חוק ההסדרים: המטפלות לסיעודיים לא יבוטלו, מכה למכללות בפריפריה
חוק ההסדרים: המטפלות לסיעודיים לא יבוטלו, מכה למכללות בפריפריה
עיקרי החוק פורסמו בשבועות האחרונים, אך כעת פרסם האוצר נוסח מעודכן של טיוטת החוק להערות הציבור לקראת אישורו בממשלה בשבוע הבא. בנוסח המעודכן ריכך האוצר, בין היתר, את האיסור לרכישת סוכנויות ביטוח על ידי חברות. היוזמה להקמת ועדה משותפת לרגולטורים במערכת הפיננסית לקידום התחרות ירדה מהפרק; תיבחן האפשרות לחייב יבואני רכב לייבא יותר מכוניות חשמליות
משרד האוצר פרסם הבוקר באופן רשמי את טיוטת חוק ההסדרים. הטיוטה הופצה להערות הציבור לקראת אישור התקציב וחוק ההסדרים בשבוע הבא בממשלה. הטיוטה פתוחה להערות הציבור, אותן ניתן להגיש עד לתאריך ה-22.2.
עיקרי הרפורמה פורסמו בשבועות האחרונים. בין היתר, כוללת התוכנית צעדים לצמצום כוחם של הקונגלומרטים הגדולים בשוק המזון והטואלטיקה, רפורמה לצמצום תופעת כפל ביטוחי הבריאות, קיצור תהליכי תכנון ורישוי בתחום הדיור, הסרת רגולציה עודפת על יבואני מזון וטואלטיקה, התערבות בנושא עמלות הבנקים וצעדים למלחמה בהון השחור, והגברת המאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות.
חלק מרכזי מהרפורמות הופיעו כבר בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה בשנה שעברה, אך לא קודמה בעקבות נפילת הממשלה.
השכלה גבוהה: מכה למכללות בפריפריה
מכה קשה למכללות - חוק ההסדרים מציע כי תבוטל שנת הלימוד חינם בפריפריה
משרד האוצר מציע לבטל את ההטבה של שנת לימודים חינם במכללות בפריפריה ולבני הפריפריה שלומדים בכל מוסד שהוא. במקום זה קובעת הצעת חוק ההסדרים שהכסף יחולק לחיילים משוחררים פי קריטריונים סוציו-אקונומיים. המלגה בעתיד תהיה חלקית אבל תתפרס על כל שנות התואר, כדי לסייע לסטודנט לסיים אותו. עם זאת, ההחלטה עלולה לפגוע קשה במכללות בפריפריה.
ההסבר של האוצר הוא ש"נכון להיום הקרן אינה מסייעת בהנגשת השכלה גבוהה לחיילים משוחררים שכן היא לא תורמת דיה לצמצום חסמים סוציו אקונומיים. חייל משוחר שגדל במשפחה מבוססת יהיה זכאי לסבסוד שנת לימודים מלאה אם ילמד במכללה בפריפריה. לעומתו חייל משוחרר שיתקשה במימון שכר לימוד לא יוכל לקבל מענה מהקרן אם ילמד מחוץ לפריפריה".
שחר אילן
רגולציה: היוזמה להקמת ועדה משותפת לרגולטורים במערכת הפיננסית לקידום התחרות ירדה מהפרק
היוזמה להקמת ועדה משותפת לרגולטורים במערכת הפיננסית לקידום התחרות ירדה מחוק ההסדרים; שר האוצר יוכל להחליט בשנתיים הקרובות אם להעביר הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי לרשות ני"ע
הרעיון להקמת ועדה משותפת לרגולטורים הפיננסים, שתדון בנושאים תחרותיים, ירד לעת עתה מהפרק. בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה הבוקר לא מופיע הסעיף הזה. בטיוטה הקודמת משרד האוצר ביקש להקים ועדה לקידום התחרות במערכת הפיננסית, שתהווה למעשה מנגנון לתיאום בנושאים תחרותיים בין הרגולטורים הפיננסיים בישראל.
מטרת הוועדה להגביר את הקשר בין הרגולטורים השונים, ולמנוע מצב שקיים היום של ארביטראז' רגולטורי, בו על חלק מהשחקנים בענף הפיננסים חלים כללים מסוימים, ועל חלק כללים אחרים, רק מכיוון שהם מפוקחים ע"י רגולטורים שונים. יש מי שראו בוועדה הזו ניסיון להפעיל לחץ על הפיקוח על הבנקים לבצע צעדים להגברת התחרות והסרת חסמים במערכת הבנקאית. בכל אופן, נראה שלעת עתה ירדו במשרד האוצר מהיוזמה הזו.
