פרשנותשר המשפטים שוב מתעלל בוועדה לבחירת שופטים
פרשנות
שר המשפטים שוב מתעלל בוועדה לבחירת שופטים
יריב לוין לא יעלה היום להצבעה בוועדה את מועמדותה של השופטת ג'ויה סקפה-שפירא לבית המשפט המחוזי בירושלים כי היא לא לאומנית מספיק. היעלה על הדעת ששר המשפטים ימנע מינוי שופטת רק כי הוא נמנה על המיעוט שמתנגד לה?
ההתעללות במוסדות, בעוגנים, במסורות של הדמוקרטיה הישראלית נמשכת, והפעם חזרנו לוועדה לבחירת שופטים. לכלכליסט נודע ששר המשפטים יריב לוין לא יעלה היום (שלישי) להצבעה בוועדה לבחירת שופטים את מועמדותה של השופטת ג'ויה סקפה-שפירא לבית המשפט המחוזי בירושלים. לטעמם של שלושת נציגי הקואליציה בוועדה, לוין ושני הכהניסטים – השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר – יש לפסול את שפירא, כמו את השופטת טל תדמור-זמיר, בגלל אי עמידה בתנאי של לאומנות ראויה. הלאומנות שלה אינה ברף הנדרש. וכאן החטא חמור במיוחד. לא מדובר בשופטת שהקלה עם ערבים, אלא שופטת שהעזה, כתובעת, להגיש כתבי אישום נגד הפורע הכהניסט שלימים הפך להיות השר לביטחון לאומי.
אם תעלה סקפה-שפירא להצבעה היא תיבחר מהטעם ששלושת המתנגדים יהיו במיעוט, וחמישה או שישה יצביעו בעדה. ועכשיו נתעכב רגע על השאלה – האם יכול השר לוין, כיו"ר הוועדה ששולט על סדר היום, שלא להביא להצבעה מועמדת שאינה לטעמו? השאלה הזו מלווה, כשגרה, את הממשלה והקואליציה הנוכחית: האם שר המשפטים יכול למנוע בחירה של נשיא קבוע לבית המשפט העליון?
האם השרים קרעי ואמסלם יכולים לפטר יו"ר מצליח של דירקטוריון חברה ממשלתית בניגוד לעמדת כל אנשי המקצוע? האם יכול השר קיש לבטל את פרסי ישראל רק כי זכייה מסויימת לא באה בטוב למנהיגו ולמשפחתו?
התשובות הן כן ולא. לא – לא יעלה על הדעת לעשות את כל הדברים האלה, כן – הם עושים זאת.
כל המעשים האלה הם ההוצאה לפועל של מושג המשילות בעיני שרי ממשלת נתניהו. המשילות הזו קובעת את סדרי העדיפויות לכל ההחלטות שנמנו לעיל: מה שטוב למנהיג, מה שטוב לבייס, מה שטוב לקואליציה הסקטוריאלית. טובת המדינה, טובת כלל הציבור, ממלכתיות ואחריות דמוקרטית משתרכים, אם בכלל, בתחתית הרשימה. המשילות הזו מנומקת באמצעות "רצון העם" שמגולם ברוב של 64 מנדטים. המשילות הזו היא ההוצאה לפועל הזוחלת של ההפיכה המשטרית. יש הטועים לזהות את ההפיכה רק עם חוקי הרפורמה המשפטית של לוין ורוטמן. ההפיכה לא נזקקת בהכרח לחוקים, כפי שמעידות הדוגמאות לעיל. ההפיכה פירושה שמותר לשרים לעשות ככל שעולה על רוחם - בוועדה לבחירת שופטים, בפרס ישראל, בפיטורים ומינויים בחברות ממשלתיות.
ונחזור למועמדותה של השופטת סקפה-שפירא. מסתמן שח"כ קארין אלהרר ונציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים יבקשו לכפות על השר לוין את ההצבעה שהוא מבקש למנוע. השופטים בוועדה עדיין על הגדר, רגל פה רגל שם. מצד אחד הם בעמדת אלהרר ועורכי הדין. מצד שני, הם לא מעוניינים לשבור את הכלים ואת היחסים מול השר. לא ברור כיצד בדיוק תתנהל הצבעה שהשר לא רוצה בה. הוא, כיושב ראש הוועדה, מנהל את סדר היום שלה. אין תקנון או מסלול עוקף שמאפשר לחבר ועדה אחר להציג מועמדות לבחירה. הסיבה שאין פרוצדורה עוקפת כזו היא שאף אחד לא העלה על דעתו סיטואציה מטורללת כזו ששרים ינהגו בשרירות פרסונלית כזו ויבעטו בראש לכל כללי המשחק והמסורות המקובלות.
עמדתו של לוין ידועה היטב – הוא חושב שהרכב הוועדה והמבנה שלה הם גרועים ומשובשים - בעיקר הוועדה הנוכחית שהוא לא שולט בה. מכיוון שאין לו כרגע סיכוי לחוקק בכנסת הרכב מאולף וצייתני יותר, הוא יעשה ככל יכולתו למנוע תוצאות "לרעתו". לכן, לא יעלה כעת לבחירה נשיא קבוע לבית המשפט העליון או שני שופטים לעליון במקום השופטות חיות וברון. ולכן, לא יעלה לבחירה שופטות שאינן לאומניות מספיק לטעמו של הבייס או השותפים הכהניסטים כמו סקפה-שפירא וטל-תדמור.
