
בר ניר ציין כי לאור המצב בישראל היה קושי לגייס משקיעים לחברה, שהגיעה לחובות של 103 מיליון שקל, וכי גם אלו שכן התעניינו התקשו לבוא לישראל. בנסיבות אלו לא ניתן להמשיך ולחפש רוכשים נוספים ויש לפעול במהירות למכירת החברה והעברת נכסיה, כתב. לנדא השקיע לבדו עד 2020, אז ביצעה החברה גיוס של 90 מיליון דולר מלואי ויטון, בית ההשקעות מור, קרן רגנאר ומשקיעים נוספים.
לנדא, שמחזיק 25% מהמניות, השקיע 47.5 מיליון דולר, ואילו מור, שבשליטת יוסי לוי, השקיע 25 מיליון דולר ומחזיק 17.5% (הרוב באקוויטי וחלק בחוב).
באוקטובר 2023, על רקע צניחה חדה במחירי יהלומי המעבדה בשל התגברות התחרות בתחום, לוסיקס ביצעה גיוס חירום של 15 מיליון דולר, לפי שווי 5 מיליון דולר. בגיוס השתתפו חלק מבעלי המניות וכן דודי ויסמן, הבעלים של סונול, באמצעות חברה פרטית; קרן ההון סיכון גפן קפיטל; ואהרון פרנקל, באמצעות חברה זרה שרשומה במלטה. השקעות אלה יירדו למעשה לטמיון, משום שגם המעט שיתקבל מהמוכר ילך לכיסוי חובות. בקופת החברה נותרו 1.8 מיליון שקל בלבד.
לפי בקשה לעיכוב הליכים שהגישה לוסיקס לבית המשפט באוגוסט, היא החלה למכור ב־2019 יהלומי גלם וב־2020 הפעילות אף הפכה לרווחית. אולם, החל מיוני 2022, מחירי יהלומי המעבדה הגולמיים צנחו בכ־90% על רקע כניסת שחקנים רבים לתחום, וכן בשל השפעות נגררות של מגיפת הקורונה.
לפי הבקשה, "נכון להיום מועסקים בחברה קצת יותר מ־20 עובדים לאחר שכ־60 פוטרו למעשה לפני חודש ואחרים התפטרו מיוזמתם או נמצאים במילואים". עוד נכתב כי "בשנים 2021—2023 נאלצה החברה ליטול מימון בנקאי ולרשום שעבודים על נכסיה". לפי הבקשה, לוסיקס העריכה את היקף החובות שלה ב־103 מיליון שקל, מתוכם 31 מיליון שקל לבנקים לאומי ודיסקונט, 23 מיליון שקל לספקים אחרים, ו־3 מיליון שקל לגורמים ממשלתיים, דוגמת המדען הראשי. עם זאת, לנאמן הוגשו תביעות של 62 מיליון שקל ותביעה של נושה נוסף, בסך 99 מיליון שקל מציין בר ניר.
נקודה חשובה שמציין בר ניר סותרת את אמירת החברה שביקשה הסדר חוב וציינה כי בעלי המניות שלה מוכנים להשקיע בהסדר כזה הון נוסף. "משיחות שערכתי עם בעלי המניות התברר כי אינם מתכוונים להשקיע השקעות נוספות בחברה", כתב.
לנדא, שעשה את הונו הראשוני כשמכר את חברת הדפוס הדיגיטלי אינדיגו ל־HP העולמית ב־2002 תמורת 830 מיליון דולר, וכיום מחזיק בלנדא פרינטינג, אמר לכלכליסט עם הגשת הבקשה לעיכוב הליכים כי "לוסיקס הוקמה כדי להחזיר את הובלת תחום היהלומים למדינה. יש בושה בלא לנסות, אין בושה בלנסות ולהגיע למצב כזה. אני מאוד גאה בחברה ומקווה שהיא תצליח לצאת לדרך חדשה".