מי "רפורמר" ומי "פרפורמר"?
מי "רפורמר" ומי "פרפורמר"?
נפתלי בנט, טירון פוליטי עם 6 מנדטים, הצליח בחודש וחצי לעשות את מה שנתניהו ”מר כלכלה” לא הצליח לעשות ב־183 חודשי שלטונו: להעביר בממשלה תקציב ורפורמות חשובות בלי להתקפל ובלי להיכנע ללחצים
במשך 12 שנה בנימין נתניהו לא הפסיק לדבר על עודף רגולציה ובירוקרטיה. לקח לו 5.5 שנים להוציא את ההחלטה הראשונה בנושא, החלטה הקובעת כי יש להקל את הנטל הרגולטורי. זה לא ממש יצא לפועל. דו”ח של ה־OECD שפורסם בחודש שעבר העניק לממשלת ישראל ציון "נכשל" על אי־יישומן של המלצות שניתנו מאז 2009 ועד 2021. והנה הגיע נפתלי בנט, טירון פוליטי עם 6 מנדטים, ובחודש וחצי הצליח לעשות את מה ש"מר כלכלה" לא הצליח לעשות ב־183 חודשי שלטונו: להעביר בלילה אחד כמה רפורמות חיוניות.
באותו ליל תקציב השבוע, הדברים היו יכולים להתגלגל אחרת לגמרי אם נתניהו – ולא בנט - היה יושב על הכיסא. בשלוש לפנות בוקר הגיעה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג יחד עם עוד 7 שרים, והכריזה שרפורמת הרגולציה לא תעבור. היא הסבירה כי ההתערבות הממשלתית הכרחית וכי הרפורמה הלכה רחוק מדי. תתארו לעצמכם מה היה קורה אם לא 8 אלא 4 שרים היו באים לראש הממשלה נתניהו ואומרים לו שאין רפורמה. האמת היא שלא צריך לדמיין כי זה בדיוק מה שקרה בחלק הראשון של הקדנציה הארוכה של נתניהו. שרים באו, הפעילו לחץ, וקיפלו אותו.
בנט, נטול ניסיון בניהול אירוע כמו אישור של תקציב בממשלה, הצליח לעבור את המשוכה. עמד על שלו ולא התקפל.
בנט הצליח גם לעשות עוד משהו שנתניהו התקשה בו: לפרגן לשר האוצר אף שהוא יריב פוליטי מר. נתניהו רב גם עם שר האוצר יאיר לפיד וגם עם שר האוצר משה כחלון כי תמיד דאג לקחת את הקרדיט ולברוח מאחריות. בנט בחר אחרת. הוא נתן לליברמן את מקומו, וזה השתלם לו. כל השרים קיבלו ולא מעט. התקציב רחוק מלהיות מושלם. התוספות לביטחון מוגזמות והמסים החדשים עלולים לפגוע בשכבות החלשות אבל נתניהו הוא האחרון שיכול למתוח ביקורת אחרי שבזבז 12 שנים יקרות לטובתו האישית ולא לטובת המשק והאזרחים.
