אחרי שנים: צו החיסיון על קצא״א צומצם - והוארך בשנה בלבד
אחרי שנים: צו החיסיון על קצא״א צומצם - והוארך בשנה בלבד
ועדת חוץ וביטחון בראשות יולי אדלשטיין קבעה כי ישולבו בצו שינויים שייאלצו את החברה הממשלתית לחשוף יותר נתונים לגופי פיקוח, בעיקר בנושאי סביבה. אולם החיסיון נותר נרחב מאוד ביחס לחברות הביטחוניות במשק
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח״כ יולי אדלשטיין צמצמה היום (ד׳) את צו החיסיון של חברת הנפט קצא״א והאריכה אותו בשנה אחת בלבד (עד סוף חודש יוני של שנת 2025) ולא בחמש שנים כפי שדרש משרד האוצר תחילה.
קצא״א תיוותר החברה הממשלתית החסויה ביותר, אולם לדרישת ועדת החוץ והביטחון וארגוני הסביבה, שולבו בצו מספר שינויים אשר יאלצו את החברה לחשוף יותר נתונים בפני הגופים המפקחים עליה והציבור. הצו הוארך בשנה אחת בלבד, במטרה לבחון את השפעתם של השינויים שנעשו בו בטרם יוארך באופן משמעותי שנים קדימה. יו"ר הוועדה אדלשטיין: "עלינו להקפיד שלא יעשה שימוש לשווא בטענות לשמירה על ביטחון המדינה, בנושאים שאינם קשורים לכך".
השינויים בצו מתייחסים בעיקר לנושאים סביבתיים, אך מידע רב יוותר במחשכים. כך למשל הדוחות הכספיים של החברה, אשר חסויים בניגוד לדוחותיהן של החברות הממשלתיות האחרות, בעליה המניות, משכורות הבכירים, מידע הנוגע לניהול החברה ועוד. ידי איגוד ערים נפת אשקלון וכן רשויות ומועצות מקומיות טענו כי בניגוד ליכולתם לפקח כחוק על פעילות חברות מזהמות אחרות בשטחן, המידע החסוי הרב מונע מהן לבצע פיקוח נאות על חברת קצא״א.
במסגרת הצו החדש, ימונו מפקחים מטעם הרשויות המקומיות ורט"ג, להם תינתן גישה למידע חסוי הנדרש לשם פיקוח משמעותי יותר על פעילותה. מדובר בעובד אחד בלבד מבין עובדי כל אחת מהרשויות המקומיות הרלבנטיות ורשות הטבע והגנים, שיעברו ״התאמה ביטחונית״ על מנת שיהיו רשאים לעיין במידע לצורך פיקוח. הרשויות המצוינות בתוספת לחוק הן איגוד ערים נפת אשקלון; בני שמעון; חבל אילות; מרחבים; עיריית אילת; ערבה תיכונה ורמת הנגב.
לאורך דיוני הוועדה בנושא, רשויות האכיפה והפיקוח - איגוד ערים נפת אשקלון, עיריית אילת, המועצות האזוריות והארגונים הסביבתיים הצביעו על סכנות בריאותיות ועל פגיעה באיכות החיים של תושבים המתגוררים בסביבת מתקני קצא״א, באילת ובאשקלון. זאת לצד ההיסטוריה הסביבתית של קצא״א, הכוללת אחריות לחלק מהאסונות הסביבתיים הגדולים ביותר שידעה ישראל – אסון נחל צין והאסון לו גרמה החברה בנחל עברונה.
אחד השינויים שאושרו הוא מחיקת המילים "באופן בלבדי" כך שיאפשר לחשוף מידע ספציפי בנושא מסוים ללא פרסום היבטים אחרים האסורים בפרסום. עוד קבעה הוועדה כי ידיעה שפרסומה הותר בידי שר האוצר או מי מטעמו, לא תהיה עניין סודי. החליט שר האוצר או מי מטעמו ביחס לידיעה הנוגעת לחברה, תפורסם החלטתו באתר האינטרנט של משרד האוצר והידיעה תפורסם באתר האינטרנט של החברה, למעט החלטות שהתקבלו על ידי הצנזור הצבאי.
המידע שיותר כעת בפרסום, בניגוד למצב שקדם לשינויים, יכלול בין היתר אישור על ביצוע בדיקות תקופתיות של ציוד לפי הוראות יצרן; פנקס הדרכות אודות תנאי היתר הרעלים ויומן אירועים סביבתיים; אישורים בדבר פסולת מסוכנת, מסמכי היערכות לחירום ותגובה מידית לאירועי חומרים מסוכנים, פנקס תיעוד תרגילים ותחקירי תרגילים; תחקירי אירועי חומרים מסוכנים; סקרים סיסמיים וסקרים גיאולוגיים המעידים על עמידות חוות המכלים, הצינורות והמסוף הימי לרעידות אדמה; נהלי בטיחות ונהלים למניעות תאונות ודליפות במסופים הימיים ובחוות המכלים.
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, אשר הוביל את השינויים בצו, אמר כי "הנוסח שאישרנו שומר על האיזון הנכון בין הגנה על ביטחון המדינה מצד אחד, ומצד שני על זכותו של הציבור לקבל מידע מרשויות ציבוריות, דבר הנתפס כעקרון יסוד של המשטר הדמוקרטי. הוועדה תמשיך לעקוב ולפקח על הנושא, ותבצע התאמות ותיקונים במידת הצורך״.
היועץ המשפטי של החברה להגנת הטבע, אסף בן לוי, אמר במהלך הדיונים כי ״רק שני גופים בישראל נהנים מחיסיון – המוסד וקצא״א. צו החיסיון על המוסד, פחות גורף מאשר זה של קצא״א״. היום אמרו בחברה להגנת הטבע כי ״לשמחתנו, הצו החדש שאושר הוא בהחלט משופר וטוב יותר בהשוואה למצב הבעייתי שהיה קיים עד כה. השינוי התאפשר, בזכות עמידה איתנה של יו״ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, היועצת המשפטית, עו"ד מירי פרנקל שור וחברי הוועדה, שעמדו בנחישות נגד ניסיונות ההסתרה של קצא"א ומשרד האוצר. ועדיין, החברה להגנת הטבע, סבורה שאין מקום לחיסיון כלל, ובטח לא לחיסיון כלפי הציבור, בנוגע לכמויות החומרים שקצא"א עושה בהם שימוש״.
