מספר החולים קשה ירד ל-505; פרופ' בליצר: "הירידה בתחלואה - בדיוק ברגע הקריטי"
מספר החולים קשה ירד ל-505; פרופ' בליצר: "הירידה בתחלואה - בדיוק ברגע הקריטי"
נתוני התחלואה ממשיכים להשתפר - וראש קבינט המומחים הדגיש בראיון כי הדבר קורה כשמערכת הבריאות בסף הספיקה של מכשירי האקמו. על ההצעה להקל בתו הירוק אמר: "לא לחזור לשגיאות שעשינו פעמיים - אבל מטבע הדברים צריך להיערך לכך. האינדיקציות הראשונות - 10 ימים מהחזרה ללימודים"
ראש קבינט המומחים פרופ' רן בליצר אמר היום (ג') באולפן ynet כי השפעת החיסון השלישי מתחילה לתת את אותותיה על נתוני התחלואה - וכי הוא מקווה שגם בבתי החולים ירגישו זאת בקרוב.
על רקע הדיון בקבינטה הקורונה שבו הוחלט לא לקדם הקלות בתו הירוק, אמר פרופ' בליצר כי יש "להיערך להקלות במקרה שפתיחת הלימודים לא תקפיץ את התחלואה".
בינתיים, מגמת השיפור בתחלואה נמשכת גם לפי נתוני משרד הבריאות המעודכנים. 3,186 ישראלים אובחנו אתמול כחיוביים לנגיף בכמעט 120 אלף בדיקות. שיעור המאומתים עמד על 2.7%. בבתי החולים מאושפזים 751 חולי קורונה, ומספרם של החולים במצב קשה ירד ל-505. מספר המחוברים למכונות הנשמה עומד על 198. מספר היישובים האדומים בישראל ירד מ-27 ל-24.
במסגרת הניסיון להגדיל את קצב ההתחסנות לקראת החלת התו הירוק החדש, קיבלו אתמול יותר מ-51 אלף בני אדם את מנת הדחף השלישית שתאפשר להם להיכנס למקומות למקומות שפועלים בהתאם להגבלות. בנוסף, יותר מעשרת אלפים ישראלים קיבלו אתמול את החיסון הראשון נגד קורונה. מספרם של מקבלי החיסון השלישי בישראל מתקרב ל-3,600,000.
פרופ' בליצר אמר כי "הירידה בתחלואה, מעצם טבעה, היא מהירה ודרמטית. אנחנו רואים את השפעת 3.5 מיליון המתחסנים בבוסטר, שמוגנים כרגע ברמה מירבית מהדבקה, מחלה ומחלה קשה. זה סוף סוף נותן את השפעתו".
לדברי בליצר, "העומס על בתי החולים ומכשירי האקמו עדיין לא ירד, אבל אין לזה לאן לעלות. אנחנו נמצאים על 50 עד 55 חולים עם אקמו, שזה המקסימום שהספיקה של מערכת הבריאות מאפשרת. הירידה בתחלואה הקשה הגיעה בדיוק ברגע הקריטי".
על הדיון בקבינט הקורונה שבו הציעו מומחי משרד הבריאות הקלות בתו הירוק אמר פרופ' בליצר: "אני חייב להודות שלא ידעתי על הצעת משרד הבריאות בישיבה. למדתי עליה תוך כדי הישיבה, ולא תמכנו בכך. משרד הבריאות לא הציע הקלות היום – אלא אמר שצריך להתחיל להיערך עכשיו, למקרה שתהיה ירידה מתמידה בהדבקות ותחלואה קשה ולא נראה עלייה משמעותית בגלל פתיחת הלימודים. מטבע הדברים צריך להיערך לכך. מתי יהיו הקלות? בערך 10 ימים אחרי החזרה ללימודים יהיו אינדיקציות ראשונות אם יש קפיצה או לא".
"אם אין קפיצה, אני גם בדעה שצריך לבצע התאמות של מסגרות לתו הירוק", הוסיף פרופ' בליצר. "אני חושב שלא נחזור על השגיאות שעשינו פעמיים ונזנח את אמצעי ההגנה הבסיסיים ביותר, כי אנחנו מבינים שהקורונה נשארת איתנו. כמו שהפתיע אותנו זן אלפא בסוף 2020 וגרם לגל השלישי, וכמו שהפתיע הדלתא ביוני 2021 וגרם לגל הרביעי, אנחנו צריכים לעבור לחיים יחד עם הקורונה עם איזשהו איזון. מינימום הפרעה למשק, אבל בלי זניחה מוחלטת של אמצעי ההגנה".
אז כרגע אתה אומר לא להקל – להיפך.
"אני חושב שההחלטה של קבינט הקורונה הייתה נכונה. בשלב הזה נפעיל את התו הירוק כהלכתו, ונניח שיישאר בעינו לתקופה ממושכת, כי מדובר באיזשהו סטטוס-קוו של הקטנת סיכון בחללים סגורים שבהם הסיכון הגבוה ביותר להדבקה. אני מניח שזה יישאר, וגם המסכות בחללים סגורים. התקבלה החלטה נכונה להמשיך לעקוב אחרי הנתונים. צריך להבין – אנחנו בדיוק בנקודת הקצה. אחד יוצא מאקמו ואחד נכנס".
