סגור
מבצעים בחנויות אופנה
מבצעים בחנויות אופנה. בניגוד למגמה הכללית (צילום: אביגיל עוזי)

נשחקים בסופר
לובשים הפוך: המחירים בענף האופנה בירידה, בניגוד למגמה במשק

המקרה החריג של ענף האופנה: הורדת מכסי מגן, פתיחת השוק לרשתות זרות, זינוק במספר הטסים לחו"ל, עלייה בנתח השוק של האופנה המהירה והתחזקות הרכישות באונליין; כל אלה הובילו מאז 2019 לצניחה של 26% במחירי בגדים ונעליים

ענף האופנה מתנהג הפוך: בעוד מדד המחירים לצרכן זינק בשנים האחרונות, בהובלת ענף המזון, בענף האופנה דווקא חלה צניחה של עשרות אחוזים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מדד המחירים בתחום ההלבשה וההנעלה ירד ב־31.3% מדצמבר 2018 עד אוגוסט 2024. מינואר 2019 עד אוגוסט 2024 הוא ירד ב־26%, וזאת בעת שמדד המחירים לצרכן עלה באותה תקופה ב־11.5%. לירידה הזו כמה סיבות: הורדת מכס, הגעת רשתות זרות חדשות, מדיניות השמיים הפתוחים שהובילה להוזלת טיסות, עלייה בנתח השוק של האופנה המהירה שמתאפיינת במחירים נמוכים והתחזקות הרכישות באונליין.
מכסי המגן, בשיעור של 12%-6%, על פריטי הלבשה והנעלה בוטלו ב־2017 על ידי שר האוצר דאז משה כחלון. במקור מכסים אלה נועדו לשמור על הייצור המקומי ועל תעשיית הטקסטיל הישראלית. עם השנים התעשייה בארץ הצטמקה מאוד, ומרבית פריטי ההלבשה מיובאים ממפעלים במזרח הרחוק, לצד מותגי אופנה מוגמרים שמיובאים מהמערב.


ביטול המכסים נועד לסייע ליבואנים ולקמעונאי האופנה להתחרות במחירי אתרי האינטרנט הבינלאומיים ובקניות של הישראלים בחו"ל, שהלכו וגדלו מאז נחתם הסכם השמים הפתוחים ב־2012 בין ישראל למדינות האיחוד האירופי, שהוזיל את הטיסות.

נפתחים לעולם

סיבה שנייה לירידה במחירי ענף האופנה היא הפתיחות של ישראל לעולם. עד תחילת שנות האלפיים שוק האופנה הישראלי התנהל כשוק סגור למדי. ב־1997 מותג האופנה הספרדי זארה פתח חנות ראשונה בארץ, ב־2005 המותג הספרדי המתחרה מנגו עשה צעדים ראשונים בישראל, ובשני העשורים האחרונים שטפו את המדינה עשרות מותגי אופנה וספורט בינלאומיים, ובהם כל מותגי קבוצת אינדיטקס: זארה, זארה הום, פול אנד בר, ברשקה, סטראדווריוס, מסימו דוטי, ובקרוב גם מותג הספורט אוישו. מותגי אופנה ואופנת ספורט בינלאומיים נוספים שפועלים בישראל הם אמריקן איגל, פוט לוקר, נייקי, אדידס, נאוטיקה, טימברלנד, ריפליי, אלו יוגה, לולולמון, צ'ילדרנס פלייס, מגוון מותגי יוקרה שמייבאת קבוצת אירני ומותגים רבים נוספים.
לפני כניסתן של הרשתות הבינלאומיות, הצרכנים הישראלים רכשו בגדים בעיקר בקסטרו, גולף ופוקס. מאז החלו קבוצות הקמעונאות הגדולות לקבל זיכיונות לפתיחת חנויות של מותגים מובילים, התחרות בשוק האופנה המקומי התגברה מאוד.
במקביל לנהירה של רשתות בינלאומיות לישראל, הוזלו מאוד מחירי הטיסות לחו"ל במסגרת הסכם השמיים הפתוחים, וישראלים רבים החלו לטוס לחו"ל כמה פעמים בשנה, ולחזור עם מזוודות עמוסות בקניות שערכו בחו"ל. היבואנים והקמעונאים נאלצו להתמודד עם תחרות גם בחזית הזאת.
סיבה קריטית נוספת להוזלה של ענף האופנה היא עליית הפופולריות של האופנה המהירה. מדובר באופנה שמתחלפת בתדירות גבוהה של אחת לשבועיים, במקום אחת לשלושה חודשים על פי עונות השנה. הקולקציות של חברות הפאסט פאשן אינן איכותיות במיוחד ככל שזה נוגע לבד ולתפירה, אך הן זולות מאוד. לפי הערכות, האופנה המהירה הובילה להורדת מחירים בעולם בשיעור של 15%-10%.

הרבה וזול

כמו כן התחזקות הרכישות באונליין תרמה את תרומתה להורדת המחירים בענף האופנה. מי שרכבו על טרנד האופנה המהירה ולקחו אותו למקום עוד יותר רחוק הן שתי ענקיות סיניות בתחום הסחר האלקטרוני: עליבאבא, בעלת אתר הסחר עלי אקספרס, ו־SHEIN. השתיים מייצרות פריטי אופנה באיכות ירודה ובמחיר נמוך, אך מוכרות בהיקפים בלתי נתפסים. ההכנסות של קבוצת עליבאבא עומדות כ־30 מיליארד דולר ברבעון. במצגת שפרסמה SHEIN למשקיעים היא מסרה כי ההכנסות ב־2022 עמדו על 23 מיליארד דולר, והצפי ל־2025 עומד על כ־60 מיליארד דולר.
תחום האונליין, שבו פועלים גם אמזון, אסוס ולא מעט אתרי מרקטפלייס, הוביל ליבוא אישי בהיקף גבוה במיוחד, שהיווה את אחד הקטליזטורים להורדת מחירים בענף האופנה. אחד מאתרי האונליין הפופולריים בקרב ישראלים הוא אתר האופנה הבריטי נקסט. בעשור האחרון הרבו הצרכניות הישראליות לרכוש בו בעיקר בגדי ילדים אבל גם בגדי נשים, עד שהחברה העלתה אתר ייעודי בשפה העברית, וב־2019 אף שכרה בישראל משרד יח"צ.
האונליין התחזק מאוד בעשור האחרון, אבל 2020, שברבעון הראשון שלה פרצה מגפת הקורונה בעולם, היתה שנת השיא של אתרי האונליין שהתפוצצו מהזמנות משלוחים. בכל מקרה התעצמות הרכישות באונליין הגבירה מאוד את התחרות בענף האופנה, שהשחקנים המקומיים בו נאלצו להתמודד עם חזית נוספת לצד הקניות בחו"ל. בישראל התחרות של קמעונאי האופנה מול אתרי האונליין מחו"ל היא קשה במיוחד בשל הפטור ממע"מ שמקבלים הצרכנים שמבצעים הזמנה מתחת ל־75 דולר.
"70% מהסחורה שהצרכנים מזמינים באונליין מגיעה מעליבאבא ו־SHEIN. ולכן הפטור ממע"מ שמעניקה המדינה הולך לאתרים זולים ונחותים ולא לאתרים יקרים", אומר שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר.