פרשנותהמרחק בין עמדת הצבא לחוק ההשתמטות גדול מזה שבין בני ברק לקוניטרה
פרשנות
המרחק בין עמדת הצבא לחוק ההשתמטות גדול מזה שבין בני ברק לקוניטרה
סיכום הדיון שצירפה היועמ"שית למכתבה לשר הביטחון מפרט לראשונה רשמית את עמדת הצבא: ניתן לגייס את כל החרדים, הרצון הוא לגייס הרבה מאוד מהם - בייחוד צעירים - וזה דורש עוד סנקציות אישיות לכפיית הגיוס. לליכוד יהיה קשה להסביר איך זה מתיישב עם חוק ההשתמטות
מהרבה בחינות המסמך החשוב יותר מבחינה משפטית ששלחה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לשר הביטחון ישראל כ"ץ היום (ה') לא היה המכתב שלה עם חוות הדעת על הצעת חוק ההשתמטות אלא סיכום הדיון שנערך אצלה אתמול. בסיכום מפורטת לראשונה בהרחבה ובצורה רשמית עמדת הצבא על הצורך בגיוס גדול של חרדים ובסנקציות אישיות שיאפשרו גיוס כזה. שורת חברי הכנסת מהליכוד חייבו עצמם לחוק שיענה לצרכי הצבא ועכשיו היא גלויה וידועה לכל. מכל מה שפורסם על הצעת החוק של ישראל כ"ץ עולה בבירור שהיא רחוקה מדרישות הצבא כמו המרחק בין בני ברק לקוניטרה.
שלושה מרכיבים בולטים לעמדת הצבא כפי שפרט ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל תא"ל שי טייב: צה"ל צריך יצטרך תוספת של עוד הרבה מאוד חיילים סדירים, אפילו לאחר הארכת משך השירות הסדיר, המשך גיוס המילואים הרחב והעלאת גיל הפטור ממילואים. החיילים האלה, הבהיר טייב, צריכים להיות ברובם צעירים בגיל שבו הולכים לקרבי. המרכיב השני - צה"ל מסוגל לגייס כבר מ-2026 את כל 14 אלף בני ה-18 החרדים, כלומר אין תירוצים לא לגייס אותם חוץ מאילוצים פוליטיים.
המרכיב השלישי הוא שצה"ל לא מצליח להתקרב אפילו ליעד של 4,800 מתגייסים חרדים בשנת הגיוס הנוכחית (שנת הגיוס 2024 – 7.2024-6.2025) והוא מצפה שיעמידו לרשותו כלים בדמות סנקציות אישיות כלכליות ומנהליות מרתיעות. היועצת המשפטית הורתה לייעוץ המשפטי של משרד הביטחון לגבש רשימת סנקציות כזו.
הסנקציות שחלות כרגע על מי שלא מתייצבים הן חוסר אפשרות לצאת מהארץ, מניעת מימון לישיבה ממשרד החינוך, ביטול ההנחה במעונות היום לילדי אברכים משתמטים ומעצר במקרה של בדיקת מסמכים על ידי המשטרה. אגף התקציבים באוצר הציע להרחיב רשימה זו ולשלול גם הטבות בדיור (מחיר מטרה) ואת ההנחות בארנונה וביטוח לאומי. שלילת התמיכה לתלמיד ישיבה וההנחה במעונות היום נגזרות מפסק הדין של בג"ץ כלומר מהקביעה שלו שאי אפשר להעניק מימון למשתמטים על זה שהם נמצאים במקום אחר ולא בצבא. השאלה היא איך יטילו סנקציות נוספות כשברור שהכנסת לא תשתף פעולה. ביום רביעי ידון בג"ץ בשלוש עתירות שמבקשות לחייב את צה"ל להפסיק לטפטף צווים לחרדים ולשלוח לכל ה-80 אלף. סביר שגם רשימת הסנקציות תגיע בקרוב לבג"ץ.
השאלה האמיתית אינה האם בג"ץ יפסול את חוק ההשתמטות של כ"ץ והחרדים. אין חוק שהחרדים יסכימו לו שיעמדו בעיקרון השוויון ואין כמעט ספק שהוא יפסול אותו. השאלה האמיתית היא האם הוא יוציא צו ביניים שמונע את יישום החוק ומנציח את מעמדם של תלמידי הישיבות כעריקים שנמצאים תחת סנקציות ובסכנת מעצר. לא רק לחברי הכנסת, גם לשופטים נוח מאוד להתייחס לעמדת הצבא כמד-השתמטות. במצב שבו הפער בין עמדת הצבא הרשמית לעמדת השר כ"ץ כל כך גדול יהיה הרבה יותר קל לשופטים להוציא צו ביניים.
במכתב עצמו בהרב מיארה עצמה כתבה לישראל כ"ץ שהצעת החוק שלו בלתי חוקתית בלי להיכנס לפרטי הצעת החוק. היא כתבה את זה כשהבהירה שהצעת החוק צריכה להיות מבוססת על "חובת גיוס אישית ושוויונית וכן סנקציות אישיות ושוויונית". זאת בניגוד להצעת החוק של כ"ץ שמבוססת על יעדי גיוס מוגבלים וסנקציות שתלויות באי עמידה קולקטיבית ביעדים.
צריך לזכור שבניגוד לממשלה שנוטה להתעלם מחוות הדעת של בהרב מיארה, בג"ץ מזכיר שוב ושוב לממשלה שהיועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של החוק עבור הרשות המבצעת. בניגוד לטענת הממשלה שהיועמ"שית לעומתית זו הממשלה שמתעקשת להפר שוב ושוב את החוק ולהעביר הצעות בלתי חוקתיות.
ובמילים אחרות: כשבהרב מיארה שולחת מכתב לישראל כ"ץ שבו היא מבהירה שהוא לא התייעץ איתה ושהצעת החוק צריכה להיות הפוכה מזו שהוא מכין, היא בעצם מכינה לבג"ץ שורה של מדדים לבדיקת חוק ההשתמטות כשיגיע אליהם והם יצטרכו להחליט אם להוציא צו בינים שמונע את יישומו.
