ועדת חוץ וביטחון של הכנסת תדון בהארכת החיסיון של קצא"א
ועדת חוץ וביטחון של הכנסת תדון בהארכת החיסיון של קצא"א
לבקשת משרד האוצר, מחר תדון הוועדה בהארכת החיסיון של קצא"א עד ל-2027, שמותיר אותה כחברה הממשלתית החסויה במשק. זאת למרות שאינה מקיימת קשרים עם איראן שנים ארוכות, והסכנה לסביבה מפעולותיה
ועדת חוץ וביטחון של הכנסת תדון מחר (יום ג׳) בהארכת החיסיון על חברת קצא״א עד סוף שנת 2027, כך לפי בקשת האוצר. צו החיסיון הנוכחי מותיר את קצא״א כחברה הממשלתית החסויה ביותר במשק – יותר אף מחברות ביטחוניות כמו רפאל, התעשייה האווירית ואלביט. החיסיון הרחב של קצא״א עומד כעת לאישרור מחודש לאחר שוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לא קיימה את התחייבותה לבדוק האם יש בו צורך במתכונתו הנוכחית, למרות שקצא״א העוסקת בשינוע נפט – אינה מקיימת קשרים עם איראן כבר שנים ארוכות.
חברת קצא״א מספקת נפט למשק הישראלי, אך חלק ניכר מפעילותה הינו אחסנת נפט גולמי ומוצרי דלק במכליה באילת ובאשקלון, ושינועם ללקוחות בעולם. קצא״א החדשה (קו צינור אירופה אסיה) הוקמה בשנת 2017 כדי להמשיך את פעילותה של קצא״א הישנה (קו צינור אילת אשקלון) שהוקמה בבעלות משותפת עם איראן, ולהוות גשר יבשתי לשינוע נפט ממקורות הפקה שונים ללקוחות באירופה. למרות שהזיקה לאיראן נותקה, גם החברה החדשה נהנית מאז הקמתה מחיסיון חסר תקדים.
לאורך השנים האחרונות התעוררה ביקורת רבה על החלטת הממשלה להותיר את חברת קצא״א בעלטה כמעט מוחלטת, ולאפשר לציבור להיחשף רק לחלק קטן מפעילותה. זאת, למרות השפעתה הסביבתית והמשקית. כלל המידע הנוגע לפעילות החברה חסוי ונסתר מעיניי הציבור, למעט היבטים מסוימים הנוגעים להגנת הסביבה, רישוי עסקים, תכנון ובנייה וניהול החברה. גם בנושאים הללו השקיפות הינה מוגבלת שכן מידע מפורסם לציבור רק אם הוא עוסק בהם באופן בלעדי. בפועל, מידע הנדרש לשם שקיפות מלאה בנושאי סביבה מכיל נושאים נוספים (כמו למשל פרטים על ציוד החברה) ולכן הינו מוגבל מאוד.
לאור הביקורת ובחלוף שנים רבות שבהן חוזרת הממשלה ומאריכה את צו החיסיון הרחב, הודיע לפני כשנה יו״ר ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין, על קמת ועדת משנה מיוחדת שתבחן את נושא החיסיון ואת נחיצותו בעת הזו. המשנה מונו חברי הכנסת יולי אדלשטיין, בועז ביסמוט, ינון אזולאי, שרון ניר ומאיר כהן, אך היא לא התכנסה אף לא פעם אחת במשך שנה שלמה ולא הגישה מסקנות בנושא. על כן ייתכן כי כעת יוארך החיסיון מבלי שהוועדה תקיים בחינה מעמיקה ומשמעותית של נחיצותו.
במהלך ימים בודדים שבהם איפשרה הממשלה להגיש הסתייגויות להארכת צו החיסיון על קצא״א, כ-400 בני אדם – מאנשים פרטיים, לארגוני סביבה וחברה אזרחית, עיריות ואנשי מחקר דרשו מהממשלה שלא להאריך את החיסיון הרחב על קצא״א, או לצמצמו באופן ניכר כך שיחול רק באופן נקודתי על נושאים בעלי השפעה ביטחונית. ארגוני סביבה רבים ובהם החברה להגנת הטבע, צלול, שומרי הבית, מגמה ירוקה, איגוד רופאי בריאות הציבור ועוד פנו לחברי הוועדה וביקשו מהם להתנגד להארכת החיסיון ״לטובת הכלכלה, הסביבה ובריאות הציבור״.
בין היתר, מציינים ארגוני הסביבה כי היקף הרווח או ההפסד הכספי הכולל (המאזן) של החברה חסוי, בניגוד לכל חברה ממשלתית אחרת – זאת למרות שלפעילות החברה ישנה השפעה על הערים בהן היא נמצאת. כך למשל, הגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת מובילה להגדלת ההסתברות לתקלה שעלולה להוביל לאסון אקולוגי בעיר הנסמכת על תיירות, וזקוקה לים וחופים בריאים ומתפקדים בשל כך. לפי ארגוני הסביבה, אסון זיהום נפט בחופי אילת ושוניות האלמוגים יפגע קשה בתיירות למשך שנים. ירידה של 40% בתיירות תגרום להפסד הכנסה של 2.4 מיליארד שקל בשנה.
נזכיר כי חברת קצא״א אחראית לשניים מהאסונות האקולוגיים הגדולים ביותר שידעה ישראל; אסון קצא״א בנחל צין בשנת 2011 ואסון קצא״א בשמורת עברונה בשנת 2014. בשבוע שעבר הורשעו קצא״א ושניים מבכיריה במסגרת הסדר טיעון בגין אחריותם לאירוע דליפת הנפט בשמורת עברונה – עשור לאחר התרחשות האסון. החברה הודתה בכל הטענות שיוחסו לה ותישא בקנס של כמיליון וחצי שקל בלבד, בעוד שהמדינה ויתרה על הטענות המשמעותיים כלפי שני עובדיה – שלומי לוי וחיים בר סלע, אשר עדיין מועסקים בחברה ואף קודמו בתפקידם מאז האסון. למרות שהם נושאים בחלק מהאחריות לאסון, הם ישלמו קנס כספי מופחת של 35 ו-20 אלף שקלים בהתאמה.
