בלעדישולה המוקשים נגד תייר החלל: איתן סטיבה הסתכסך עם עוד שותף לשעבר בעסקיו באפריקה
בלעדי
שולה המוקשים נגד תייר החלל: איתן סטיבה הסתכסך עם עוד שותף לשעבר בעסקיו באפריקה
אבי בוזגלו־יורש, שפיתח טכנולוגיה לזיהוי מוקשים והיה שותף של איתן סטיבה וחיים טייב, תובע בהליך בוררות חסוי מאות מיליונים שמגיעים לו לטענתו מיצוא בטחוני ופרויקטים באפריקה שמהם נושל. סטיבה: הקשר שלי לפעילות ולתביעה – אפסי
אחרי שנחשפו ב"כלכליסט" הסכסוכים העסקיים עם שותפיו לשעבר של איתן סטיבה שאמור לטוס לחלל בסוף החודש, כעת נחשף כי סטיבה מנהל סכסוך עסקי מר נוסף מול שותף אחר מהעבר לפעילות הביטחונית של סטיבה באפריקה.
מדובר באבי בוזגלו־יורש, מייסד חברת גאומיין, שפיתח טכנולוגיה לאיתור מוקשים באמצעות תצלומי אוויר. הפיתוח הקנה לו זכייה בפרס ראש הממשלה לחדשנות ויזמות ואת הכינוי "שולה המוקשים". בוזגלו־יורש, כך נחשף כעת לראשונה, תובע מאות מיליוני שקלים מסטיבה ומשותף נוסף חיים טייב, שלטענתו מגיעים לו מביצוע פרויקטים וייצוא מוצרים ביטחוניים שנעשו, לטענתו, במשותף. התביעה נידונה בבוררות חסויה שמנהל השופט בדימוס דן ארבל.
בוזגלו־יורש נחשף אל עולם המוקשים דרך שירותו הצבאי ביחידה 669 כאשר חילץ מטיילים משדות מוקשים אליהם הם נקלעו ברמת הגולן. לאחר שחרורו מהצבא הוא השלים שני תארים בגיאולוגיה וחזר לצבא כגיאולוג וקצין מודיעין. ב־2007 הוא השתחרר בדרגת סא"ל והקים את חברת גאומיין. כעבור כמה שנים הכניס אליה שני שותפים שמאז ומתמיד הקפידו להישאר מתחת לראדאר. השניים, שבשלב מסוים אחזקתם בחברה (באמצעות חברות שבבעלותם) היתה אף גדולה מזו של המייסד בוזגלו־יורש, הם סטיבה וטייב, אנשי LR לשעבר שעזבו אותה ב־2012 והמשיכו ביחד בעסקיהם באנגולה.
"הפיקו רווחים במיליארדי דולרים"
לפני כמה שנים התגלעו מחלוקות חריפות בין השניים לבין בוזגלו־יורש סביב העסקים המשותפים באפריקה, בדגש על אנגולה, בה פעלה החבורה בתחום פינוי המוקשים ובתחומים ביטחוניים נוספים. המחלוקות שבלב הסכסוך קשורות לפרויקטים ביטחוניים ולייצוא מוצרים ביטחוניים לאפריקה שגלגלו, על פי הערכות, מיליארדי דולרים. בוזגלו־יורש טוען כי נושל לכאורה מפעילות החברה שהקים במו ידיו ושאליה הכניס את סטיבה וטייב כשותפים, וכן נושל מחלקו בפרויקטים שבהם החבורה היתה שותפה. בנוסף, הצדדים חלוקים גם על שווי הפרויקטים שבוצעו ושווי המוצרים הביטחוניים שנמכרו, אשר במרכז הסכסוך.
בסוף 2019 פנו בוזגלו־יורש, סטיבה וטייב לראש לשכת עורכי הדין עו"ד אבי חימי וביקשו ממנו למנות בורר שיכריע בחילוקי הדעות שהתגלעו ביניהם. חימי התייעץ עם הוועדה למינוי בוררים בלשכת עורכי הדין, וזו המליצה על מינויו של השופט בדימוס דן ארבל, לשעבר מנהל בתי המשפט בדרגת נשיא בית משפט מחוזי. "אני מקווה שהבוררות תסייע לפתרון מהיר וענייני של חילוקי הדעות בין הצדדים", כתב עו"ד חימי לבוזגלו־יורש, לטייב ולסטיבה במכתב מינואר 2020 שהופנה גם לשופט בדימוס ארבל. מאז מנהלים הצדדים בוררות יצרית אולם פרטיה חסויים לחלוטין היות שההליך כולו מתנהל בדלתיים סגורות.
