דעה מדוע חשוב שיהיה בנק מרכזי עצמאי בישראל?
דעה
מדוע חשוב שיהיה בנק מרכזי עצמאי בישראל?
שר בממשלה תקף הבוקר בראיון את נגיד בנק ישראל ובתגובה, תוך פחות משעה, גינו ראש הממשלה ושר האוצר את דבריו. ממה הם חששו עד שנאלצו לצאת כנגד חבר בממשלתם במהירות כזו? מהן הסכנות הטמונות במתקפות אלה של הפוליטיקאים, ומדוע חשוב שיהיה בישראל בנק מרכזי עצמאי?
חודשים סוערים עוברים על הכלכלה המקומית - תנודתיות גבוהה באיגרות החוב ובמטבע הזר, בד בבד עם המשך העלאות הריבית. במקביל, נשמעות בשבועות האחרונים אמירות נחרצות מצד פוליטיקאים שונים כלפי נגיד בנק ישראל: "הוא רק פקיד", "אני מציע לו להירגע" והבוקר אף כונה "פרא אדם" בראיון ברדיו שקיים השר עמיחי אליהו (עוצמה יהודית).
אמירות אלו נתפסות כמאתגרות את עצמאות בנק ישראל ואף עשויות לפגוע באמון בו. לאור המצב, חשוב להסביר מהי בעצם עצמאות בנק ישראל, מדוע היא הכרחית ומה עשויות להיות ההשלכות במידה ועצמאות זו תפגע. מהי בעצם עצמאות בנק ישראל?
בכל המדינות המפותחות, הבנק המרכזי הינו גורם עצמאי לחלוטין מהדרג הפוליטי. גם בישראל, עצמאות בנק ישראל קבועה בחוק. לעצמאות הבנק יש שני היבטים: הראשון, לבנק המרכזי יש סמכות להפעיל כלים לקביעת יציבות המחירים במדינה. בהיבט השני, יש לבנק כלים להוציא אל הפועל את המדיניות שקבע. שתי סמכויות אלה של הבנק המרכזי מתקיימות במנותק מהדרג הפוליטי. כלומר, לא מספיק שלבנק המרכזי תהיה הסמכות לקבוע מדיניות לגבי יציבות המחירים, נדרש גם שיהיו לו כלים להוציאה אל הפועל. דוגמא טובה לאחד הכלים המרכזיים ליישום מדיניותו של הבנק הוא קביעת שיעור הריבית במשק.
כיצד ניתן לפגוע בעצמאות הבנק המרכזי? דרך אחת לעשות זאת היא באופן ישיר באמצעות התערבות בסמכויות הבנק על פי חוק. דרך נוספת ומסוכנת יותר, היא הדרך העקיפה. בדרך זו, לנגיד יש לכאורה את מלוא הסמכויות, אך בפועל, הדרג הפוליטי שולט בו, או אינו מאפשר לו להוציא את מדיניותו לפועל. לדוגמא: קביעת חוק לפיו שינוי ריבית בנק ישראל אינו משפיע על שיעורי ריביות ההלוואות הצמודות לריבית בנק ישראל (הצעה אשר עלתה לאחרונה על ידי יו"ר ועדת הכספים). במקרה זה, גם אם הנגיד יפעיל את סמכותו, בפועל היא לא תהיה אפקטיבית שכן השפעתה תנוטרל ע"י החוק. דרך נוספת להתערבות היא באמצעות מינוי דמות מזוהה פוליטית לתפקיד הנגיד, למשל, אדם המקורב למפלגת השלטון. במקרה כזה קיים חשש שהנגיד ישמש רק כ"בובה" וההחלטות המהותיות יתקבלו על ידי הדרג הפוליטי מאחורי הקלעים.
בנוסף לדרכים שצוינו לעיל, ישנה דרך נוספת, שאולי אינה פוגעת בעצמאות הבנק המרכזי בצורה קלאסית, אך היא עשויה לערער את האמון בו ולפגוע פגיעה חמורה בכלכלה, שכן היא מובילה למצב שבו עצמאות הבנק המרכזי מוטלת בספק. במצב כזה, מתקיימות התקפות קשות של הדרג הפוליטי על החלטותיו של הבנק המרכזי, המערערות על מקצועיותן ואף על הלגיטימיות שלהן. את ההתקפות הללו, על בנק ישראל, שומעים המשקיעים בארץ ובחו"ל ומשקללים אותן בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. מדוע בנק מרכזי צריך להיות עצמאי?
