קיצוצי המלחמה: רשות הטבע והגנים מפטרת 300 עובדים ומקפיאה פרויקטים
קיצוצי המלחמה: רשות הטבע והגנים מפטרת 300 עובדים ומקפיאה פרויקטים
הרשות נאלצה גם להוציא 300 עובדים נוספים לחל"ת; הירידה בהכנסות ממבקרים עלולה ליצור גירעון של 54 מיליון שקל לפחות; ברשות אומרים כי יידרשו 250 מיליון שקל עבור שיקום נזקי המלחמה
המלחמה פגעה קשות בתקציב רשות הטבע והגנים, הממשלה הוסיפה קיצוצים משלה וכעת מתמודד הארגון האמון על שמירת הטבע בישראל עם משבר משמעותי: 300 עובדים יומיים ארעיים פוטרו ו-300 נוספים הוצאו לחל"ת (מתוך 1,300 עובדים בסך הכל), הארגון עצר התקשרויות בפרויקטי פיתוח באתריו, הקפיא פרויקטים ועומד בפני תוכנית קיצוצים משמעותית שיוצאת לדרך כבר בימים אלו. רוב התקציב מהממשלה לפעילותו ל-2023 התקבל, ול-2024 הארגון כלל לא קיבל עדיין תקציב, מה שמקשה על יכולתו לתכנן קדימה את השנה.
רשות הטבע והגנים היא גוף סטטוטורי הפועל מתוקף חוק היושב תחת המשרד להגנת הסביבה, ואחראי על ניהול שמורות הטבע והגנים הלאומיים ועל אכיפת חוקי שמירת הטבע. תקציב הרשות היה אמור לעמוד על סכום של כ־580 מיליון שקל אשתקד, אולם נפגע מאוד בשל השלכות המלחמה והקיצוצים הרוחביים בממשלה. כ־40% מהתקציב מבוססים על הכנסות עצמיות שמקורן בכניסת מבקרים לאתרי הרשות. אולם בשל המלחמה ירד מספר המבקרים ב־25%, והרשות נאלצת לספוג הפסדים של כ־55 מיליון שקל ב־2023. בנוסף, לאחר קיצוצים רוחביים בממשלה פחת תקציב הרשות בכ־30 מיליון שקל, מה שהוביל לצעדי התייעלות וקיצוצים משמעותיים כדי לאזן את הפגיעה התקציבית.
אם לא יבוצעו צעדי שיפוי מצד משרד האוצר, עלולה הרשות להיכנס לגירעון של כ־54 מיליון שקל בגין 2023, והמצב אף עלול להחמיר השנה. הצפי הוא לקיטון הכנסות ממבקרים בגובה כ־150 מיליון שקל ב־2024, לפי הערכה שמרנית שלא כוללת הסלמה בצפון.
לקושי התקציבי אליו נקלעה הרשות ישנה משמעות מיידית: עיכוב פיתוח אתרי טבע ופגיעה בפרויקטים שונים, לצד פיטורי עובדים והוצאת רבים לחל"ת. כך למשל, פתיחת אתרים חדשים שהעבודה בהם כמעט הושלמה - תידחה. בין היתר מדובר באתרים תל לכיש, עין יהודה ועינות צוקים ומרכז המבקרים במרכז ההצלה לצבי ים.
כמו כן, פרויקטים שהיו בשלבים התחלתיים נעצרו לחלוטין לעת עתה, עד שיימצא עבורם תקציב. כך למשל פרויקטים במצדה שנועדו לשדרג את הביקור (בשטח יש ציוד מיושן הנוטה להתפורר) והמבואה המיושנת בקיסריה - הגן הלאומי עם מספר המבקרים הגבוה ביותר.
הבעיה גולשת גם לתחום אקטואלי שעלול להתברר כאקוטי במיוחד; תקציבים לטיפול בשפעת העופות. רק השבוע התברר שבאזור עמק החולה נמצאו עשרות עגורים מתים או גוססים בשל זן קטלני של שפעת העופות, אך הרשויות מתעכבות באיסוף הפגרים. הבעיה עלולה להתרחב באופן מסוכן, אך לגופים המטפלים ולרשות הטבע והגנים אין תקציב לטיפול בנושא – כך בין היתר עבור יישום מסקנות שגובשו לאחר אירוע התמותה ההמוני בשנת 2021, שאף הוביל להשמדה של יותר ממיליון מטילות בצפון.
עם תחילת המלחמה הוחלט ברשות הטבע והגנים לנקוט צעדי התייעלות מיידיים שיימשכו עד להודעה חדשה. בין היתר, הוקפאו מכרזים לקליטת עובדים חדשים, בוטלו שעות נוספות לעובדים, צומצם מספר העובדים, חלקם פוטרו ובוצע גם ניוד לחלקם. עוד התבצע קיצוץ של 10% מבסיס התקציב של פרויקטים פנימיים ל־2023 וב־2024 צפוי קיצוץ של 20%.
גם הבטחות תקציביות שניתנו לרשות טרם מומשו. הקרן לשמירת הניקיון אמורה הייתה להעביר לרשות 28 מיליון שקל עבור פרוייקט מניעת הרעלות נשרים - אך הכסף טרם הועבר. זאת, אף שברשות מעידים כי מאז החלה המלחמה דווקא הרעלות הנשרים בישראל גברו. מאז תחילת המלחמה היו 16 מקרי הרעלות, לעומת 6 בתקופה המקבילה אשתקד. לרשות אין משאבים זמינים להתמודדות עם הבעיה, אף שמדובר בעוף דורס הנמצא בסכנת הכחדה חמורה בישראל (רק 200 נשרים נותרו בטבע).
כעת הרשות אף עומדת בפני אתגר משמעותי: שיקום נזקי המלחמה. עד כה התקבלו 12 מיליון שקל מהקרן לשיקום השטחים הפתוחים, אך מדובר בסכום חלקי לעומת הצורך. לדברי שלומי ישי, מנהל חטיבת הכספים ברשות, "הנזק העקיף גדול, נצטרך לקבל תקציב נוסף שנאמד ב-250 מיליון שקל בגין עלויות שנבעו מהמלחמה, שיקום שטחים ואתרים שנפגעו, שיקום אקולוגי, תשתיות, מיגון אתרים וטיפול בפסולת בשטחים פתוחים".