"חיסון שלישי מוקדם יותר? חוכמת הבדיעבד"
למרות הירידה בתחלואה, הגל הרביעי עמד במוקד פתיחת מושב החורף של הכנסת אתמול - כשראש הממשלה נפתלי בנט ויו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו הקדישו לו חלק מרכזי בנאומיהם. לדברי בנט, "אני שמח שעכשיו, אחרי שלושה מיליון וחצי מתחסנים בבוסטר וירידה משמעותית בחולים הקשים, כשמקומות העבודה פתוחים ובתי ספר מתנהלים - הציבור מתחיל להבין את ההיגיון שהנחה אותנו. את מאות הפעולות של חבריי בממשלה, הגדולות והקטנות, שנדרשות כדי לקיים חיים מלאים לצד מגפה".
נתניהו, מנגד, תקף את הממשלה שלדבריו "בחרה להכיל את המתים": "אפשר לעשות ספינים, אפשר לנסות להסתיר, אבל איך אומרים בכדורגל, הטבלה לא משקרת. בנט, אתה הבטחת שכשתהיה ראש ממשלה תביא שינוי דרמטי בקורונה. תוך חמישה שבועות אמרת. חייב להגיד שלפחות בעניין הזה, צדקת. הבאת שינוי דרמטי. אבל שינוי נורא. שינוי לרעה".
על הוויכוח בין בנט לנתניהו בשאלה אם אפשר היה למנוע את מספר המתים בגל הרביעי, אמר בליצר: "כמומחים אנחנו נותנים ייעוץ מקצועי כדי לשפר ולקדם את ההתנהלות במבט אל פני העתיד. אנחנו לא עוסקים בשום צורה ואופן בפוליטיקה, ולא ניתן שיגררו אותנו לשם. נשאיר את עצמנו גם הפעם מחוץ לשיח הפוליטי ונמשיך להעמיד את העצות והתובנות המקצועיות שלנו לרשות מקבלי ההחלטות, כדי שיקבלו את ההחלטות הטובות ביותר".
לדבריו, ההחלטה להקדים את הבוסטר הייתה מורכבת וקשה – שכן הייתה תקדימית וראשונה בעולם. "אני הייתי בין המתלבטים עד לרגע האחרון", הודה. "עד להצבעה, במשך שבועות התלבטתי מה הדבר הנכון לעשות. זו לא החלטה שמקבלים בקלות. לכן אני לא חושב שאפשר היה לקבל את ההחלטה על מתן הבוסטר מוקדם יותר מכפי שהיה. תראה מה קרה עד שהאיחוד האירופי אישר לחסן בבוסטר את כל בני ה-18 ומעלה. ההחלטה הייתה אמיצה וצופה פני עתיד, ולהעביר ביקורת עליה זו החוכמה הגרועה ביותר, סוג של חוכמת הבדיעבד".
אמש בדיון קבינט הקורונה, שהתכנס לראשונה אחרי יותר מחודש, משרד הבריאות המליץ לבטל חלק מההגבלות של התו הירוק ולעבור לתו הסגול, כמו למשל בחדרי כושר ובחלק הפתוח של מסעדות, אך בנט בחר שלא להעלות את ההצעה להצבעה. השרים החליטו להחריג בינתיים רק ספריות ומוזיאונים כדי שכיתות יוכלו לבקר בהם באופן אורגני וכדי שהשאלת ספרים לא תחייב הצגת תו. כמו כן, החל מיום שלישי תחול חובת סריקת הברקוד לכל מציגי התעודה החדשה - והאכיפה במקומות שתחול עליהם החובה להצגת תעודה תתחיל ביום חמישי.
הנתונים מעידים: שני חיסונים זה לא מספיק
בינתיים, נחשפים נתונים נוספים שמעידים על הירידה המשמעותית ביעילות שתי מנות החיסון אחרי כחצי שנה. יותר מ-300 בני אדם עד גיל 64, שקיבלו את מנת החיסון השנייה נגד קורונה ולא הספיקו להתחסן במנת הדחף, נדבקו בקורונה ולקו במחלה קשה מתחילת אוגוסט ועד 18 בספטמבר. 46 מהם אושפזו במצב קריטי, ו-35 נפטרו מסיבוכי המחלה.
עוד עולה מהנתונים כי הפערים בין קבוצות הגיל השונות הם משמעותיים: בני 40 ויותר נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים ולתמותה לעומת שכבות גיל צעירות יותר. בקרב בני 16 עד 39 אושפזו 33 במצב קשה ושישה במצב קריטי. שלושה מהחולים נפטרו. בקרב בני 40 עד 64, לעומת זאת, 257 אושפזו במצב קשה, 40 במצב קריטי, 32 מהם נפטרו. במשרד הבריאות מבהירים שוב, בדומה לפרסומים קודמים ובהמשך להחלטה על מתן מנת החיסון השלישי: הדעיכה בחיסונים הראשונים והשניים ניכרת.
"ברור שיש פה התיישנות של החיסון", אומר פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות, "הראינו את העובדה הזו גם בנתונים שלנו, בהדבקות ובתחלואה קשה. ככל שמדובר בצעירים, יש פחות תחלואה קשה, אבל בהחלט רואים אותה בקרב מחוסנים בשתי מנות חיסון של בני 40 ויותר. אפשר לומר שהדעיכה של החיסון היא ברורה אחרי חמישה או שישה חודשים, והיא נרשמת בכל הגילים. אנשים נדבקים ובגילים היותר מבוגרים, בני 40 ויותר, יש גם מקרים קשים. אדם שלא מתחסן בחיסון שלישי לוקח על עצמו סיכון שיחלה, וזה כולל את כל הגילים".
בקופות החולים דיווחו בימים האחרונים על התעוררות במספר המתחסנים במנה שלישית, אך רבים עדיין מהססים לעשות זאת. כך למשל יותר ממחצית בני ה-30 עד 39 שזכאים להתחסן במנה השלישית, טרם עשו זאת. בקרב בני 19 עד 29 שיעורם עומד על 35%.
