דעההחלטות הריבית צריכות להתחשב בשוני בין משקי הבית השונים
דעה
החלטות הריבית צריכות להתחשב בשוני בין משקי הבית השונים
הריבית במשק מגיבה לגובה האינפלציה, וזו משפיעה באופנים שונים על קבוצות אוכלוסייה הנבדלות זו מזו בהכנסתן. חשוב לקבל מעת לעת התייחסות לאופן בו החלטות הריבית מתחשבות בהבדלים של השפעות האינפלציה על אוכלוסיות משקי בית שונות והאם זה בכלל קורה
האינפלציה הגבוהה היא ההתפתחות המרכזית של השנה החולפת וכולם ערים להשפעותיה השליליות על הכלכלה – במישרין (שחיקה של כוח הקנייה) ובעקיפין (עליות הריבית החדות והמהירות שנגרמו בגללה). בגלל חזרת האינפלציה, עולה השאלה איך היא משפיעה על משקי הבית? שהרי לכל אחד מאתנו העדפות וסלי צריכה משלו, ואילו האינפלציה הרשמית נגזרת מסל אחיד, שקובעות הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה ברחבי העולם ומעדכנות אותו מעת לעת.
הכוונה אמנם לקלוע למכנה המשותף הרחב ביותר, אך בפועל יש הטרוגניות רבה. יש גם הבדלים במדידת האינפלציה בין מדינות, אך בטור זה לא אעסוק בכך, אלא בהבדלים בין משקי בית בכל מדינה.
הלשכה לסטטיסטיקה של שוק העבודה בארה"ב (U.S. Bureau of Labor Statistics) בדקה את הנושא והממצאים המעניינים נמצאים לצפייה באתרה.
מהבדיקה עולה כי האינפלציה משפיעה בצורה שונה לגמרי על בתי אב הנבדלים זה מזה ברמות ההכנסה.
הכלכלנים חילקו את האוכלוסייה לארבע קבוצות הכנסה ומצאו כי ההכנסה החציונית של הקבוצה הגבוהה ביותר הייתה פי 10 ויותר מההכנסה החציונית של הקבוצה הנמוכה ביותר. לפי נתוני 2018, ההכנסה החציונית הממוצעת עמדה על 53 אלף דולר וזו של קבוצת ההכנסה הגבוהה הייתה 153 אלף דולר.
החוקרים הסבירו כי לקבוצת ההכנסה הנמוכה ביותר יש הוצאות גדולות יותר על שכירות, מזון ובריאות. מולה, קבוצת ההכנסה הגבוהה יותר מוציאה יותר על נופש, בידור וביגוד. גם הוצאותיה על מחשוב, טלפונים ניידים וחינוך גבוה גדולות יותר. הוצאותיה על כלי רכב (חדשים ויד שנייה) כמעט כפולות.
הממצא המעניין של המחקר הוא שבשנים 2005-2020 התמודדה קבוצת ההכנסה הנמוכה ביותר עם קצב אינפלציה שנתי שהיה גבוה ב-0.3% מזה של הקבוצה האמידה יותר. ההפרש אף היה גבוה יותר ועמד על 0.4% כשהחוקרים התחשבו גם בנטיית הצרכנים לעבור למוצר תחליפי זול יותר כשהמוצר המקורי מתייקר. היו גם שנים כמו 2008 שהפער זינק ל-0.8%.
עוד נמצא כי בשנים הללו מחירי מוצרים ושירותים עם משקל גבוה יותר בהוצאות של קבוצת ההכנסה הנמוכה – התייקרו יותר משאר הפריטים. לכן, האינפלציה עבורם עלתה מהר יותר ביחס לקבוצת ההכנסה הגבוהה. מנגד, מחירי הבילויים והנופש, הרכבים בבעלות, ועוד, התייקרו פחות והיטיבו עם קבוצת ההכנסה הגבוהה.
2021 הייתה חריגה בהקשר זה. האינפלציה שחוותה קבוצת ההכנסה הגבוהה הייתה גבוהה יותר מזו של קבוצת ההכנסה הנמוכה (6.9% לעומת 6.6%, בהתאמה), זאת במיוחד ב-9 החודשים האחרונים של השנה. האם זה מבשר על שינוי כיוון? מה גרם לכך? בעיקר התייקרות כלי רכב (חדשים ויד שנייה) שנבעו ממחסור בשבבים, שיבושי היצע ומשלוח, הפרעות בייצור ועוד, וכן שהיות/התגוררות מחוץ לבית.
בשורה התחתונה, הריבית במשק מגיבה לגובה האינפלציה, אך האינפלציה משפיעה באופנים שונים על קבוצות אוכלוסייה הנבדלות זו מזו, בין השאר, ברמת הכנסתן. על פי רוב קבוצת ההכנסה הנמוכה חווה אינפלציה גבוהה יותר, אך יש גם מקרים שהמצב מתהפך, כמו ב-2021.
אנו עדים להסברים של בנקים מרכזיים שקושרים את הריבית בעיקר לקצב הכלי של האינפלציה, לליבתה (בניכוי מזון, אנרגיה ועוד סעיפים), לרמת הרוחביות שלה (כמה סעיפים עלו וכמה ירדו) ולמרחק בינה לבין יעד האינפלציה.
אלו הם אכן הפרמטרים המרכזיים, אך חשוב גם לקבל מעת לעת התייחסות לאופן בו החלטות הריבית מתחשבות בהבדלים של השפעות האינפלציה על אוכלוסיות משקי בית שונות. ככל שאלו יהיו גבוהים יותר, ייתכן כי תהייה להם השפעה על גובה/עיתוי החלטות הריבית.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
