אלימות המתנחלים: צרפת תומכת באימוץ הסנקציות "ברמה האירופית"
אלימות המתנחלים: צרפת תומכת באימוץ הסנקציות "ברמה האירופית"
צרפת אוסרת על כניסת 28 "מתנחלים קיצוניים" למדינה בעקבות התגברות מעשי האלימות כלפי האוכלוסייה הפלסטינית לאחרונה. בנוסף, צרפת פועלת לכך שהסנקציות הללו ונוספות יאומצו על ידי כל מדינות אירופה
משרד החוץ של צרפת הודיע אתמול על הטלת סנקציות כנגד 28 "מתנחלים קיצוניים" (לשון ההודעה) שנמצאו אשמים במעשי אלימות כלפי פלסטינים. לפי ההודעה, הסנקציות כוללות איסור כניסה לשטחה הריבוני של צרפת. ההודעה מגיעה לאחר שבארה"ב הטילו בשבוע שעבר סנקציות על ארבעה מתנחלים ובבריטניה הצטרפו אליהם שלשום.
עם זאת, ההודעה הצרפתית מגיעה לאחר שכבר בסוף נובמבר דוברת משרד החוץ בצרפת טענה כי נשקלת האפשרות להטיל סנקציות על מתנחלים וכי יש לקדם מדיניות פאן־אירופית בנושא. כמו כן, בניגוד להודעות של ארה"ב ובריטניה, בהודעה הצרפתית לא צוינו שמות המתנחלים שעליהם הוטלו הסנקציות, ומדובר רק על מגבלת כניסה למדינה כשאין התייחסות לסנקציות פיננסיות.
בהודעה של משרד החוץ הצרפתי מצוין כי הוחלט על הצעדים הללו לאחר שמעשי אלימות כלפי האוכלוסייה הפלסטינית התגברו בחודשים האחרונים. עוד נכתב כי ממשלת צרפת ציינה "מספר פעמים" כי האחריות על הפסקת מעשי האלימות ואכיפת החוק כלפי המתנחלים חונה אצל הרשויות בישראל. לא רק זה, אלא שצרפת תומכת באימוץ הסנקציות הללו "ברמה האירופית" וכי היא פועלת לכך עם שותפותיה האירופיות. ההודעה מסתיימת בטענה כי "מפעל ההתנחלות מנוגד לחוק הבינלאומי וצריך להיעצר, ושהימשכותו אינה מתיישבת עם הקמה של מדינה פלסטינית שהיא הפתרון היחיד שיאפשר לישראלים ולפלסטינים לחיות זה לצד זה".
התזמון של פרסום ההודעה, שמגיעה יום אחד בלבד אחרי הודעה דומה מצד ממשלת בריטניה ושבוע לאחר הודעת ארה"ב, עלול ליצור רושם של "צונאמי מדיני" שמגיע דווקא מצד בעלות בריתה הקרובות של ישראל. בהודעות של הממשלות השונות אין התייחסות ישירה למלחמה בעזה ולאירועי 7 באוקטובר אלא לנעשה ביהודה ושומרון, אך סביר להניח כי ישנו קשר ישיר בין הנעשה ברצועה לבין המהלכים הללו. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נמצא בשנת בחירות ובקרב בוחריו - בעיקר הצעירים והפרוגרסיביים - יש ביקורת רבה על פעילות ישראל בעזה ועל תמיכת ממשל ארה"ב בה. לא מן הנמנע כי צעדים נגד ההתנחלויות, כמו גם מהלכים אחרים שהממשל מקדם כמו מהלך מדיני שיוביל לסיום המלחמה, נורמליזציה ישראלית עם סעודיה וקידום של הקמת מדינה פלסטינית, נועדו למתן את הכעס של הבייס על הנשיא הפרו־ישראלי.
בישראל עוקבים בדאגה אחר הטלת הסנקציות על ידי המדינות השונות, וההערכה היא שמדינות נוספות יצטרפו למהלך. נכון לעכשיו, יש רוב במועצת האיחוד האירופי על הטלה של סנקציות על מתנחלים קיצוניים, אך ההחלטה צריכה להתקבל פה אחד בשביל לעבור, ולפי דיווחים שפורסמו, מי שכרגע מונעות את הטלת הסנקציות הן צ'כיה והונגריה. חשש נוסף הוא שהיקף ועוצמת הסנקציות יגדלו, ואולי אף יוטלו על חיילים ומפקדים בצה"ל שפועלים ביהודה ושומרון. כמו כן שמעגל הסנקציות עלול להתרחב בהמשך כלפי אנשי ציבור ישראלים המזוהים עם מפעל ההתנחלויות דוגמת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. האחרון יצא בחריפות נגד הסנקציות ופנה למפקח על הבנקים דני חחיאשווילי וביקש ממנו לפעול לכך שהסנקציות האמריקאיות לא ישפיעו על פעילותם של הבנקים הישראליים.
כאמור, הסנקציות הצרפתיות מתייחסות כרגע רק למניעת כניסה של מתנחלים קיצוניים למדינה, אך הן המקיפות ביותר מבחינת כמות האנשים שמושפעים ממנה. הסנקציות הבריטיות והאמריקאיות חמורות יותר מבחינת ההשפעה שלהן - כוללות הגבלות על כניסה למדינה ועל נכסים שנמצאים במדינה - אך הן מתייחסות לארבעה ישראלים בלבד. הבריטיות לינון לוי, משה שרביט, צבי בר יוסף ואלי פדרמן, והאמריקאיות לינון לוי, דוד חי חסדאי, שלום זיכרמן ועינן טנג'יל. כתוצאה מהסנקציות גדלה ההסתברות כי ממשלות ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם יצייתו להן גם אם אינם מחויבים לכך חוקית. זו הסיבה שבנק לאומי ובנק הדואר הקפיאו את חשבונות המתנחלים בשבוע שעבר.