מה שלעומת זאת נותר גם בטיוטה העדכנית הוא האפשרות להוציא את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מידי בנק ישראל, ולהעבירו לידי רשות ניירות ערך. מטיוטת חוק ההסדרים עולה כי לשר האוצר תינתן הסמכות להחליט בתוך שנתיים אם לבצע צעד שכזה.
הרקע לכך הוא שכיום גופים חוץ בנקאיים שעוסקים בשירותי תשלום, חייבים ברשיון ופיקוח מצד רשות ניירות ערך. לעומת זאת חברות כרטיסי האשראי, מוגדרות כחברות תשלומים בעלות חשיבות יציבותית, ולכן הן מפוקחות ע"י הפיקוח על הבנקים.
"מבנה פיקוח זה צפוי להוביל לארביטראז' רגולטורי משמעותי בין גופים העוסקים באותה פעילות, וכן עלול לשים דגש יתר לעניין היציבותי במקום הדגש התחרותי הנדרש לתחום", נכתב בטיוטת חוק ההסדרים.
לכן מוצע שבמסגרת חוק ההסדרים תינתן לשר האוצר סמכות, בהתייעצות עם רשות ני"ע ונגיד בנק ישראל לקבוע במהלך השנתיים הקרובות, שחברות כרטיסי האשראי יצטרכו לקבל רשיון חברת תשלומים (במקום רשיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית), קרי הפיקוח עליהן יעבור מבנק ישראל לרשות ניירות ערך. השר יחליט על כך אם יווכח שהדבר יקדם את התחרות, או יסייע לשמור על אחידות בהוראות שחלות על הגופים השונים בתחום התשלומים, לצד חשיבות יציבות המערכת הפיננסית.
נושא מבנה הרגולציה הפיננסית צפוי להעסיק את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בקדנציה שלו. לסמוטריץ' נוצרה הזדמנות נדירה בקדנציה שלו להוביל שינויים מרחיקי לכת במבנה הרגולציה הפיננסית בישראל. הסיבה לכך היא שבו זמנית מתחלפים שלושת הרגולטורים הפיננסים: יו"ר רשות ני"ע, יו"ר רשות שוק ההון והמפקח על הבנקים, שהודיע בשבוע שעבר על פרישה. סמוטריץ' ממנה באופן רשמי את שני הרגולטורים הראשונים, וניתן להעריך כי באופן לא רשמי תהיה לו השפעה גם על זהות המפקח על הבנקים. סמוטריץ' יוכל לגבש מראש את הדרך שבה הוא רואה כיצד מבנה הרגולציה הפיננסית צריך להיראות, ובהתאם לכך למנות רגולטורים שיבטיחו לשתף פעולה עם קידום היוזמות. הסעיף הזה בחוק ההסדרים נועד לאפשר לו את הגמישות להעביר את הפיקוח על ענף כרטיסי האשראי בין הרגולטורים.
עירית אבישר וגולן חזני
סיעוד: האוצר נסוג, מטפלות הבית לקשישים סיעודיים קלים לא יבוטלו
משרד האוצר נסוג כמעט לחלוטין מכוונתו לקצץ במסגרת חוק ההסדרים את קצבאות הסיעוד לקשישים ברמות הסיעוד הנמוכות ולבטל את האפשרות למטפלת בית. במקום זה יסתפק בשלב הראשון בהכנסת שירותי מניעת התדרדרות ומניעת בדידות כשירותי בחירה. הנסיגה נעשתה כנראה לאור ההתנגדות הציבורית הרחבה והתנגדות מתוך ש"ס אם זאת מסעיפים שונים בחוק ההסדרים עולה שהאוצר מכין את הקרקע ליישום התוכנית בעתיד.
בטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים נקבע שזקנים סיעודיים במצב קל שיגישו בקשות לקצבה מראשית 2024 לא יהיו זכאים למטפלת בית (מט"בית). מדובר בין היתר בעיוורים, מנותחי לב, מטופלי כימו ובעלי ליקויים שכליים. המשמעות היתה שעד סוף 2026 נגיע למצב שבו הזכויות נשללו משליש מהזכאים לקצבת סיעוד (כמאה אלף איש). ההצעה התבססה על המלצות צוות בין-משרדי בראשות סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה של משרד הרווחה לשעבר ניר קידר.
