בלעדיבניגוד להכחשות, כבר ב־2018 הוזהרה המשטרה משימוש בפגסוס
בלעדי
בניגוד להכחשות, כבר ב־2018 הוזהרה המשטרה משימוש בפגסוס
חוות דעת של ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה קבעה שאיסוף הנתונים מתוך מכשיר טלפון הוא "חיפוש סמוי" – שהמשטרה אינה רשאית לבצע על פי חוק. על אף האמור בחוות הדעת, המשטרה בחרה להתעלם ממנה ופעלה בניגוד לחוק במאות מקרים
חוות דעת משפטית של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה שהועברה למשטרה בשנת 2018, הזהירה כי שאיבת מידע מניידים שהודבקו בתוכנת הסייבר ההתקפי פגסוס של NSO אינה חוקית. כך עולה מפרפראזה (תמצית) של חוות הדעת המשפטית שנחשפת כאן לראשונה, בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה למשרד המשפטים התנועה לחופש המידע. כפי שנחשף בתחקיר "כלכליסט" שפורסם בינואר 2022, המשטרה הדביקה בתוכנת המעקב פגסוס של NSO (רוגלה), מאז אמצע שנת 2015, מאות מכשירים ניידים של אזרחים – בהם חשודים ומקורבים להם – ללא צו שיפוטי מתאים. לאחר ההדבקה היא שאבה מהם מידע רב אסור כגון הודעות ווטסאפ, פתקים, רשימת אפליקציות, אנשי קשר ועוד.
- לצפייה בחוות הדעת - לחצו כאן
שאיבת המידע שמהווה לפי חוק חיפוש סמוי, כך גם אושרר לימים בדו"ח צוות הבדיקה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עמית מררי, אינה חוקית. היועץ המשפטי של המשטרה, עו"ד אלעזר כהנא, אמר לאחרונה בדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת כי בוצעו למעלה מ־1,000 ניסיונות הדבקה של ניידים מאז הוכנס הסייפן, הכינוי המשטרתי לפגסוס של NSO, לשימוש.
על פי ממצאי התחקיר, במידע הפרטי של האזרחים שנשאב למחשבי המשטרה במשך כשבע שנים, נשמר ולא נמחק, נעשה שימוש בחטיבת הסיגינט־סייבר המשטרתית לצורכי מודיעין. המשטרה מכחישה עד היום כי עשתה שימוש מודיעיני במידע. עם זאת, בדו"ח מררי, שפורסם באוגוסט 2020, נכתב כי "הצוות לא הגיע לממצאים ברורים בעניין הצפייה בחומרים שהתקבלו, ולא נמצא שהיו נהלים שהתייחסו באופן מפורש לעניין זה".
בנוסף, במסגרת הדיונים בכתב האישום בפרשת הצוללות וכלי השיט (תיק 3000), השופטת טלי חיימוביץ' מבית המשפט המחוזי בתל אביב פרסמה בחודש נובמבר 2022 החלטה שממנה עלה כי במשטרה עיינו בחלק מהחומרים שנשאבו. לדבריה, הדבר נעשה "מחוסר ידיעה כי מדובר בחריגה (מצווים שיפוטיים — ת"ג)".
הפרקליטות טוענת: לא ידענו שהפגסוס שואב
בפברואר 2022, בתגובה לחשיפת "כלכליסט" הצהיר מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך כי "למשטרה אין פגסוס, הסיפור הזה הוא ספין". חודש לאחר מכן, בכנס החברות הקיבוציות, הוא טען, כי "משטרת ישראל פעלה על פי פרשנות של חוק האזנת סתר על ידי באי כוחו של היועץ המשפטי לממשלה". הוא הוסיף כי "המשטרה פעלה באופן מדויק על סמך הפרשנות החוקית, בנקודת הזמן שהיא הפעילה את הכלים האלה".
בעקבות הדברים פנה אורי סולד, רכז פרויקטים בתנועה לחופש המידע, למשרד המשפטים וביקש לקבל את כל חוות הדעת, ההנחיות והחוזרים שקיימים במשרד המשפטים לגבי השימוש בתוכנת רוגלה במשטרת ישראל.
רק לפני כשבועיים השיבו במשרד המשפטים לבקשה. בתשובה נכתב כי אותרה חוות הדעת המשפטית הרלבנטית אולם היא חסויה. זאת, בין היתר, משום שהיא כוללת פרטים על שיטות העבודה המעלים חשש לפגיעה בפעולות אכיפה וחקירה. עם זאת, נכתב כי הוחלט במשרד המשפטים למסור תמצית שלה על מנת לאזן בין הפגיעה האפשרית בעבודת המשטרה מול האינטרס הציבורי בפרסום המידע.
כפי שנחשף לאחרונה בדיון בכנסת, את חוות הדעת, שתמציתה נמסרה, ערך ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי. הוא סיפר בדיון בכנסת כי רק בשנת 2018, למעלה משנתיים לאחר שהמשטרה החלה להפעיל את הפגסוס, היא פנתה אליו וביקשה לקבל חוות דעת. זאת לאחר שבאחד מתיקי החקירה שהיא ניהלה, שופט שהתבקש לאשר התקנת רוגלה בנייד שאל מה המקור החוקי לכך.
