הגירעון ירד במרץ ל-1.4% - הנמוך מאז 2008
הגירעון ירד במרץ ל-1.4% - הנמוך מאז 2008
הירידה המתמשכת בגירעון נובעת מהמשך הגידול בהכנסות המדינה ממסים, שהגיעו בחודש שעבר ל-42.5 מיליארד שקל. ההכנסות ממסים ברבעון הראשון של 2022 הגיעו לכ-119 מיליארד שקל, עלייה של 20% לעומת התקופה המקבילה ב-2021
הגירעון ממשיך לרדת ובסוף חודש מרץ הגיע ל-1.4% תוצר בלבד, הרמה הנמוכה ביותר ב-14 השנים האחרונות, כך עולה מנתוני משרד האוצר המתפרסמים היום (א').
הגירעון משקף את הפער בין הוצאות הממשלה לבין ההכנסות שלה ב-12 החודשים האחרונים, הירידה המתמשכת בגירעון נובעת בעיקר מהמשך הגידול בהכנסות המדינה ממסים. בשלושת החודשים הראשונים של השנה, נרשם עודף תקציבי של 23.4 מיליארד שקל. לשם השוואה, ברבעון המקביל בשנת 2021, נמדד גירעון תקציבי בהיקף של 23.3 מיליארד שקל. התופעה בה היה עודף תקציבי בכל אחד משלושת החודשים הראשונים של השנה היא נדירה למדי, והתרחשה בפעם האחרונה לפני 15 שנה, בשנת 2007.
ההכנסות במרץ הגיעו ל-42.5 מיליארד שקל, מהם כ-6 מיליארד מכונים הכנסות אחרות כיוון שאינם מגיעים דרך רשות המסים, 5.4 מיליארד הגיעו מביטוח לאומי שהעביר כסף לממשלה, כלומר, עודפי הגבייה של ביטוח לאומי מועברים לממשלה במקום להישאר בביטוח הלאומי ולכסות על הגירעון הצפוי בקופת הביטוח לאומי.
עם זאת, גם ההכנסות ממסים גבוהות במיוחד. ההכנסות ממסים ברבעון הראשון של 2022 הגיעו לכ-119 מיליארד שקל, גידול של 20% לעומת התקופה המקבילה ב-2021. בחודש מרץ נגבו מסים בהיקף של 36.7 מיליארד שקל, גידול של 15.3% לעומת 2021. נדגיש, כי שיעורי גידול אלו הם ריאליים, והם אחרי ניכוי עליית מדד המחירים לצרכן (אינפלציה).
הגידול המשמעותי בהכנסות ממסים, נובע מהמסים הישירים (גידול של 26.6% לעומת 2021), ובתוך המסים הישירים. ניתן להבחין בגידול משמעותי במיוחד במסי נדל"ן (בעיקר מס שבח), אם ברבעון הראשון של 2021 נקבעו כ-3.6 מיליארד שקל במסי נדל"ן, הרי שברבעון הראשון של השנה נגבה סכום כפול של 7 מיליארד שקל (ללא ניכוי אינפלציה). גורם נוסף לגידול בהכנסות ממסים, הוא בקטגוריות מס הכנסה מחברות שעלתה ב-38% לעומת 2021.
המסים העקיפים עלו בשיעור ריאלי של 12.2% ברבעון הנוכחי לעומת הרבעון הקודם. וב-14% במרץ הנוכחי, לעומת מרץ אשתקד. ההכנסות ממע"מ עלו ב-25% לעומת מרץ הקודם, זאת בין היתר בגלל שהיו מגבלות במרץ 2021 בגין הקורונה. מסי הקניה על יבוא דווקא ירדו בחודש מרץ בשיעור של 14% לעומת השנה הקודמת, ברשות המסים אומרים כי הדבר קשור לירידה ביבוא כלי רכב בגלל המחסור בשבבים.
אם קצב זה יימשך, הרי שסביר להניח כי שנת 2022 תיסגר עם גירעון נמוך מזה המותר לה בחוק. אמש, העריכו כלכלני חברת הדירוג מודיס, כי השנה תסתיים בגירעון של 3.4% תוצר, לעומת 3.9% המותרים בחוק.
בחודש הבא (מאי) צפויה הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, לעדכן את תחזית ההכנסות של המדינה באופן רשמי. התחזית האחרונה שהוצגה לוועדת כספים עמדה על 411 מיליארד. אך ברור בשלב זה כי מדובר בתחזית נמוכה למדי, לממשלה כבר נמסרה תחזית מעודכנת שכוללת גידול של 10 מיליארד שקל לפחות. אך ההערכות הן כי במאי, תחזית ההכנסות תהיה אף גבוהה מ-421 מיליארד שקל.
העובדה כי ההכנסות ממסים ממשיכות לעלות, היא כמובן מבורכת מבחינה מאקרו כלכלית. אך ישנו דיון ער לגבי האופן שבו צריך לנהוג בעודפי הגבייה הללו. בנק ישראל הזהיר כי לא ניתן להסתמך עליהם וייתכן שמדובר בגורמים זמניים. כמו כן, התאוריה המאקרו כלכלית המקובלת גורסת כי על המדינה לצמצם את החוב שלה או לנתב אותו להשקעות בעלות תשואות חיוביות בזמני גאות של מחזור העסקים, בכדי שיהיה ניתן להתמודד בעתיד בצורה טובה יותר עם משברים שיבואו.
מנגד, שר האוצר ליברמן החל לעשות שימוש תכוף בעודפי הגבייה בכדי "להחזיר לציבור את המיסים" כלשונו. בין הצעדים ניתן למנות את העלאת שכר חיילי החובה, מתן נקודות זיכוי למשפחות, הפחתת מס הבלו ועוד, הצעדים הוערכו על ידו לעת עתה בשווי של כ-7-8 מיליארד שקל. החשש הוא שמגמה זו תימשך, וכי חלק מהצעדים 'הזמניים' של ליברמן יהפכו לקבועים, גם בזמן שהכנסות המדינה לא יהיו מעודדות כל כך. החשש הזה מתחזק לנוכח חוסר היציבות הפוליטית, חוסר היציבות מביא לריח של בחירות באויר, ואיתו רצון מוגבר לחלק לציבור סוכריות של הטווח הקצר.