2 צפייה בגלריה
מימין: אבי בוזגלו־יורש, איתן סטיבה וחיים טייב. בוררות בדלתיים סגורות
(צילום: אביגיל עוזי, מארק ניימן לעמ, ארז עוזיר)
במרכז הבוררות תביעה של בוזגלו־יורש נגד סטיבה וטייב וכמה חברות שהיו בבעלותם או בבעלות משותפת, כמו קבוצת מיטרלי וחברות נוספות, ישראליות וכאלה שרשומות במקלטי מס. מי שמייצג את בוזגלו־יורש הוא משרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, נס, קנטור, גוטמן ועמית גרוס ושות'. את סטיבה וטייב מייצג משרד עורכי הדין תדמור, לוי ושות'.
בחודש דצמבר נחשף ב"כלכליסט" סכסוך בין סטיבה לבין שני שותפיו לשעבר שאיתם ייסד את קבוצת LR, רועי בן ימי ועמי לוסטיג. השניים טוענים כי סטיבה רימה אותם ושם ידו על הפעילות המשותפת שהיתה להם באנגולה ב"נזיד עדשים" תוך נישולם מפירותיה.
גם טייב משחק תפקיד בסכסוך הזה, שכן הוא זה שחשף ביוזמתו בפני לוסטיג ובן ימי מידע על אודות מרמה, הטעיה, הולכת שולל ומצגי שווא כביכול שעשה כלפיהם סטיבה בעת שהצדדים החליטו לפרק את LR ב־2012 (כך לפי טענתם בבקשה שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב למינוי בורר בסכסוך ביניהם לאחר כישלון שני הליכי גישור). בן ימי ולוסטיג ציינו כי במסגרת הבוררות הם מתכוונים לתבוע מסטיבה יותר ממיליארד שקלים. סטיבה הכחיש את ה"טענות המופרכות" לדבריו ובימים הקרובים אמורים הצדדים לעדכן את בית המשפט, האם הבורר שהוצע על ידו מקובל עליהם.
טייב וסטיבה עזבו את LR והחלו לשתף פעולה תחת קבוצת מיטרלי בהשקעות באפריקה עד פרידתם ב־2019. הפרידה בין השניים הולידה סכסוך מר נוסף — הפעם בין סטיבה לטייב. בין היתר, כפי שנחשף ב"כלכליסט", מתנהלת בלונדון בוררות בין סטיבה וטייב. באותו פרסום נחשף כי במסגרת הסכם הפרידה בין השניים, הם סיכמו כי סטיבה יקבל על הפעילות באפריקה סכום של 588 מיליון דולר.
מדובר בפעילות שבין השאר התמקדה בפרויקטים חברתיים ותשתיתיים באנגולה, בחוף השנהב ובקונגו. ככל הידוע, הסכום שאמור היה לקבל סטיבה במסגרת ההיפרדות שולם לו במלואו, אולם בין הצדדים נשארו עוד מחלוקות שבהם מעורבים עובדים ויועצים נוספים שפעלו עמם באפריקה ותובעים את המגיע להם.
אל המידע הזה בוזגלו־יורש נחשף בפרסום ב"כלכליסט". בבקשה שהוא הגיש לאחרונה לבית המשפט, בה צירף את החשיפה בעיתון, הוא ציין כי בדומה למה שנטען על ידיו בהליך הבוררות, "גם הנתבעים בהליך הבוררות הפיקו הכנסות ורווחים גבוהים בגובה של מיליארדי דולרים מביצוע פרויקטים וייצוא מוצרים ביטחוניים".