ביטול המט"בית הוא לא הדרך היחידה שבה האוצר התכוון לפגוע בקצבאות. ברמות 1 ו־2 של הקצבאות ניתן לקבל 2.75–10 יחידות שירות. אלא שעל פי הצעת האוצר המקורית 2 יחידות שירות, ששוות ל־500 שקל בחודש למבוטח, יועברו מעתה לקופות החולים לטובת שירותי מניעת התדרדרות. הקופות היו צפויות לקבל כחצי מיליארד שקל בשנה. סכום משמעותי נוסף היה אמור לעבור למשרד הרווחה לטובת פיתוח שירותים קהילתיים לקשישים סיעודיים.
התוכנית עוררה התנגדות ציבורית רחבה. הוקמה קואליציית ארגונים של קשישים וארגונים לטיפול בקשישים למאבק בה. גם שר הרווחה יעקב מרגי מש"ס הודיע שאינה מקובלת עליו. בגרסה שפרסם האוצר היום להערות הציבור נשארו מטפלות הבית והקצבאות לא נפגעו. שירותי מניעת הדרדרות בקופות החולים ושירותי מניעת בדידות של משרד הרווחה מופיעים רק כאפשרות נוספת לשימוש בקצבה.
עם זאת נקבע שהביטוח הלאומי יקים ועדה לבדיקה של קצבת הסיעוד. כן נקבע שהוא יקיים מעקב אחרי ההבדלים בין קשישים שמקבלים שירותי מניעת התדרדרות מקופות החולים וכאלה שלא. המהלכים האלה נראים כנסיונות של האוצר להכין את הקרקע ליישום הקיצוץ בעתיד.
שחר אילן
ביטוח: האוצר מרכך את האיסור לרכישת סוכנויות ביטוח על ידי חברות
בטיוטת חוק ההסדרים נכתב כי חברות ביטוח לא יוכלו לרכוש יותר מ-20% מסוכנויות ביטוח כללי או פנסיוני. הטיוטה קובעת כי יש להקים צוות בין משרדי שיבחן את האחזקה של גופים מוסדיים בחברות הפצה של מוצרים פיננסים כסוכנויות ביטוח, והשפעתה על התחרות. האיסור על רכישה של יותר מ-20% בסוכנויות ישמש כצעד מונע להקטנת התחרות ויהיה נכון עד לסוף 2024. זאת לאחר שבטיוטה הקודמת, הציע משרד האוצר לבטל באופן מוחלט את רכישת הסוכנויות על ידי חברות ביטוח.
בשנתיים האחרונות בקרב חברות הביטוח אשר רוכשות סוכנויות ענק להפצת ביטוח בשוק והופכות אותן ממפיץ אובייקטיבי למפיץ של חברה יחידה. כך, מנורה־מבטחים רכשה 50% מסוכנות אליפים לפי שווי של 140 מיליון שקל בפברואר 2021, וכלל ביטוח רכשה את סוכנות דוידוף תמורת 68.5 מיליון שקל. אולם מבין חברות הביטוח הגדולות - החברה המאופיינת ביותר באחזקת סוכנויות היא הפניקס שרכשה לאורך שני העשורים האחרונים את הסוכנויות אגם לידרים, אורן מזרח, כהן גבעון ורמון גרניט. להשקפת משרד האוצר רכישת סוכנויות על ידי חברות ביטוח מקטינות את התחרות בשוק הביטוח מאחר שלאחר הרכישה, הסוכנות הופכת מסוכנות אובייקטיבית אשר מציעה את מוצרי הביטוח של כל החברות בשוק לסוכנות שמציעה מוצרים של בעיקר חברה אחת.
פרט לסעיף זה, באוצר לא עשו שינויים משמעותיים בשאר הסעיפים הקשורים לשוק הביטוח, במרכזם שינוי מבנה העמלות שסוכן מקבל כך שסוכן לא יקבל עמלה בגין הצטרפות לקוח אם הלקוח יעזוב בטרם יחלפו 6 שנים, וחיוב הגופים המבטחים והסוכנים לשקף לכל לקוח את סך העמלות שסוכן הביטוח מקבל עבור אותו לקוח. בטיוטה המעודכנת שהופצה היום נקבע כי העדכון ללקוח ייעשה פעם בשנה, בעת שליחת הדו"ח השנתי.
בנוסף, באוצר השאירו את ההגבלה על הפקדה לביטוח מנהלים, כך שרק מבוטחים ששכרם החודשי הממוצע גבוה מתקרה מסוימת (פעמיים השכר הממוצע במשק) יוכלו לרכוש אותם, כמו גם את הסעיף המתמקד בהגברת התחרות בשוק שמטרתו לאפשר לבנקים הקטנים - בנק ירושלים, הבינלאומי והבנק הדיגיטלי וואן זירו להפעיל סוכנויות ביטוח ובכך להגביר את התחרות בתחום אל מול הגופים המוסדיים.
