בפעם השביעית ברציפות: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי
בפעם השביעית ברציפות: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי
הוועדה המוניטרית החליטה להשאיר את הריבית ברמה של 4.5%, בהתאם לתחזיות האנליסטים. בשנת 2024 הבנק קיבל רק החלטה אחת להורדת הריבית מ-4.75% ל-4.5%. העובדה שסביבת האינפלציה בישראל מעל ליעד, מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך הנתונים המעורבים גם מונעים את העלאתה
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להשאיר את הריבית במשק על רמה של 4.5%. זו הפעם השביעית ברציפות שהוועדה מחליטה להשאיר את הריבית באותה רמה. החלטת הריבית הבאה תהיה כבר בשנת 2025, ולכן ניתן לסכם כי בשנת 2024, הבנק קיבל החלטה אחת להוריד את הריבית מ-4.75% ל-4.5%, ושבע החלטות להשאיר את הריבית באותה רמה. ההחלטה לא הפתיעה איש והיא תאמה את תחזיות האנליסטים והכלכלנים שהעריכו כי הבנק לא ימהר להוריד או להעלות את הריבית.
הבנק המרכזי בהודעתו פותח בכך שאי הוודאות הגיאופוליטית ממשיכה להקשות על הפעילות הכלכלית, וכי עדיין אין חזרה מלאה של המשק לרמות של ערב המלחמה. עם זאת, ההודעה מציינת כי השקל התחזק לאחרונה וכי פרמיית הסיכון של ישראל ירדה באופן משמעותי בין החלטות הריבית, אך עדיין גבוהה מהמצב של טרום המלחמה.
בנוגע לנתוני הרבעון השלישי, מדגיש הבנק המרכזי כי למרות הנתונים שהיו טובים באופן נקודתי, הרי שעדיין התוצר בישראל נמוך מקו המגמה שלו ב-3.6%. כמו כן, בבנק חוזים כי נתוני הרבעון הרביעי (אשר אנחנו בעיצומו) צפויים להיות מעורבים עם נטייה קלה להיחלשות, יש היחלשות קלה בנתוני הצריכה בכרטיסי האשראי, ההיחלשות בולטת בצפון, ויש עלייה ברכישות באזור הדרום. סקר המגמות והעסקים באוקטובר ירד לעומת ספטמבר.
הבנק מתבסס על החזאים המעריכים כי האינפלציה בתחילת 2025 תמשיך לעלות בגלל העלאת המע"מ, ותרד אל מתחת ל-3% רק במחצית השניה של 2025. בחודש זה, הבנק מונה ארבעה גורמי סיכון להאצה באינפלציה, התפתחויות גיאופוליטיות וההשפעה שלהן על הפעילות, מגבלות היצע מתמשכות, תנודתיות בשקל, והתפתחויות בשקל. הבנק הוציא את 'מחירי הנפט' כגורם סיכון לאינפלציה.
הבנק מתייחס גם למצב הפיסקלי ולהרחבת הגרעון לשנת 2024, ולהרחבת הגרעון המתוכנן לשנת 2025 שהתרחשה אמש. הבנק מברך על כך שמסגרת התקציב כוללת 'התאמות פיסקליות בהיקף של 35 מיליארד שקל (יש להדגיש כי ההתאמות הפרמננטיות לא מגיעות לסכום זה, ש"ט). והועדה מכנה את אישור התקציב בממשלה "צעד משמעותי". אך הועדה גם מתריעה כי "חשוב לשמור בהמשך תהליך החקיקה על המסגרת שאושרה בממשלה", ובכך הועדה מביעה את החשש כי התקציב ייראה אחרת לגמרי בסוף הדיונים בכנסת.
גם הפעם בנק ישראל ממשיך להזכיר את המגבלות בענף הבנייה, זאת למרות 'ההתמתנות במחירי הדיור'. הבנק מציין כי חלק מהירידה בתוצר נובעת ממחסור לא ישראלים, כשהבנק מתכוון במיוחד לעובדים הפלסטינים בענף הבניה והשירותים. לפי המצגת של בנק ישראל, מספר העובדים בבניה עומד על כ-246 אלף מחסור של כ-65 אלף עובדים לעומת המצב ערב המלחמה. נתון זה מלמד על מחסור שעדיין קיים, אם כי הועדה מודה כי "הפעילות בענף מתאוששת בהדרגה".
לגבי שוק העבודה, הוועדה אומרת כי הוא עדיין 'הדוק יחסית', כלומר, שוק העבודה מצליח להתמודד עם הריבית הגבוהה יחסית. הבנק מתייחס לכך שיש ירידה קלה בשיעור המשרות הפנויות. הבנק מציין כי השכר הריאלי בישראל נמצא כעת מתחת למגמה ארוכת הטווח שלו
סביבת האינפלציה מקשה על הורדת הריבית
מאז החלטת הריבית הקודמת התפרסמו שני נתוני אינפלציה חודשית, בחודש ספטמבר הנתון הפתיע לטובה כשירד ב-0.2% לעומת ציפייה למדד ללא שינוי. בחודש אוקטובר המדד עלה בחצי אחוז, בהתאם לתחזיות. האינפלציה השנתית עומדת כעת על 3.5%, אך האינפלציה מתחילת השנה עומדת על 3.9%, התחזית האחרונה של בנק ישראל היא כי האינפלציה בסוף השנה תעמוד על 3.8%. העובדה שסביבת האינפלציה בישראל היא מעל ליעד מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך הנתונים המעורבים גם מונעים המשך של העלאות הריבית.
בבנק ישראל מבהירים במהלך השנה האחרונה כי קיימים כמה סיכונים לאינפלציה. הסיכון המרכזי הוא כמובן המלחמה וההשפעה שלה על המשק. במובן זה נתוני הצמיחה של הרבעון השלישי היו מעודדים מעט, במיוחד כשמוסיפים לזה את הסיכוי שאנו קרובים לאסדרה בלבנון. סיכון אחר שממנו חששו בבנק הוא פיחות בשקל, גם במובן זה, השקל שמר על יציבות יחסים בין החלטת הריבית הקודמת לזו הנוכחית. מנגד, בבנק ישראל מסתכלים בזהירות על המגבלות על ההיצע בישראל בעיקר בתחום העובדים בנדל"ן, ועל תקציב המדינה ל-2025, ומצפים לראות ירידה במגבלות ההיצע בישראל, ותקציב מדינה אחראי שכולל צעדי התכנסות שיפחיתו שיחס חוב תוצר לא ימשיך לתפוח בשנים הקרובות.
