בזמן הקורונה: השכר הממוצע עלה ביותר מ-6% בשנתיים
בזמן הקורונה: השכר הממוצע עלה ביותר מ-6% בשנתיים
העלייה החריגה בשנים 2021-2019, לעומת עלייה של כ-4% לשנתיים בעשור שקדם להן, חלה כתוצאה מעליית שכר במקצועות ההייטק והפיננסים. מחקר הכלכלנית הראשית באוצר מראה כי לא מדובר בעלייה מלאכותית בשל העיוות שנבע משיעור הפיטורים הגבוה של עובדים בשכר נמוך בקורונה. ניתן לראות שההצדקה העיקרית להקפאת השכר הממוצע ב-2022 היתה שגויה
מגפת הקורונה הביאה למשבר תעסוקה שבשיאו מספר המובטלים הגיע ל-1.4 מיליון. שיעורי האבטלה היו גבוהים בהרבה בקרב העובדים שמשתכרים מעט (באפריל 2020 שיעור התעסוקה בקרב החמישון התחתון ירד בלמעלה מ-50%, ובחמישון העליון בכ-10%), ולכן נוצר מצב מתעתע, שבו דווקא באמצע משבר בשוק התעסוקה השכר הממוצע במשק עלה לרמות של למעלה מ-12 אלף שקל.
המצב המתעתע הזה הביא לשורה של תוצאות בעייתיות, המפורסמת שבהן היא ההשפעה על שכרם של חברי הכנסת. שכר חברי הכנסת היה אמור לעלות בשל העובדה שהוא מוצמד לשכר הממוצע. כמו כן, יש שורה של קצבאות והטבות, בין השאר גם שכר המינימום, שמוצמדות לשכר הממוצע. ולכן הוחלט בחוק ההסדרים האחרון להקפיא את השכר הממוצע עד לסוף 2022.
אלא שכעת ניתוח מדוקדק של אגף הכלכלנית הראשית באוצר שופך אור על נתוני האמת של השכר הממוצע במשק, בניכוי ההשפעה של "שינוי התמהיל בעובדים". או במילים אחרות: הניתוח בודק מה קרה לשכר הממוצע מאז משבר הקורונה ועד עכשיו, תוך כדי נטרול האפקט של הגידול בחלק העובדים שמשתכרים שכר גבוה.
3 צפייה בגלריה
השכר המתוקנן שווה לשכר הממוצע כבר במרץ 2021, הממשלה הקפיאה את השכר הממוצע למשך כל 2022
הממצאים מראים כי אכן בצד הזינוק בשכר הממוצע באפריל 2020, הרי שהיתה ירידה דרמטית בשכר הממוצע המתוקנן לרמה של כ-9,200 שקל. אך למעשה ניתן לראות כי כבר בחודשים יוני-יולי 2020 השכר הממוצע והשכר הממוצע המתוקנן מתקרבים זה לזה, ולמעשה ממרץ 2021 השכר הממוצע והשכר המתוקנן כמעט זהים זה לזה.
ההצדקה העיקרית של האוצר להקפאת השכר הממוצע היתה שגויה
לעובדה זו יש חשיבות גדולה, היא מלמדת כי ההצדקה העיקרית של האוצר להקפאת השכר הממוצע היתה שגויה. ההקפאה נבעה מכך שנטען כי נתוני השכר "לא אמינים" והם נובעים משינוי בתמהיל העבודות, אך למעשה, הניתוח של האוצר מראה כי מאז מרץ 2021 אין לשינוי התמהיל השפעה דרמטית על השכר הממוצע.
עם זאת, יש לציין כי להקפאת השכר הממוצע היו צידוקים נוספים הקשורים למדיניות פיסקאלית, ולעידוד התאוששות שוק התעסוקה.
המסקנה המרתקת השנייה היא, שכעת ניתן לקבוע בוודאות כי השכר הממוצע עלה בשנתיים האחרונות (בין דצמבר 2019 לדצמבר 2021) ב-6.4%, מדובר בגידול של 3.2% לעומת 2% לשנה במהלך העשור שקדם. כשמצרפים לכך את העובדה כי מדובר בשנות משבר, הרי שמדובר בתוצאה חריגה מאוד שלא מאפיינת משברים כלכליים קודמים.
האוצר מציע שלושה הסברים לעליות השכר. ראשית, עליות שכר בקרב עובדי ההייטק בשל העלייה בביקושים. שנית, עלייה בהכנסה הפנויה של משקי בית בגלל ההעברות הממשלתיות ובגלל ירידה בהוצאות הביאה להגדלת ההכנסות של העסקים. ושלישית, מדיניות החל"ת והחשש של העובדים להידבק הביאו לכך כי המעסיקים התקשו לגייס עובדים והעלו שכר. לסיום, האוצר מסתייג ואומר כי ייתכן ש"הנתונים אינם מפורטים דיים".
עוד לפני ההסברים של האוצר כדאי להסתכל על מפת עליות השכר. ניתן לראות כי בענפי ההייטק (מידע ותקשורת) הפיננסיים, ושירותים מקצועיים מדעיים וטכניים, העלייה השנתית היא בקצב גבוה במיוחד (בין 5.4% ל-6.2% לעומת 3.2% בממוצע). בענפי האמנות, הבידור והפנאי יש ירידת שכר, כמו גם בעולם שירותי האירוח והאוכל. תמונה זו לא מפתיעה והיא מייצגת התאמה בין גידול בתעסוקה לבין גידול בשכר. עם זאת, יש שני חריגים לתמונה הזו: בעולם שירותי הבריאות והרווחה יש גידול בתעסוקה של 13%, אך ירידה בשכר הריאלי, ובעולם המסחר יש עלייה של 4% בשכר וירידה של 11% בתעסוקה.