אלמוג עזר ושקד גרין
תחבורה: תיבחן האפשרות לחייב יבואני רכב לייבא יותר מכוניות חשמליות
במקביל להטלת מס נסועה חדש על רכבים חשמליים, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה יבחנו את האפשרות לחייב את יבואני הרכב לייבא רכבים חשמליים בהיקפים הולכים ועולים, באמצעות קביעת יעדי פליטה. כך, לפי חוק ההסדרים כפי שפורסם הבוקר (ד') להערות הציבור.
בחוק לא מצוינים לוחות זמנים או יעדים ברורים, והוא מגדיר כי במקביל לכניסתו לתוקף של מס הנסועה ב-2026, שר האוצר, רשות התחרות והשרה להגנת הסביבה יבחנו הטלת יעדים כמותיים הנוגעים לפליטות גזי חממה ברכבים המשווקים בישראל בשים לב לדירקטיבה האירופית. תבחן אף האפשרות להטיל ״אמצעים מתאימים״ על יבואן רכב שלא יעמוד ביעדים יבוא הרכבים החשמליים, ככל שייקבעו.
ענף התחבורה הוא מקור ל-24% מפליטות גזי החממה בישראל ואף מקור לזיהום אוויר כבד, המוביל למותם של כאלף ישראלים בשנה. בעוד שהפליטות במשק החשמל הולכות ומצטמצמות, בענף התחבורה גדלות הפליטות בקצב של כ-2% בשנה. לפי המשרד להגנת הסביבה, דוח המעקב השנתי שיוגש בקרוב לממשלה, מצביע על חוסר יכולת לעמוד ביעדי הפליטות לסקטור התחבורה בהינתן הקצב הנוכחי של כניסת רכבים חשמליים.
ישראל אינה עומדת ברצף של החלטות הנוגעות לצמצום פליטות בסקטור התחבורה, והגבלה של כניסת רכבים מזהמים לארץ. בוועידת האקלים העולמית שנערכה בגלאזגו לפני כשנתיים, התחייבה הממשלה כי תפעל לכך שבישראל ימכרו רק מכוניות מאופסות פליטות עד שנת 2035. בהחלטת ממשלה ביולי 2021 נקבעו יעדים להגבלת פליטות גזי החממה מרכב חדש, אך הם אינם מצוינים בחוק ההסדרים, הקובע כי יעדים בנושא יקבעו במקביל לכניסת מס הנסועה לתוקף.
עד עתה, במשרד האוצר התנגדו ליישום ההתחייבויות הממשלתיות, וטענו כי ״הצעות שונות לתמיכה בדרכים נוספות במעבר לרכבים חשמליים, בנוסף לכך שהצדקתן מוטלת בספק, עלולות להביא לעלייה ביוקר המחיה בכמה אופנים. ההצעה להציב יעד פליטות לייבוא כלי רכב צפויה להביא לעליה במחירי כלי הרכב (ההוצאה השנייה בגודלה עבור משק בית ממוצע) וכן לפגוע ברמת התחרותיות ביבוא״. גם עתה, למרות שמס הנסועה נקבע בחוק ההסדרים באופן ברור, אין התחייבות לביצוע החלטות העבר ולהגבלה של כניסת כלי רכב מזהמים לישראל, אלא החלטה כי הנושא ״ייבחן״, וההצעה כורכת את ביצוע התחייבויות של ישראל בתחום הפחתת פליטות בסקטור התחבורה, בהטלת מס נסועה.
אילו לאחר בחינה אכן יוחלט להטיל מגבלות על יבוא כלי רכב מזהמים, תוכל ישראל לסגור את הפערים בתחום ולעמוד ביעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה מסקטור התחבורה בשנת 2030, כך לפי המשרד להגנת הסביבה. הטלת המכסות תחייב יבואני רכב להגדיל את כמות כלי-הרכב החשמליים, בהיקפים הולכים ועולים עד להפסקה כמעט מוחלטת של יבוא כלי-רכב המונעים בדלקים ב-2030. חיוב היבואנים יתבצע על ידי מנגנון יעדי פליטות ליבואני רכב המבוסס על דירקטיבה האירופית, עם שינויים מקומיים המתבססים על המאפיינים הייחודיים של ישראל, כמו לדוגמא העדר יצרני רכב מקומיים, גודל שוק מצומצם, רגולציה והסדרי מיסוי קיימים.
