ראיוןהכלכלנית של ה־OECD: "העולם בבעיה אך המשק הישראלי במומנטום חיובי"
ראיון
הכלכלנית של ה־OECD: "העולם בבעיה אך המשק הישראלי במומנטום חיובי"
ד''ר לורנס בון, מספר 2 בארגון ה-OECD, מודאגת מהעמקת המשבר בכלכלה העולמית אך מעודדת מכלכלת ישראל: "נראית טוב בגלל ההייטק, ושוק העבודה שלכם חזק מאוד". היא משוכנעת שגם עתודות הגז יגנו על המשק
"הכלכלה הישראלית נראית טוב. כאשר אנו מסתכלים על נתוני מאקרו כמו העודף בחשבון השוטף (כניסה מסיבית של מט"ח), נראה כי המומנטום נותר חיובי עבור המשק הישראלי". כך אומרת בראיון בלעדי ל"כלכליסט" הכלכלנית הראשית של ה־OECD ומספר 2 בארגון, ד''ר לורנס בון, בעקבות פרסום התחזית של ה־OECD לכלכלה העולמית. בניגוד לתמונה המצטיירת בנוגע לישראל, המסרים והנתונים של הדו"ח העולמי לא מותירים מקום לספק: הכלכלה הגלובלית צועדת לסטגפלציה – יצור כלאיים לא בריא של צמיחה נמוכה מאוד שנחתכת כעת בשליש ואינפלציה גבוהה מאוד.
זו תחזית מאוד פסימית.
"התחזית הזו משקפת את עלות המלחמה שרוסיה פתחה בה נגד אוקראינה וההשלכות הכלכליות שלה בצורה של פחות צמיחה ויותר אינפלציה. יתרה מזו, הסיכונים הם כלפי מטה (כלומר התחזיות עלולות להידרדר עוד — א”פ). זאת בגלל שהתפתחות המלחמה באוקראינה מאוד בלתי צפויה ומוסיפה אי־ודאות, יחד עם המדיניות של אפס סובלנות לקורונה של סין וכל מה שמשתמע לגבי כוח הקנייה של משקי בית ורווחי ומאזני הפירמות".
ולכך את צריכה להוסיף את המדיניות המוניטרית של רוב הבנקים המרכזיים שמעלים ריבית...
"כאשר אני מסתכלת על רמת הצמיחה, התעסוקה ובעיקר על האינפלציה, אני לא רואה צורך אמיתי בהמשך ההתאמה המוניטרית (ריביות אפסיות ורכישת אג"ח על ידי בנקים מרכזיים) שהיתה קיימת".
1 צפייה בגלריה
הכלכלנית הראשית של ה־OECD, ד''ר לורנס בון. "השכבות החלשות נפגעות כעת יותר"
(צילום: בלומברג)
"רבים יחוו את שיא האינפלציה ב־2023"
ואם העולם ייכנס למיתון, האם לדעתך הבנקים המרכזיים צריכים לשחרר קצת ולמתן את העלאות הריבית?
"הדרך הנכונה להסתכל על זה היא להבין שאנו בעיצומה של תקופת אי־ודאות מאוד גבוהה ועד כה בנקים מרכזיים די הצליחו לתקשר את המדיניות שלהם ואיך הם מגיבים לשינויים שאנו חווים ולנתונים החדשים. הם משתמשים נכון ב'הנחיות קדימה' (FORWARD GUIDANCE), כאשר הם הוכיחו שהם יודעים להתאים את המדיניות לאותם נתונים ואירועים ולדעתי הם ימשיכו לעשות זאת. כאשר אנו מדברים על אינפלציה חשוב לזכור שאנו חווים זעזוע חזק במחירי האנרגיה והמזון – זעזוע בצד ההיצע – אך ישנן מדינות כמו ארה"ב שיש בהן עדיין אינפלציה שמגיעה בגלל ביקושים ערים מאוד על רקע התאוששות מהירה של שוק העבודה למשל. לכן הצמצום המוניטרי במדינות כאלו חייב להיות מהיר יותר לעומת מדינות שרוב האינפלציה שלהן היא בגלל זעזועי היצע. כלומר קצב העלאות הריבית צריך להיות מותאם לפי אופי האינפלציה של כל מדינה".
את סבורה שאנו אחרי שיא האינפלציה?
"חלק מהמדינות – כמו אנגליה – נמצאות בשיא אבל חלק מאוד משמעותי של המדינות יגיעו לשיא רק בתוך שנת 2023".
ציינת שישנם כמה סיכונים לתחזית. אחד מהם מגיע מכלכלה שאיננה שייכת ל־OECD – סין. מה קורה שם?
"ממשלת סין נוקטת מדיניות אפס סובלנות לקורונה כאשר חלקים לא מבוטלים של האוכלוסייה שלה אינם מחוסנים, וזו מדיניות שכוללת גם סגרים. אותן מגבלות קשות לא רק מאיימות על הפעילות הכלכלית המקומית של סין ועל התוצר הסיני אלא גם על הכלכלה הגלובלית דרך שיבוש בשרשראות אספקה, שכן יש לסין השפעה משמעותית על הייצור העולמי, על הסחר הבינלאומי ועל תחבורה ותובלה גלובליות".
מה שמתרחש בסין, לצד המלחמה באוקראינה כמובן, מנבא נסיגה של הגלובליזציה. את גם רואה עתיד שבו העולם יתחלק לגושים גיאו־פוליטיים נפרדים?
