מחקר: נישואין וילדים אחראים ל-85% מפער השכר המגדרי בישראל
מחקר: נישואין וילדים אחראים ל-85% מפער השכר המגדרי בישראל
בניגוד למדינות ה-OECD, פערי השכר בישראל התרחבו בעשור האחרון. מחקר של סגן נשיא מוסד שורש, פרופ' איל קמחי, מגלה שהמעבר של נשים צעירות להתמקדות במשק הבית לאחר נישואין ולידה אחראי לרוב הפער
פער השכר בין גברים לנשים בישראל התרחב בעשור האחרון מ-20% ל-23%. במדינות המפותחות הצטמצם פער השכר המגדרי מ-17% בראשית המאה ל-13% היום. לעומת זאת בישראל הוא הצטמצם משמעותית מ-28% ב-2001 ל-20% ב-2011, אבל מאז הוא במגמת עלייה והגיע ל-23% ב-2018.
כך עולה ממחקר של סגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי ומנהל המחלקה לכלכלת סביבה וניהול, באוניברסיטה העברית פרופ' איל קמחי, שמתפרסם היום לרגל יום האישה. יצוין שנתוני קמחי מתייחסים לשכר החציוני ולא לשכר הממוצע ולכן הם שונים מהנתונים המתפרסמים בדרך כלל על ידי הלמ"ס.
הנתון על הנסיגה בישראל הוא במידה רבה עילת המחקר, אבל רוב המחקר אינו מתייחס לכלל המשק אלא לבני 27-38, שכירים בתחילת דרכם המקצועית ובגיל שבו מקימים משפחה ומרחיבים אותה. מהמחקר עולה שלמצב המשפחתי, נישואין ולידת ילדים, השפעה דרמטית על הפער המגדרי בשכר.
פער השכר בגילאים אלה הוא 33%. סך התרומה של המצב המשפחתי לפער הכולל היא 28% מתוך ה-33. המשמעות היא שהמצב המשפחתי אחראי ל-85% מהפער המגדרי. כמובן חלק גדול מהפער הזה נוצר כתוצאה מירידה בשעות העבודה או מעבר למשרה חלקית בשל הנורמה הרווחת בישראל שרוב הטיפול בילדים ובמשק הבית הוא של האישה.
התופעה מחולקת בעצם ל"קנס על נישואין" ו"קנס על ילדים". בקרב אנשים ללא ילדים, גברים יהודים נשואים משתכרים כמעט 17% יותר מגברים יהודים שאינם נשואים, לעומת זאת נשים יהודיות נשואות משתכרות רק 4.5% יותר מנשים יהודיות שאינן נשואות. ההבדל הזה אחראי ל-7% מתוך הפער של 33% בגילאים אלה.
קנס הלידה של נשים ערביות גבוה במיוחד, ירידה בשכר של 50% עם לידת הילד הראשון. לעומת זאת קנס הלידה של נשים יהודיות עומד על 6% עם הילד הראשון ועוד 6% עם הילד החמישי. לעומת זאת שכרם של גברים יהודים גדל כמעט ברבע עם הולדת הילד הראשון וממשיך לגדול עם הילד השני.
קמחי מציין שבין הגורמים הנוספים לפער השכר המגדרי ניתן למנות את העובדה שנשים "נוטות פחות להיבחן בבגרות במתמטיקה 5 יחידות; נוטות פחות ללמוד מקצועות מדעיים אחרים בהיקף מורחב; נוטות פחות ללימודים אקדמיים בתחומים המובילים לשכר גבוה כמו הנדסה, מתמטיקה ומחשבים, ונוטות פחות להיות מועסקות בענפים מתגמלים כמו תעשייה ותשתיות". עם זאת כל הגורמים האלה אחראים רק ל-4.5% מתוך ה-33%, כלומר כ-15% מהפער.
קמחי אומר ש"רואים שפערי שכר בישראל גדלים וזה צריך להדאיג". לדבריו, הנושא המשפחתי משליך גם על ההתנהגות. למשל גורם משמעותי לפערי השכר הוא שנשים הולכות ללמוד פחות את מקצועות ההייטק, הנדסה ונחשבים. אבל חלק מהסיבה לכך שהן הולכות פחות ללמוד הנדסה ומחשבים היא לדבריו ההנחה שזה יהיה פחות שימושי להן כשיהיו להן ילדים.