עצמאותו של הבנק המרכזי חשובה בעיקר בשל הצורך שלו לקבל החלטות שאינן פופולריות. כך למשל, הבנק נדרש לקבל החלטות שהשלכותיהן יורידו את הריביות שאזרחים יקבלו על חסכונותיהם, יעלו את מחירי ההלוואות, יקשו על חברות לגייס כספים, או יובילו את האזרחים לחסוך פחות. בכל החלטה של הבנק המרכזי יש היבט לא פופולארי שעלול להכביד על חלק מהאוכלוסייה. למעשה, אין כמעט החלטה של הבנק שכל קבוצות האוכלוסייה בישראל יצאו ממנה נשכרות בטווח הקצר. יחד עם זאת, חשוב לזכור שההחלטות הלא פופולאריות הללו נעשות בראיה ארוכת טווח, כחלק משיקולי השמירה על היציבות לטווח הארוך של המדינה. לעומת זאת, הפוליטיקאים, מונעים בעיקר משיקולים קצרי טווח, וכמי שמייצגים בוחרים עם אג'נדה מסוימת ומקבלים מימון ותרומות מגורמים חזקים במשק - יתקשו לקבל החלטות לא פופולאריות שעשויות לפגוע בסיכויי ההצלחה שלהם בבחירות הבאות, ולכן סביר שימנעו מקבלתן.
הכלים שמפעיל בנק ישראל ובראשם הריבית, הם כלים המיועדים להשפיע על התנהגותנו. באופן עקרוני - כאשר הריבית נמוכה, נעדיף צריכה על פני חיסכון, ואילו כאשר הריבית גבוהה, נעדיף חיסכון על פני צריכה. כאשר הריבית נמוכה, נעדיף להשקיע באג"ח ובמניות על מנת להשיג תשואה, וכאשר הריבית גבוהה, נבחר בפיקדונות בנקאיים שיהפכו לאטרקטיביים מבחינת יחס הסיכון לתשואה. כלומר, באמצעות הריבית, הבנק המרכזי משפיע על ההתנהגות הצרכנית, מנתב את תנועת הכספים במשק ויכול, בדרך זו, לתמרץ או לדכא את הכלכלה.
כך למשל, כאשר מתחילה התפרצות אינפלציונית ועליות המחירים יוצאות משליטה, כפי שחווינו בחודשים האחרונים, הבנק נדרש לדכא את הכלכלה. במקרה כזה, האטה כלכלית ואף מיתון, אינם תופעות הלוואי של המדיניות אלא מטרותיה הישירות. על אף שהם אינם פופולריים, הצעדים שיובילו להאטה כלכלית הנם נדרשים, כיוון שהפגיעה מההאטה הכלכלית, תהיה חמורה פחות ובעלת פוטנציאל שליטה גבוה יותר, מאשר סחרור אינפלציוני שעלול להוביל את המשק לקרוס לתוך עצמו. חשוב לזכור שאינפלציה, היא כוח כלכלי הרסני ביותר, אשר שמגדיל את אי-השוויון במשק ופוגע בשכבות החלשות.
למרות ההכרח הנוכחי לדכא את הכלכלה, הנגיד ער לכך שמהלכיו מכבידים מאד על ציבור נוטלי המשכנתאות. לכן, בכל ראיון, הנגיד הציין זאת, אך הוסיף לאחר מכן שהאינפלציה תפגע בנו אף יותר וכי שחיקת הערך של הכסף בעקבות סחרור אינפלציוני, תהיה קשה יותר מהעלייה בהחזר החודשי של נוטלי המשכנתאות. המתח הקיים בין ההכבדה על נוטלי המשכנתאות לבין הצורך לרסן את האינפלציה, הינו בעל משמעות שונה אצל נגיד בנק עצמאי לעומת פוליטיקאי המעוניין בשקט עבור בוחריו. מה קורה כאשר עצמאות הבנק המרכזי נפגעת?
ב-2019 פיטר הנשיא הטורקי ארדואן את נגיד הבנק המרכזי שסירב להיענות לבקשתו ולהוריד את הריבית ובמקביל מינה קרוב משפחה לתפקיד שר האוצר. כיום אנו רואים בטורקיה שיעורי אינפלציה גבוהים והתרסקות של הלירה הטורקית. התקפות על נגיד הבנק המרכזי מטעם השלטון, היו גם בארגנטינה, בשנת 2015. שם "הבנק המרכזי הפך להיות הבעיה הכי גדולה של המדינה"- כך התבטא בזמנו חבר קונגרס ממפלגת השלטון שהגיש תלונה למשטרה כנגד הנגיד והדבר הוביל לפשיטה משטרתית על הבנק המרכזי. בהיבט זה, גם ארגנטינה, החווה משברים כלכליים חוזרים ונשנים, ממחישה את הסכנה הטמונה בפגיעה בעצמאותו של הבנק המרכזי.
לסיכום, ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מיהרו לגנות הבוקר את השר אליהו ובכך הציגו את מחויבותם לעצמאות הבנק המרכזי. יחד עם זאת, הסדקים שיצרו ההתבטאויות האחרונות של חברי ממשלה ביחס לנגיד בנק ישראל, לצד סדקים נוספים שנוצרו בשל החשש לפוליטיזציה של תפקידים מרכזיים בכלכלה המקומית, מהווים סימנים מדאיגים מאוד מבחינת המשקיעים. ייתכן מאוד שאנו מתקרבים לנקודה בה צפירות ההרגעה ששמענו מצד הפוליטיקאים כבר לא יועילו למניעת הפגיעה בעצמאות הגוף הכלכלי המרכזי של ישראל.
לכותב אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בחברת פיוניר ישראל
