מלחמת חרבות ברזל – המדריך המקוצר לעובד ולמעסיק
מלחמת חרבות ברזל – המדריך המקוצר לעובד ולמעסיק
מלחמת חרבות ברזל אליה יצאה ישראל ב-7 באוקטובר הינה אירוע לאומי וגיאו-פוליטי המעלה על נס לא רק סוגיות צבאיות ובטחוניות אלא גם שאלות מהותיות מעולמות הכלכלה והתעסוקה. נוכח השאלות הרבות העולות ממצב זה, להלן מדריך מקוצר המתייחס ליחסי עובד-מעסיק, ולתנאי פרסום דוחות הרבעון השלישי בבורסה
לאור מצב החירום בארץ בשל המלחמה, גיוס עובדים למילואים והיעדרויות למיניהן, התעוררו שאלות רבות הנוגעות לזכויות עובדים וחובות מעסיקים בתקופה זו וכן בנוגע לפרסום דו"ח הרבעון השלישי בבורסה. במאמר זה נסקור מספר סוגיות מהותיות הנוגעות לשני התחומים הקריטיים הללו, כל זאת בתפילה להשבת הבטחון במהרה, תנחומים למשפחות שנפגעו, ברכת החלמה מהרה לפצועים ותקווה להשבת החטופים לחיק משפחותיהם.
יחסי עובדים- מעסיקים
היעדרות מהעבודה בשל סגירת מוסדות הלימוד ושהייה בבית עם הילדים - בעבר, עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם שעד גיל 14 (למעט ילד בעל צרכים מיוחדים – עד גיל 21) קיבלו תשלום שכר מהמעסיקים כאילו עבדו והיו מוגנים מפני פיטורים (כל עוד בן זוגם הלך לעבודה באותן שעות או שהם הורים יחידנים). נכון להיום אנו מצויים בעת לחימה כך שהדברים צפויים להתבהר בעתיד ולהיות מוסדרים באופן רטרואקטיבי, כפי שנעשה בעבר וצפוי להיות דומה. המעסיקים מצידם יוכלו לפנות לקבלת החזר ממשרד האוצר.
דרישת מעסיק לעבודה מרחוק - ההחלטה על עבודה מרחוק נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, אלא אם נקבע אחרת בהסכם האישי או הקיבוצי החל על המעסיק. במידה והעובד עצמו מבקש לעבוד מהבית על המעסיק לשקול בתום לב ובאופן ענייני את הבקשה נוכח הנסיבות הקיימות. דוגמא לכך היא למשל עובד נכה שלא יכול לרוץ למרחב מוגן בעבודה
הוצאת עובדים לחופשה בתשלום/ חל"ת - כמו בימי שגרה, המעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה בתשלום בהתראה קצרה וסבירה בנסיבות העניין, למשך 7 ימים קלנדריים (שהם למעשה 5 ימי עבודה כימי חופשה). על חופשה ארוכה יותר יש ליתן הודעה 14 יום מראש. תנאי להוצאה כפויה לחופשה הוא שלעובד יש יתרת חופשה מספקת לניצול הואיל ולא ניתן לכפות על העובד חופשה שלילית. לעניין חל"ת (חופשה ללא תשלום) ניתן להוציא לחל"ת רק בהסכמת העובד.
מקום העבודה עובד כרגיל, אך העובד חושש להגיע - מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה, במצב שלא נאסר להגיע אליה לפי הנחיות פיקוד העורף. על כן, מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת במפורש.
עבודה במפעל המוגדר כחיוני/קיומי - עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים או מפעלים חיוניים שאושרו ככאלה על ידי הגורם המוסמך לפי חוק שירות עבודה בשעת – חירום, תשכ"ז1967- והוצאו להם צווי קריאה לשירות עבודה לפי הסמכויות הקבועות בחוק האמור, מחויבים להגיע לעבודה ואי הגעה לעבודה מהווה עבירה פלילית. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, שר העבודה יואב בן צור חתם ביום 7.10.23 על צו להחלת פרק ד' לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, לפיו לעובדים במפעלים המספקים מוצרים/ שירותים קיומיים בין היתר: תשתיות, רפואה, חשמל, מים, גז ומזון ניתן להוציא צווי קריאה המחייבים בהגעה למקום העבודה.