הבקשה של בוזגלו־יורש הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק המתנהל בין לוסטיג ובן ימי לבין סטיבה. בוזגלו־יורש מבקש לעיין בתיק ובמסמכיו, לאחר שלטענתו "עולה חשד ממש שמי מהנתבעים בתיק זה (סטיבה והחברות שלו – ע"ק) ו/או חיים טייב עצמו מעלים טענות אשר סותרות בתכלית את טענותיהם בהליך הבוררות המתנהל מול המבקש".
התביעה של בוזגלו־יורש חושפת את מה שסטיבה מנסה להשכיח: במשך שנים הוא עשה את הונו בעסקים ביטחוניים באפריקה. אותו הון איפשר לו לרכוש את כרטיס הטיסה לחלל ב־50 מיליון דולר
עוד מציין בוזגלו־יורש כי חלק מרכזי מהבוררות בינו לבין סטיבה וטייב דן בפעילות העסקית של קבוצת החברות של סטיבה ושותפיו, לרבות טייב, "ונראה שמדובר באותה פעילות שעוסקת בייצוא ביטחוני של אותם מוצרים לאותן מדינות". מסיבה זו, הוא טוען "לעילות ולטענות בתיק זה זיקה קרובה ואינהרנטית לתיק הבוררות בו הוא משמש כתובע".
סכום התביעה שהגיש בוזלו־יורש במסגרת הסכסוך האמיר מעשרות מיליוני שקלים למאות מיליונים במהלך הדרך (לטענת הנתבעים בשל העובדה שאין הוא צריך לשלם אגרת בית משפט לפי גובה הסכום הנתבע). בין היתר טען בוזגלו־יורש במסגרת הסכסוך לנתח נוסף שהובטח לו, כפי הנראה בעל פה, מההכנסות והרווחים של העסקאות שנעשו מעבר לחלוקת המניות הרשמית בחברת גאומיין, בימים שהאחזקה בה נחלקה פחות או יותר שליש-שליש-שליש.
סטיבה אוחז בהסכם שיפוי מטייב
סטיבה טען בבוררות שעל פי הסכם השיפוי שקיבל מטייב במהלך פרידתם, החובה לפצות בתביעות לגבי פעילותם המשותפת בעבר היא באחריות טייב לבדו. בנוסף, במסגרת הפרידה, מניות סטיבה בגאומיין הועברו לטייב. בסביבתו של סטיבה אומרים כי טייב היה מי שהוביל את הפעילות הביטחונית שבלב הסכסוך באפריקה ואילו מעורבותו של סטיבה היתה שולית.
לפנייה כעת של בוזגלו־יורש לבית המשפט יש משמעות ברובד נוסף: היא למעשה חושפת באופן מפורש את מה שסטיבה מנסה להשכיח: שבמשך שנים הוא עשה את הונו, כפי הנטען, בעסקים ביטחוניים באפריקה. אותו הון אפשר לו, בין השאר, לרכוש את כרטיס הטיסה לחלל כתייר החלל הישראלי הפרטי הראשון, כרטיס שעליו שילם לפי הפרסומים כ־50 מיליון דולר. אף שהסכסוכים שהא מנהל נידונים בבוררויות חסויות ודיסקרטיות, כאשר זולגים דברים החוצה להליכים פומביים בבתי משפט, יש בהם כדי לסדוק את התדמית שהוא מנסה לשדר כלפי חוץ.
מטעמו של איתן סטיבה נמסר: "מדובר בסכסוך המתנהל בבוררות בקשר לחברת גאומיין. איתן לא היה מעורב באירועי התביעה והדבר הוסבר במפורש בבוררות. איתן מכר את חלקו בגאומיין לטייב ב־2019 וממילא הקשר שלו לפעילות החברה ולתביעה המדוברת הוא אפסי. לפיכך, לא היתה הצדקה לכלול אותו בהליך הבוררות אלמלא התעקשות תמוהה מצד התובע. כך או אחרת, רובן ככולן של הטענות בבוררות אינן מופנות כלפיו".
מעורכי הדין של בוזגלו־יורש נמסר: "הואיל והליך הבוררות מתנהל בדלתיים סגורות, אין בכוונתנו לפרט בפני כלי התקשורת את המתנהל בהליך המשפטי בין הצדדים".
מעורכי דינו של טייב לא נמסרה תגובה.
