בלעדימשה ברקת מתמודד על תפקיד יו"ר בנק דיסקונט
בלעדי
משה ברקת מתמודד על תפקיד יו"ר בנק דיסקונט
יו"ר רשות שוק ההון לשעבר הגיש את מועמדותו לדירקטוריון ומסתמן כמועמד מוביל לתפקיד יו"ר הבנק • סיכוייו השתפרו משמעותית אחרי החלטת היועצת המשפטית של בנק ישראל שלא לאפשר לחדוה בר להתמודד
יו"ר רשות שוק ההון לשעבר, משה ברקת, הוא המועמד המרכזי לתפקיד יו"ר בנק דיסקונט, על רקע יציאתה של חדוה בר מהמרוץ לאחר שמשכה את מועמדותה בשבוע שעבר. ל"כלכליסט" נודע כי ברקת הגיש מועמדות לדירקטוריון הבנק, והוא נתפס כמועמד ליו"ר במקומו של שאול קוברינסקי, שאמור לסיים את תפקידו כיו"ר דיסקונט בסוף השנה. בתפקיד מעוניינת לפחות דירקטורית פנימית אחת, אולם ההערכות הן שקיים סיכוי גבוה שהיו"ר הבא יבוא מבחוץ.
לברקת רקע פיננסי הן בתפקידו כיו"ר הפניקס, ולאחר מכן כיועץ עצמאי לכלל ביטוח ובנק ההשקעות ג'פריס. בשנים 2010-2006 הוא שימש כמנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, שם הוביל את הטמעת תקנות ה־IFRS - תקן בינלאומי לדיווחים חשבונאיים. בעת כהונתו בהפניקס שימש כדירקטור בחברות נוספות בשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה אבל שמר על מרחק מסביבת תשובה, והתנהל באופן עצמאי.
בשנת 2019 נבחר ברקת ליו"ר רשות שוק ההון בידי ועדת איתור בתקופת כהונתו של משה כחלון כשר האוצר, ופרש במפתיע שנה לפני סוף הקדנציה. כיו"ר הרשות הוביל את המאבק בממשל התאגידי במגדל ביטוח, בבקשת היתר השליטה של אלפרד אקירוב בכלל ביטוח, ומול חברת הייעוץ אנטרופי, וכמה רפורמות בתחום הבריאות. הקיפאון הפוליטי שאפיין את מרבית תקופת כהונתו, הקשה עליו בהעברת רפורמות משמעותיות בענף הביטוח, שניסה לקדם כגון רפורמת הסוכן האובייקטיבי.
בנק דיסקונט הוא בנק ללא גרעין שליטה, ולכן תהליך בחירת המועמדים לדירקטוריון נעשה דרך הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה של בנק ישראל. הוועדה בראשות השופט בדימוס דוד חשין פרסמה לפני חודשיים כי היא מחפשת מועמדים לדירקטוריון בנק דיסקונט, בהם מועמדים שיכולים לכהן כיו"ר.
אם הוועדה תבחר בברקת כמועמד, יעמדו בפניו עוד שתי משוכות בדרך לתפקיד היו"ר. ראשית, הוא יצטרך להיבחר על ידי אסיפת בעלי המניות של הבנק לתפקיד דירקטור, כאשר בעלי המניות המרכזיים בבנק הם המשקיעים המוסדיים שעליהם פיקח עד לאחרונה. לאחר מכן, בהנחה שיציג את מועמדותו לתפקיד היו"ר, ברקת יצטרך להיבחר על ידי חברי הדירקטוריון של הבנק לתפקיד.
נקודה נוספת שמעוררת סימני שאלה במערכת הבנקאית היא היפוך סדר הדברים בדיסקונט, שאמור לבחור מנכ"ל במקומו של אורי לוין שפורש, וחודשים לאחר מכן יו"ר במקומו של קוברינסקי. כך יוצא שאת המנכ"ל החדש ימנה הדירקטוריון הישן והיו"ר שימונה יקבל אותו כעובדה מוגמרת. גורמים במערכת הבנקאית סבורים שבסיטואציה כזו ייתכן ומוטב למנות מנכ"ל זמני עד סוף השנה ולאפשר לדירקטוריון החדש לבחור מנכ"ל. אבי לוי הוא המועמד הפנימי המוביל לתפקיד המנכ"ל, לצד מספר מועמדים חיצוניים שהמובילה שבהם היא דלית רביב - כיום ראש החטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים.
כאמור, מי שהייתה עשויה להיות מתמודדת משמעותית מול ברקת לתפקיד יו"ר דיסקונט היא ד"ר חדוה בר, שסיימה את תפקידה כמפקחת על הבנקים לפני 3 שנים, וכיום משנה למנכ"ל של חברת הפינטק איטורו. אולם בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי בר נאלצה להסיר את מועמדותה מכיוון שאחיה יאיר בר־טוב מכהן כדירקטור חיצוני (דח”צ) בכלל החזקות שמחזיקה ב־6.6% ממניות בנק דיסקונט, מה שמעלה חשש לניגודי עניינים לפי הכללים הנוכחיים של מינוי דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה. בר־טוב מגיע מעולם הטכנולוגיה והסייבר. כיהן כמנכ”ל חברת סייבר BISEC וכסמנכ”ל פיתוח עסקי אסיה פסיפיק בחברת Cyberproof. זו הקדנציה הראשונה שלו כדירקטור בכלל, שאותה החל לפני כשנה וחצי.
