האם עוף בשקל זו אחריות חברתית?
האם עוף בשקל זו אחריות חברתית?
רמי לוי נוהג להציג את עצמו כאיש עסקים עם אג'נדה חברתית. האם ציבור המשקיעים קונה את זה?
נראה כי רשתות השיווק הגדולות בישראל ניצלו את מצב המלחמה והעלו מחירים תוך שיפור חד ברווחיהן. מדיניות זו תגמלה את בעלי השליטה והמשקיעים על חשבון הלקוחות. הרשת היחידה שלא נהנתה מהחגיגה היתה רמי לוי שמחיר המניה שלה ירד בעקבות פרסום הדוחות. ישנן מספר סיבות לירידת ערך המניה, העיקריות שבהן הן הירידה ברווחיות והרווחיות הנמוכה של החברה ביחס למתחרות.
ירידת הרווחיות נובעת בעיקר מירידה ברווח הגולמי. על פי רמי לוי, הרווח הגולמי ירד מאחר והרשת יצאה במבצעי מכירות אגרסיביים בחג הפסח ולא העלתה מחירים כמו המתחרות.
השאלה המתבקשת היא למה המשקיע הישראלי לא ראה במדיניות זו של רמי לוי להורדת מחירים סיגנל חיובי? הסבר אחד הוא שהמשקיעים הישראלים לא רואים במחויבות של רמי לוי לרווחת הלקוחות מדיניות חיובית מאחר שהורדת המחירים לא הובילה לגידול בסך המכירות ופגעה ברווחיות.
הסבר זה נוגד את המגמה בשנים האחרונות של משקיעים בעולם שמחפשים לוודא כי הם משקיעים בחברות המתנהלות באופן אחראי. מגמה זו באה לידי ביטוי בשנת 2019 כאשר כ-200 מנכ"לים.ת של חברות מובילות בארה"ב (ביניהן ג'י.פי.מורגן, ג'ונסון וג'ונסון, פורד ועוד) יצאו בהצהרה משותפת, במסגרת פורום כלכלי שנקרא "השולחן העגול", לפיה מטרת החברה היא לא הגישה המסורתית של יצירת רווח אך ורק לבעלי המניות, אלא דאגה ליצירת ערך לכל בעלי העניין של החברה – לקוחות, עובדים, ספקים, קהילות וכמובן בעלי המניות. בשנת 2021 ראשי העסקים במשק הישראלי חיזקו מגמה זו על ידי הקמת השולחן העגול הישראלי, שמקדם את אותה אג'נדה.
המחויבות להיטיב עם החברה והסביבה בכללותה נקראת בעברית אחריות חברתית (או במקרה הספציפי של חברות, אחריות תאגידית). באנגלית מושג זה נקרא בשנים האחרונות ESG (Environmental, Social, Governance). המשקיעים מבינים שהעולם משתנה ומכירים בקיומו של משבר אקלים. הם מחפשים משמעות מעבר לרווחים כלכליים ומגלים רצון לתמוך בערכים עם משמעות מוסרית אוניברסלית. אחריות תאגידית מעניקה אינדיקציה לחברה שמתנהלת באופן תקין. יצירת הערך לכל בעלי העניין מובילה לכך שהם יישארו נאמנים לחברה. מחקרים רבים מראים שאחריות תאגידית מובילה להשאת רווחים והקטנת סיכונים.
מרבית רשתות השיווק הישראליות לא הפנימו תובנה זו ולמרות המצב הרגיש במדינת ישראל העלו מחירים. העלאה זו לא נועדה לשמר את רווחיותם, אלא להגדילה, במקרה זה על חשבון הלקוחות. על פניו, נראה ששוק ההון אהב את האסטרטגיה זו.
הסבר חלופי לכך שמניית רמי לוי ירדה ביחס למתחרות הוא שהמשקיע הישראלי לא מאמין להסברים של רמי לוי לירידה ברווחיות, בייחוד בעקבות ההודעה של הרשות לניירות ערך על קיום בירור מנהלי בחשד להפרות דיווח של החברה ברבעון הראשון של 2023. על פי הסבר זה, המשקיע הישראלי לא רואה בהורדת המחירים סימן לאחריות התאגידית של הרשת ללקוחותיה אלא אסטרטגיה של הגדלת נתח שוק שנכשלה.
בהנחה שהסיבה המרכזית לירידת הערך של רמי לוי היא אי אמון של המשקיעים בדיווחים של הרשת, האם חשש זה מוצדק? מחקר שפרסמתי לאחרונה עם עמיתי פרופ' דב סולומון מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים וד"ר דלית גפני וד"ר עידו באום מהמכללה למנהל בדק האם חברות אשר להן מדדי ESG גבוהים מנצלות את הדירוג בכדי להסתיר מידע מהמשקיעים? המחקר מצא שחברות אמריקאיות שמדורגות גבוה במדד ESG מדווחות מידע איכותי יותר למשקיעים. במחקר המשך מצאנו שככל שמרכיב ה-S במדד, המשקף את ההיבטים החברתיים לרבות היחס ללקוחות החברה, גבוה יותר איכות הדיווח של החברות גבוהה יותר. ההסבר לתוצאות אלו הוא שמודעות חברתית גבוהה יותר משקפת ערכים של שקיפות ואמינות הבאים לידי בדיווח איכותי יותר למשקיעים.
אמנם המחקרים התמקדו בחברות אמריקאיות ולכן קשה להסיק מהם מסקנה ספציפית לגבי רמי לוי אבל חשוב להבין את הקשר בין אחריות תאגידית לאיכות המידע המסופק למשקיעים.
ד״ר רימונה פלס היא ראש החוג לחשבונאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים וחוקרת בתחום איכות הדיווח הפיננסי