איסור פיטורין מעבודה במפעל שאינו ממוגן - חל איסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו - אין תוקף לפיטורים, ועובד שפוטר יכול לדרוש מהמעסיק שלא לפטרו ולפנות לבית הדין לעבודה במקרה שלא עשה כן. מעסיק כאמור, חשוף גם לענישה פלילית.
איסור פיטורין עקב קבלת צו 8 - אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במשך תקופת השירות וכן במשך 30 יום לאחר סיומו.
היעדרות מעבודה עקב שהייה עם קרובים בבית חולים - החוק אינו מחייב תשלום שכר לגבי היעדרות בשל הימצאות עם קרובי משפחה למעט במקרים המנויים בחוקי דמי מחלה - היעדרות בשל מחלת ילד/הורה/ בן זוג.
קבלת הודעה מוקדמת על פיטורין טרום ימי המלחמה - ימי הודעה מוקדמת הם ימים רגילים, כולל ימי מנוחה. לכן אם העובד היה אמור לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת והדבר נבצר ממנו בשל הנחיות פיקוד העורף, כעיקרון יהיה זכאי לשכר והמעסיק יקבל שיפוי מרשות המיסים.
עובדים זרים - עקב המצב הבטחוני, ניתנו מספר הארכות והקלות ע"י רשות האוכלוסין וההגירה, כגון: הוארכו אשרות שהייה לכלל הזרים הנמצאים בארץ עם אשרה חוקית ואשר תוקפה יפוג במהלך החודש הקרוב וזאת עד ליום 09.11.23, הוארך המועד להגשת בקשות להארכת רישיון עבודה לעובדים זרים בענף הסיעוד עד ליום 31.10.23 והוחלט על אי ביצוע אכיפה בבתי אבות ביחס להעסקת שוהים בלתי חוקיים וזאת עד ליום 11.11.23.
פרסום דוחות רבעון שלישי לתאגידים מדווחים
מתן ארכה של חודש לפרסום הדו"ח – רשות ניירות ערך העניקה לתאגידים המדווחים לבורסה ארכה בת חודש לפרסום הדוח הכספי ודוח הדירקטוריון לרבעון השלישי של שנת 2023, שמשמעותה כי המועד האחרון לפרסום הדוחות לרבעון השלישי נדחה ליום 31.12.2023 (וזאת במקום המועד המקורי – 30.11). על חברות שיבחרו ביישום ההקלה לפרסם דוח מיידי במועד קבלת ההחלטה על כך, או עד ליום 30.11.2023 לפי המוקדם מביניהם.
מניעה מפרסום דו"ח הצעת מדף - תאגיד שיבחר לעשות שימוש בהקלה האמורה ויפרסם את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2023 לאחר ה-30.11.2023, (כלומר במהלך חודש דצמבר) יהיה מנוע מלפרסם דוח הצעת מדף ולגייס באמצעותו כל עוד לא פורסמו הדוחות לרבעון השלישי, אלא אם הרשות תקבע אחרת.
שמירה על רציפות דיווחית – על כל תאגיד לוודא את יכולתו לשמור על הרציפות הדיווחית ומוכנותו לפרסם דיווחים מיידיים ותקופתיים באמצעות מערכת המגנ"א כנדרש על פי דין ובמועדים הקבועים על פי דין.
קבלת מענה וסיוע במקרה של קשיים בפרסום הדיווח הרבעוני - תאגידים המעריכים כי הם צפויים להיתקל בקשיים לעמוד בדרישות הדין לגבי פרסום דיווחים מיידיים ותקופתיים, בכלל זה קשיים טכנולוגיים בפרסום דיווחים במערכת המגנ"א עקב בעיית זמינות של מורשי החתימה האלקטרוניים, מתבקשים לפנות בהקדם האפשרי לסגל רשות ניירות ערך לשם קבלת מענה וסיוע הולמים.
מאת עו"ד מנחם עופר- שותף. מנהל מחלקת דיני עבודה; עו"ד ניר זוהר – שותף, מחלקת ניירות ערך - שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות', משרד עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