מדינות רבות בעולם כבר מציבות יעדים להגבלת מכירת רכבים המונעים בדלקים המזהמים את האוויר וגורמים לפליטה של גזי חממה התורמים לשינויי האקלים. הדירקטיבה האירופית משנת 2019, קובעת יעדי פליטות גזי חממה לרכב ליצרן או יבואן רכבים, הקבועים כגרם פליטה לק"מ נסועה בהתאם לנתוני הרכב. החורג מהיעדים, נדרש לשלם פרמיית פליטות השווה למכפלת הפער בין יעדי הפליטות לבין ממוצע הפליטות של היצרן או היבואן, לעלות גרם פליטה הקבועה ברגולציה ולמספר הרכבים. בכך המנגנון מעודד יבוא רכבים נקיים על חשבון רכבים מזהמים כדי לצמצם את היקף הפרמיה המשולמת.
לפי תחזית רשות החשמל ותחזית משרד האנרגיה, בשנת 2030 צפויים להיות כמיליון רכבים חשמליים בישראל. העלות החיצונית ממזהמים של רכב בנזין חדש גבוהה בכ-30% מהעלות החיצונית מרכב חשמלי. אם המדינה תעמוד ביעדי המתחדשות - 30% בשנת 2030 - צפוי הפער לעמוד על כ-200%. כדי להפוך את השימוש ברכב חשמלי לזמין יותר עבור הציבור, נקבע בחוק ההסדרים כי בתוך שישה חודשים תגובש תכנית לפריסת עמדות טעינה במרחב הציבורי. בנוסף, בהתאם לסיכומים מול משרד האנרגיה, תוסדר הקמת עמדות טעינה בבתים משותפים, וכדי לוודא אספקת חשמל תקינה לעמדות טעינה בתוך הערים, תשודרג רשת חלוקת החשמל באמצעות הקלה על הקמת שנאים.
אנרגיה מתחדשת: הקלות לקירויים סולריים ברשויות המקומיות והעלאת הדירוג האנרגטי עבור בבניינים שאינם למגורים
חוק ההסדרים כולל התייחסות להרחבת פריסת האנרגיה המתחדשת בישראל, לרבות הסרה של מספר חסמים המעכבים היום את היכולת לממש את יעדי האנרגיה המתחדשת אליהם התחייבה הממשלה, ולייצר חשמל באופן שאינו מוביל לזיהום אוויר כבד הגובה חיי אדם. לפי סיכום משרד האנרגיה מול משרד האוצר, בניינים חדשים שאינם למגורים, לרבות חניונים, יידרשו לעמוד בדירוג אנרגטי גבוה מהנדרש כיום בחוק, או להתקין מערכת לייצור אנרגיה מתחדשת לשימוש הבניין, בהתאם לתנאים שייקבעו בתקנות.
חוק ההסדרים אינו מתייחס להתחייבויות עבר רבות של הממשלה בתחום האנרגיה המתחדשת, ולכלכליסט נודע שמהחוק הוסרו יעדים שאפתניים יותר. כך למשל, חובה להתקנת מערכת להפקת אנרגיה נקייה בבניין נמוך למגורים, באופן המאפס אנרגטית את הבניין, וכך התקנת מערכות אנרגיה מתחדשת בבניינים שאינם למגורים, גם אם אלו נבנים בסטנדרט בנייה ירוקה גבוה. גם החובה להקמת מתקנים סולאריים במוסדות חינוך גדולים, נותרה מחוץ לחוק.
עוד נקבע בהסדרים כי יינתנו הקלות לקירויים סולריים ברשויות המקומיות. כיום, עיריות מטילות אגרות על הקמת גגות סולריים, וכך פעמים רבות כדאיותם הכלכלית הופכת נמוכה. לפי חוק ההסדרים, פקודת העיריות והמועצות המקומיות תתוקן כך שעד סוף העשור הנוכחי, לא יוטל בגין הקמת מתקן פוטו וולטאי אשר משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה.
כדי להתיר חסמים במוסדות התכנון ולקדם פריסה מהירה יותר של אנרגיה מתחדשת, נקבע בחוק ההסדרים כי משרד האנרגיה יקבע בשיתוף משרדי הפנים והאוצר תוכנית עבור מנהל התכנון ובה יעדים שנתיים לייצור אנרגיה מתחדשת ולתוכניות למתקני אגירה. התוכנית בנושא תוגש לממשלה, ונגזרת שלה, יקבע מנכ״ל מנהל התכנון למחוזות יעדים בתחום.
