הממשלה מתחייבת בפני בג"ץ: נשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ
הממשלה מתחייבת בפני בג"ץ: נשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ
לקראת הדיון שייערך בתחילת יוני ולאחר שראש הממשלה הודיע שיקדם את החוק שאושר בכנסת הקודמת, מה שגרר תגובות רבות במערכת הפוליטית, המדינה העבירה לבג"ץ את תגובתה המעודכנת
כיממה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי יקדם את חוק הגיוס שאושר בכנסת הקודמת, המדינה העבירה היום (ה') את תגובתה המעודכנת לעתירות בנושא חוק הגיוס - והתחייבה בפני בג"ץ: נשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ.
בתגובת המדינה נכתב: "בכוונת הממשלה להביא להשלמת חקיקתה של הצעת החוק בלוחות הזמנים הקצרים הבאים - בהתאם לסעיף 39 לתקנון לעבודת הממשלה, נדרשת תקופה מינימלית בת שבעה ימים מיום הפצת ההחלטה לטובת הגשת עררים, קרי עד ליום חמישי, 23 במאי 2024. מיד לאחר מכן, ביום ראשון, 26 במאי, ייערך דיון בממשלה ותינתן החלטה בערר.
"למחרת, ביום 27 במאי תונח על שולחן הכנסת הודעת הממשלה בדבר הפעלת דין רציפות. לאחר מכן, נדרשת תקופה בת 14 ימים לשם התנגדות סיעות. הצבעה במליאת הכנסת על רציפות החוק תועלה בימים שבין 10 ל-13 לחודש יוני, והצעת החוק תובא לדיון בוועדת חוץ וביטחון ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית, על מנת שהחקיקה תושלם עד סוף מושב הקיץ ב-31 ביולי".
בתחילת החודש הגישה המדינה תצהיר תשובה משלים מטעם מערכת הביטחון בנוגע לעתירות, לקראת הדיון בנושא שייערך בתחילת יוני - ובו טענה כי החלה לגבש "תוכניות פעולה למימוש גיוס חרדים בטווח הזמן המיידי". כעת היא צריכה להשיב עדכון מלא לקראת הדיון - את פרטי חוק הגיוס שהיא מתכוונת לחוקק, ככל שישנו חוק כזה, ומה יכלול.
בתגובה הקודמת ציינה המדינה כי "במהלך חודש דצמבר 2023, וטרם ההתפתחויות המשפטיות האחרונות, החלו משרד הביטחון וצה"ל בעבודת מטה לשם קידום שילובם של בני הציבור החרדי. עבודת המטה נמשכת גם בימים אלה במטרה לגבש תוכניות פעולה ופעולות על-ידי הגופים הרלוונטיים בצה"ל ובמערכת הביטחון למימוש גיוס חרדים בטווח הזמן המיידי, ופעולות שתשפענה גם על גיוס בטווחים ארוכים יותר".
בחודש שעבר ביקשה הממשלה דחייה במתן תשובתה בנוגע לחוק הפטור מגיוס ב-20 ימים נוספים, עד ל-20 במאי, כדי "להשלים את עבודת המטה המקצועית שנעשתה בנושא ולהגיע להסכמות הנדרשות". בבקשתה, טענה הממשלה כי "לאור האירועים הביטחוניים המשמעותיים במהלך עשרת הימים האחרונים נעצרה עבודת המטה בנושא ולא התאפשרה התקדמות ממשית".
כמה ימים לפני כן, ב-21 באפריל, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיהרה, אישרה לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ חוק הגיוס. על כן, טענה הממשלה בבקשתה לארכה כי "טרם מונה עו"ד פרטי לייצוג הממשלה בשל חג הפסח". הבקשה נחתמה בהערה כי "בשים לב לימי הזיכרון והעצמאות הסמוכים לאחר חג הפסח ובשל כך שמועד הדיון בעתירות שבכותרת קבוע ליוני", מתבקשת הארכה.
לשכת נתניהו הודיעה אתמול כאמור על כך שראש הממשלה החליט לקדם את החוק שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, "כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה". יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ תקף אותו על כך, ואמר כי "ישראל זקוקה לחיילים, ולא לתרגילים פוליטיים שקורעים את העם בעת מלחמה. חוק הגישור הזמני שהוגש, ואותו אתה מבקש להעביר עכשיו, לא היה מספק אז, ואינו רלוונטי היום במציאות שאחרי 7 באוקטובר".
שר הביטחון יואב גלנט הבהיר בפומבי כי לא יגיש לחקיקה הצעה שאינה מוסכמת על כל חלקי הקואליציה, ובמהלך הדיונים אמר: "לא אביא מתווה גיוס שהוא קומבינה על הראש של חיילי צה"ל".
יו"ר ש"ס אריה דרעי, שכינה אז את ההצעה "פוגענית", היה זה שהציע את המהלך הנוכחי. טרם ברור כיצד יגיבו לכך ביהדות התורה, שאז כינו את החוק "מבזה". בכל מקרה, בכירים בקואליציה הודו שהסיכויים להעביר את החוק הזה קלושים עד לא קיימים, והמטרה האמיתית היא מריחת זמן.
הדיון הנפיץ בבג"ץ על הפטור מגיוס שניתן לחרדים צפוי להתקיים ב-2 ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים, שיכריעו בעתירות השונות בנושא שעשוי להביא לפירוק הממשלה. בדיון ישתתפו ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן ושופטי העליון יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילת כנפי-שטייניץ.
בסוף חודש מרץ הוציא בג"ץ צו ביניים, שבמסגרתו קבע כי לא יועברו תקציבים לישיבות עבור תלמידים שקיבלו צו גיוס ולא התגייסו. הדיון הצפוי יעסוק בין היתר בשאלה אם להפוך את צו הביניים הזמני למוחלט, וכן בדרישה לאכוף את חובת הגיוס של תלמידי הישיבות.
העתירות שהוגשו לבג"ץ דורשות לחייב את אכיפת גיוס תלמידי הישיבות וכן לשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים.
כבר ב-31 במרץ, יממה לפני פקיעת הוראת השעה שאפשרה להעניק פטור מגיוס לחרדים, בהרב-מיארה הודיעה למשרדי החינוך והביטחון כי יש להיערך לגיוס תלמידי ישיבות כבר ב-1 באפריל. עוד הזהירה אז היועמ"שית מפני עקיפת צו הביניים שהוציא בג"ץ בעניין תקציבי הישיבות לחרדים - ואסרה לפצות אותם ב"אפיקי מימון אחרים". בעניין הגיוס, בהרב-מיארה כתבה כי "אין מקור סמכות למתן פטור גורף של תלמידי ישיבות מגיוס לשירות צבאי - ועל מערכת הביטחון לפעול לגיוסם לשירות צבאי על-פי דין".