"התשובה שלי הייתה שהסמכות הייתה לפי חוק האזנת סתר", אמר ויסמונסקי בדיון בכנסת. "זאת פרשנות משפטית, זה בסדר לחלוק עליה, אבל זאת העמדה ב־2018". עם זאת, ויסמונסקי הוסיף כי "אני לא ידעתי שהכלי להאזנת הסתר מאפשר גם חיפוש סמוי". ובמילים פשוטות, ויסמונסקי טען שהמשטרה הסתירה ממנו את מלוא היכולות הטכנולוגיות של הפגסוס. יכולות, שלטענת צוות מררי, המשטרה התבקשה לנוון מראש בטרם תעשה שימוש בכלים.
על אף דבריו של ויסמונסקי בכנסת כי לא ידע על היכולות, כך עולה בתמצית חוות הדעת, הוא הזהיר במפורש את המשטרה ששאיבת מידע מהניידים אסורה לפי חוק. וכך כתב ויסמונסקי: "אציין כי אף אם באפשרותו של רכיב האזנה, שבו מבקשת המשטרה להשתמש, גם להעתיק את התכנים האגורים במכשיר הטלפון הסלולרי הנחדר, הרי שפעולה זו אינה אפשרית מבחינה חוקית שכן היא עולה כדי חיפוש סמוי. במצב החוקי הקיים, אין בסמכותה של משטרת ישראל לבצע חיפוש סמוי".
כאמור, על אף הדברים בחוות הדעת – וכפי שנחשף בתחקיר "כלכליסט" ולימים בדו"ח מררי – המשטרה בחרה להתעלם ופעלה בניגוד לחוק במאות מקרים.
התהיות שעולות מחוות הדעת של ויסמונסקי
תמצית חוות הדעת המשפטית שנחשפה מעוררת כמה שאלות. כך, למשל, לא כתוב בה מי היה הגורם במשטרה שפנה וקיבל את חוות הדעת מוויסמונסקי; או מי נתן את ההוראה במשטרה להתעלם מחוות הדעת המשפטית, בהינתן שבמשטרה ידעו שהכלים ההתקפיים לא מנוונים.
תהייה נוספת היא כיצד ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות, האיש שלכל הדעות אמור לדעת יותר טוב מכל אחד במשרד המשפטים כיצד פועלים הכלים, לא ידע על מלוא היכולות הטכנולוגיות בעת מתן חוות הדעת. נציין כי פרסומים על היכולות של הפגסוס היו בישראל ובעולם כבר משנת 2012.
זאת ועוד: לא ברור מי היו הגורמים הטכנולוגיים - במשטרה ובמשרד המשפטים - איתם התייעץ ויסמונסקי בטרם מתן חוות הדעת. ולא פחות מטריד מכך: מדוע התריע ויסמונסקי בחוות הדעת בפני המשטרה שהעתקת חומר אגור על ידי הרוגלה היא חיפוש סמוי, אם לפי דבריו בכנסת כלל לא ידע שיש לרוגלה יכולות כאלה בעת שכתב מתן חוות הדעת?
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "כפי שהובהר בדו"ח של צוות מררי וגם במסגרת דיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת - לא היה ידוע לפרקליטות ולמשרד המשפטים שבעצם הפעלת הכלי מתקבל מידע עודף. חוות הדעת של הפרקליטות משנת 2018 התמקדה בשאלה שעלתה בבית המשפט אגב בקשה לאישור צו האזנת סתר במקרה ספציפי, האם ניתן לבצע התקנה של אמצעי להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים במכשיר קצה, וההתייחסות כללה פרשנות ולפיה סעיף 10א לחוק האזנת סתר מאפשר פעולה זו.
"עוד צוין להשלמת התמונה והמסגרת המשפטית, כי אין סמכות לבצע פעולה של העתקה סמויה של המידע באמצעות כלי טכנולוגי המושתל במכשיר קצה. עמדה משפטית זו מוצאת גם את ביטוייה בדו"ח הצוות לבדיקת האזנות סתר.
"בעקבות ממצאי דו"ח מררי, וכדי שלא תצא תקלה מלפני משטרת ישראל בעת הפעלת המערכות, הורתה היועמ"שית כי שימוש במערכות לא יתאפשר אלא בכפוף לניוון טכנולוגי של היכולות העודפות, עריכת נהלים ברורים אשר יאושרו על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, וכן פיקוח אפקטיבי – טכנולוגי ואנושי".
השאלות הפתוחות שעולות מתמצית חוות הדעת:
1. מדוע המשטרה פנתה רק בשנת 2018, ולא עם תחילת השימוש בכלים בשנת 2015, לקבל מהפרקליטות חוות דעת משפטית?
2. מי במשטרה ביקש וקיבל את חוות הדעת המשפטית להפעלת הרוגלות?
3. מי במשטרה הורה להתעלם מההנחיה המפורשת לא לשאוב מידע מניידים ומדוע?
4. מי הגורמים הטכנולוגיים, במשטרה ובמשרד המשפטים, שאיתם התייעץ ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות בטרם נתן את חוות הדעת בשנת 2018?
5. כיצד ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות לא הכיר את מלוא היכולות הטכנולוגיות של הרוגלה בעת מתן חוות הדעת בשנת 2018?
6. מדוע התריע ראש מחלקת הסייבר בחוות הדעת בפני המשטרה שהעתקת חומר אגור כל ידי הרוגלה היא חיפוש סמוי, אם לפי דבריו בכנסת כלל לא ידע שיש לרוגלה יכולות כאלה בעת שכתב את חוות הדעת?