"ככל שהמלחמה נמשכת יש הצדקה להחרפת הסנקציות שאנו נוקטים כעת, ואנו רואים איך רוסיה הופכת כעת למנודה בזירה הבינלאומית. אנו חיים בעולם שבו הדאגות לביטחון מזון, ביטחון אנרגיה וביטחון בכלל – מזנקות. זה מגיע אחרי מגפת קורונה שבה הדאגה להשגת ציוד רפואי וחיסונים היתה גדולה מאוד. התוצאה מהתהליכים האלו היא שכל מדינה רוצה להיות יותר איתנה, חסינה ופחות תלויה באחרת. יש לכך השלכות מרחיקות לכת שכן מדינות רוצות להתחיל לייצר בעצמן דברים שפעם רכשו ממדינה אחרת, וזה עשוי לשנות את מבנה הייצור העולמי. אבל אסור לשפוך את התינוק עם המים כי לשינויים האלו יש גם השלכות שליליות כמו פגיעה בכוחות הדפלציוניים שהיו קיימים קודם".
אתם נשמעים מוטרדים משלל המשברים, לרבות משבר המזון שאתם מציבים כאחד הסיכונים המרכזיים. זה יכול לחולל תסיסה חברתית?
"אנו מאוד מוטרדים. לא כי אין מספיק מזון לכל העולם – אכן יש. אבל הוא לא תמיד מגיע למקומות שאליו הוא צריך להגיע ולאנשים שהכי צריכים אותו. ישנם הגרפים המתארים עד כמה מדינות מחוץ לאירופה, כגון מצרים, תלויות מאוד במזון שמגיע מאזור המלחמה (רוסיה־אוקראינה) כמו דגנים. חלק מאותן מדינות כבר מגיעות פגועות מאוד לנקודה הנוכחית בגלל המגפה. אנו מוטרדים גם מהעובדה שמחירי המזון בשמיים. לכן עלינו לעשות שני דברים: ראשית, לדאוג לחלוקה ולוגיסטיקה של מזון שיגיע למדינות שצריכות אותו. שנית, לסייע לאותן מדינות שבהן מחירי המזון זינקו בצורה כזו שהוא הפך לבלתי ניתן להשגה. אנו חייבים להיות מאוד פרו־אקטיביים במאמצינו למנוע משבר מזון. יש לנו הכלים לעשות זאת ולא פחות חשוב – אם ניכשל במשימה הזו, זה עלול בהחלט להוביל לתסיסה חברתית ומהומה פוליטית".
יש בעיה הרבה יותר עמוקה שאנו מדברים עליה בלי לציין את שמה והיא העמקת אי־השוויון. אני מניח שגם זו סוגיה שמדירה שינה מעיניכם.
"אכן, אינפלציה היא מאוד בעייתית בהקשר הזה כי היא פוגעת בחלשים ובפגיעים ביותר. מצד אחד היא מקטינה את החוב אך מצד שני היא שוחקת את השכר, את ההכנסות ואת החסכונות של הציבור וגם את ההכנסות של הפירמות. יתרה מזו, מכיוון שהשכבות החלשות מבזבזות חלק הרבה יותר משמעותי בסעיפי מזון ואנרגיה, התקופה הזו פוגעת ומכה בהן ביתר שאת. לכן היא מרחיבה את הפערים בין הקבוצות השונות וגם בין הכפר לעיר לדוגמה. לפיכך מאוד חשוב לחלק את עול האינפלציה בצורה השוויונית ביותר בין שכר, רווחי הפירמות והכנסות הממשלה (משקי בית, חברות וממשלה — א”פ)".
איך מחלקים נכון את אותו עול?
"על מעסיקים ועובדים לשבת יחד ולדון בהשלכות האינפלציה עבור כל הצדדים בצורה כזו שהשכר עולה, אבל לא בהיקפים כאלה שהחברות ייאלצו להעלות יותר מדי את המחירים כדי לממן את אותן העלאות שכר, כי אחרת מציתים את אותה ספירלת מחירים־שכר – כשהדגש חייב להיות סביב שמירת שכרם של בעלי הכנסות נמוכות. לכן חייבים להגיע להסכם בין מעסיקים ועובדים ולא פחות חשוב – התערבות ממשלתית שתבטיח הגנה לאותם עובדים חלשים יותר".
"להגיע לאנרגיה מתחדשת"
בנוגע לישראל, כמעט ולא הפחתתם בתחזית הצמיחה שלה ואתם כותבים דברים מאוד מעודדים על כלכלתה.
"הכלכלה הישראלית נראית טוב בגלל מה שקורה בסקטור ההייטק שלה, וגם שוק העבודה נראה חזק מאוד. בנוסף לכך, שיעור האינפלציה של ישראל בהשוואה לשאר מדינות המערב הוא מתון. כמו כן לא רואים בחוזים החדשים זינוק בשכר כך שלא נצפית עד כה ספירלת מחירים־שכר. יש לישראל עוד יתרון: אחת ההשלכות הקשות של המלחמה כפי שציינו היא זינוק במחירי האנרגיה ולישראל עתודות גז מכובדות המעניקות הגנה מאותה התייקרות".
עם זאת, יש לכם השגות בנוגע לצעדים המיסויים האחרונים שננקטו בהקשר של הפחתת הבלו על הפחם ועל הדלק.
"יש לנו כמה המלצות – בעיקר בנושא אנרגיה – ולדעתי עליכם להיות יותר ממוקדים בצעדים האלו ועליהם גם להיות זמניים שכן היעד הוא להגיע לכמה שיותר אנרגיה נקייה ומתחדשת. בהקשר הזה צריכים לעשות מאמצים נוספים כדי להתאים את הרגולציה להשגת אותם יעדים. כמובן שצריכים גם להשקיע עוד כדי לקדם את המעבר האנרגטי הרצוי. אנו מאמינים כי זו הדרך היחידה להגיע לביטחון אנרגטי אמיתי".