מי שיכול להתיר לבר להתמודד על אף פוטנציאל ניגוד העניינים זה בנק ישראל, מקום עבודתה הקודם של בר. אולם בייעוץ המשפטי של הבנק המרכזי, בראשות היועצת הוותיקה טידה שמיר, החליטו שלא מדובר בזיקה זניחה, כך שלא ניתן לפטור זאת ולאפשר לבר להתמודד.
ההחלטה הזו גרמה ללא מעט הרמות גבה בקרב גורמים שונים במערכת הפיננסית, היות שבר נחשבת למועמדת ראויה. המקרה הזה הוא דוגמה למבנה הנוכחי של הכללים למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, שצריך לעבור ניעור מסוים והתאמה למציאות הנוכחית.
הכללים למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה הם נוקשים וכוללים מגבלות רבות. הסיבה לכך מוצדקת - בנק הוא ארגון המנהל את כספי הציבור, ואם אין בו בעל שליטה שקיבל היתר ונמצא תחת פיקוח בנק ישראל, צריך לוודא שבעלי מניות או גורמים אחרים לא ינצלו את הסיטואציה וישיגו השפעה על הבנק שאינה מפוקחת כראוי. דרך אחת להשיג השפעה שכזו היא במינוי דירקטורים. אחת המגבלות המרכזיות על מינוי הדירקטורים נוגעת להגדרות שונות לזיקה שתהיה להם עם הבנק או עם בעלי המניות שלו. ההגדרות הללו מתבססות על חוק החברות שקובע מגבלות זיקה של דח"צים לחברות שבהן הם מכהנים, ואיסור על קיום קשר עסקי עמן.
הגדרות הזיקה מאוד נוקשות: כל קשר עסקי עם הבנק, וכל חשבון בנק שמנוהלים בו מעל 5 מיליון שקל, ושקשור לדירקטור, נחשב לזיקה. הזיקה אינה מסתכמת רק במועמד עצמו, אלא גם בקרובי משפחתו ובזיקה שלהם לאותו הבנק, מה שהופך את בדיקת הזיקה למורכבת עוד יותר.
זאת ועוד, אסור שתהיה לדירקטור זיקה עם אחד מבעלי המניות המהותיים (מעל 2.5%). למשל, אם בן משפחה של מועמד מסוים עובד בגוף מוסדי, הרי שהמועמד פסול. זהו למעשה הסעיף שעל בסיסו נפסלה בר - הקשר שיש לה עם אחיה שהוא דירקטור בכלל, המחזיקה במעל ל־6% ממניות דיסקונט.
החוק נותן גמישות מסוימת לפיקוח על הבנקים יש לאשר למועמד להתמודד על כהונה בדירקטוריון אם נוכח לדעת שהזיקה בינו לבין קרוב משפחתו טכנית בלבד, וכי בפועל לא קיים פוטנציאל לניגוד עניינים. אלא שכאמור הייעוץ המשפטי בבנק המרכזי סירב להתיר זאת.
שמיר, היועצת המשפטית הוותיקה של בנק ישראל שמכהנת בתפקיד זה 15 שנה, נחשבת לדמות דומיננטית בבנק, ולבעלת גישה שמרנית ונוקשה, בוודאי בכל הקשור להקלות מסוג זה, מה שהביא לביקורת האם ההחלטה שלא לאפשר לבר להתמודד נכונה.
בסביבת בנק ישראל מציינים כי ההחלטה שלא להחריג את בר נבעה מפרשנות משפטית טכנית לזיקה המדוברת וללא קשר לזהותה של בר.
לדברי גורמים משפטיים, בבנק ישראל באופן מסורתי לא אוהבים לתת הקלות בנושא הגדרות "הזיקה". אמנם היו מקרים שבהם הם אפשרו למועמדים להתמודד, אולם זה היה במקרים שבהם בפועל לא היה כמעט ניגוד עניינים כמו במקרה שבו בן משפחה של מועמד לדירקטוריון עבד אצל אחד המוסדיים, אך בתפקיד זוטר של יועץ פנסיוני. לעומת זאת במקרים אחרים נפסלה מועמדות של מועמדים, כולל במקרים בתקופה שבה המדינה החזיקה במניות בנק לאומי בהיקף של מעל 2.5%, ולמועמדים בדירקטוריון היה קרוב משפחה בתפקיד בכיר באחד ממשרדי הממשלה, כך שלכאורה הייתה לו זיקה לבעלי מניות משמעותי.
שורש הבעיה הוא נוסח הכללים, עליו מתבסס בנק ישראל, שיש בו דרישות נוקשות, שמדירות מועמדים ראויים כמו בר. מצד שני הכללים אינם עונים על מקרים אחרים, כגון מקרים בהם דירקטור נמצא בקשרים טובים עם גורמים בכירים בקרב בעלי המניות. נבדקים רק קשריו וקשרי קרובי משפחתו, ולא סוגיות כגון מי הם מקורביו ומה עסקיהם עם הבנק.
בשבועות הקרובים אמור להתמנות מפקח על הבנקים חדש במקום יאיר אבידן שהודיע באחרונה על פרישה. בין היעדים שלו בקדנציה ראוי שיציב לעצמו לרענן את כללי מינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, בכדי שמצד אחד יטפלו נקודתית בבעיות ניגודי העניינים האמיתיות, וייתנו רוח גבית לבנק ישראל לנהל נכון יותר את תהליך סינון הדירקטורים, ולא להיצמד לקו שמרני שלא תמיד רלוונטי.
