דעההחינוך הפיננסי מתחיל בכיתה א'
דעה
החינוך הפיננסי מתחיל בכיתה א'
הילדים של היום הם הצרכנים של מחר. מערכת החינוך נדרשת להתאים את עצמה לעידן החדש ולבנות תוכנית מותאמת גיל להתנהלות כלכלית נבונה
שנת הלימודים נפתחה השבוע. במסגרת ההתארגנות חזרה ללימודים עם בת זוגי הנמנית עם צוות הניהול באחד מבתי הספר התיכוניים, שוב התאכזבתי לגלות שאין שום שיעור או תוכנית שנתית בכלכלה נבונה ובהטעמת ערכי חיסכון וחשיבה פיננסית. זה נכון שלומדים חשבון וגאומטריה, אך אלו לא מחדירים תרבות לחיסכון ארוך טווח, ובעידן הטכנולוגי ותרבות הצריכה שאנו חיים בה כיום מדובר בשיעור חובה. מערכת החינוך נדרשת להתאים את עצמה לעידן החדש וללמד כבר מהיום הראשון ללימודים את מושגי היסוד של הכלכלה הנבונה – שהם אבני הדרך לחיים.
הילדים של היום הם הצרכנים של מחר, ומערכת החינוך נדרשת להחדיר את הידע והכלים הדרושים כדי לגדל חברה חכמה: איך בונים תקציב אישי? כיצד חוסכים כסף? מה זו פנסיה? מה זה רכוש? ואיך מגנים עליו בביטוח נכון? מה זה ביטוח בריאות ולמה הוא חשוב? ואיך מבטחים גם את עצמנו? יש לבנות תוכנית רלוונטית, מעשית ומעניינת שבאמצעותה בני נוער יוכלו להבין את הכסף, את הצורך בחיסכון. על התוכנית להקנות הרגלים פיננסיים אישיים לבני נוער ולסייע להם בהבנת כל מה שקשור לניהול הכסף ביום-יום.
הפער הקיים במערכת החינוך מביא לתוצאה מצערת: אנשים לא יודעים דבר וחצי דבר על הכסף שלהם, על החיסכון הפנסיוני שלהם, ואין להם מושג מה הזכויות שלהם. הבעיה מתחילה בעובדה שלא לימדו אותנו לשאול את השאלות האלה בבית הספר. כל השיח הזה לא מוטמע, ולכן הוא מביא לנתק ופערים בהמשך.
אחת הבעיות הקשות של החברה המערבית כיום היא התנהלות פיננסית בזבזנית של כאן ועכשיו. מאפייני הצרכנות בישראל השתנו רבות לאורך השנים. ישנם גורמים רבים שאחראים לשינויים בצרכנות בישראל - כמו מגבלות ממשלתיות לאיסור קניין אישי וההתפתחות הטכנולוגית עם השנים, שאפשרה מסחר נגיש יותר לצרכנים (שימוש בכרטיסי האשראי וביצוע קניות דרך האינטרנט) - אך הגורם המשפיע ביותר על תרבות הצריכה של ימינו הוא אימוצה של תרבות הצריכה המערבית בישראל.
תרבות הצריכה בכלל, ובקרב בני נוער בפרט, הפכה לתופעה מדאיגה בשנים האחרונות. העולם המערבי ידוע כ"שבוי" של צרכנות בלתי פוסקת ולא מבוקרת, תרבות שמונהגת על ידי תאגידים גדולים שיוצאים מורווחים על חשבון הצרכן הקטן. בני הנוער נופלים בפח לעתים קרובות, שכן הם עדיין לא משופשפים ומתקשים לדחות סיפוקים, ואין להם את הידע הדרוש לנהוג בצרכנות נבונה, משום שאין שיעור כזה בבית הספר. הדבר מביא לכך שבני הנוער בארץ מכורים לקניות, בין אם זה באינטרנט ובין אם זה בחנויות היוקרה - והתוצאה היא בזבוז משווע של הכסף.
המגמה ממשיכה לאחר מכן, כשהם מגיעים לחברות הביטוח לרכוש פוליסה או לעמוד על זכויות הפנסיה. לתופעה הזו יש קשר ליום הראשון ללימודים, מכיוון שמדובר בהתנהלות שמושרשת מגיל צעיר. כאשר בני הצעיר עלה לכיתה ו' הוזמנתי להעביר שיעור על חיסכון פיננסי וביטוח לתלמידי השכבה. אתם ודאי מדמיינים שהשיעור לא עניין את תלמידי כיתה ו', הרי מה להם ולזה? טעות. התלמידים גילו בקיאות ורצון להיחשף לעולמות הללו והפתיעו אפילו אותי.
אני סבור שההצעה להכניס למערכת החינוך תוכנית לימודים מותאמת גיל לחינוך פיננסי ופנסיוני צריכה להיום מונחת עוד היום על שולחנה של של שרת החינוך. הגיעה העת שגם מערכת החינוך תיקח אחריות על הנושא, כדי להכשיר את הילדים שלנו לעתיד כלכלי חכם יותר. אם הילדים יגדלו עם חשיבה צרכנית נכונה ויכירו היטב את מושגי היסוד, נצליח לגדל פה חברה כלכלית נבונה יותר.
ליאור רוזנפלד הוא נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל לשעבר
