פרשנותהתסבוכת שיצר אורבך: התקציב לא יאושר לפני אביב 2023
פרשנות
התסבוכת שיצר אורבך: התקציב לא יאושר לפני אביב 2023
במלאות שנה לממשלה, יש לה רק 59 ח"כים, אין לה יכולת למשול, לקדם חוקים, וגם הדרך לבחירות עוד ארוכה בשל הסוגיה מי יעמוד בראש ממשלת המעבר. הקדמת הבחירות תגרום לכך שהמדינה תתנהל ללא תקציב מאושר לפחות עד אפריל-מאי בשנה הבאה
הודעתו אחר הצהריים של יו"ר סיעת ימינה ח"כ ניר אורבך כי "במצב הדברים היום אינני חלק מהקואליציה" מהווה מכה נוספת בכנף של הממשלה ה-36 ובעצם מערערת עוד יותר את יציבותה השברירית ממילא.
היום, במלאות שנה לכינונה של הממשלה, אין חגיגה ואין עוגה. במקום לשלוף יין, עוגות ובורקסים, הממשלה נמצאת על זמן שאול.
הקואליציה למעשה "תקועה". בהיעדר רוב בכנסת, אין לה רוב אפילו להודעת ראש הממשלה נפתלי בנט בדיון שנערך אחר הצהריים במליאה לפי בקשת 40 ח"כים מהאופוזיציה שבו נאלץ בנט להקשיב לביקורת. כתוצאה מכך, חברי הכנסת של הקואליציה ייעדרו מההצבעה.
"אנחנו נלחמים על הממשלה הזו. זו האמת", הודה בנט בדיון. "הממשלה הזו מצוינת אבל נשענת על קואליציה לא פשוטה".
אכן לא קלה: אורבך מתנה את תמיכתו בקואליציה באישורן של תקנות יו"ש. ואילו מהצד השני של הקשת הפוליטית יש שני מתנגדים מהקואליציה: ח"כ ג'יידא רינוואי זועבי (מרצ) וח"כ מאזן גנאים (רע"מ) הצביעו בשבוע שעבר נגד הממשלה בשורה של הצבעות: תקנות יו"ש, העלאת שכר המינימום, ומינויו של מתן כהנא כשר הדתות.
רינוואי זועבי הבהירה אתמול שלא תתפטר מהכנסת כדי לאשר כניסת ח"כית חדשה ממרצ שתתמוך בתקנות. וגם גנאים, שלו הוצעו שורה של תופינים בדמות סיוע לעיר נצרת ותמיכה במועמדותו בבחירות לראשות העירייה שייערכו באוקטובר 2023, לא הולך הביתה.
כך או כך, הקואליציה מונה נכון לעכשיו לכל היותר 59 חברי כנסת. בהיעדר רוב, היא לא יכולה לאשר יוזמות ממשלתיות בכנסת ובהן תקציב המדינה ל-2023 וחוק ההסדרים, "חוק הפנסיות", "חוק הגיוס", חוק המונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, חוק הקוצב את כהונת רה"מ, "חוק הקנאביס", "חוק המטרו", "חלופת שקד לתמ"א 38 ועוד ועוד.
מה הלאה? מצד אחד כאמור אין לקואליציה רוב, ומצד שני, היא לא רוצה להתפרק.
אורבך הבהיר שבשבוע הקרוב לא יתמוך בהצעות החוק לפיזור הכנסת. "אינני חושב שהליכה לבחירות היא החלופה המועדפת. סבבי בחירות אינם משרתים את היציבות הנדרשת לשלטון במדינה", אמר.
אורבך תומך בהקמתה של ממשלת ימין בראשות בנימין נתניהו, בלא צורך לפזר את הכנסת. לצורך כך נדרשים 61 חברי כנסת להצביע אי אימון בממשלה הנוכחית ולתמוך במועמד מוסכם לראשות הממשלה.
לפי שעה אין רוב לממשלה כזו: לגוש הימין חרדים: 55 מנדטים (כולל אורבך, עידית סילמן ועמיחי שיקלי). בליכוד קיוו לגייס את 6 ח"כי תקווה חדשה - אבל יו"ר המפלגה גדעון סער דחה את כל ההצעות שהוגשו לו. גם בכחול לבן דוחים לפי שעה את ההצעות שיתמכו בהקמת ממשלה כזו. השאלה מה יקרה אם לפני ההצבעה על פיזור הכנסת יחול שינוי בעמדתן של המפלגות הללו?
נתניהו והליכוד לא מתלהבים מכינון ממשלה חדשה בראשותו של נתניהו בכנסת הנוכחית, אלא מייחלים להקדמת הבחירות באמצעות חקיקת החוק לפיזור הכנסת. זאת, בתקווה להשגת 61 מנדטים לגוש הימין לאחר הבחירות.
גם כאן הקואליציה בבעיה: אם אורבך וסילמן יתמכו בפיזור הכנסת, אזי ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד יכהן כראש ממשלת המעבר. אם שני ח"כים מגוש המרכז שמאל, למשל רינוואי זועבי וגנאים יתמכו בחוק לפיזור הכנסת, אזי בנט יישאר ראש הממשלה.
בקיצור: גם הדרך לבחירות עוד ארוכה, וככל הנראה אלה יתקיימו לא לפני נובמבר.
במצב שכזה, הכנסת לא תאשר את תקציב המדינה לשנת 2023 וזו תחל בלא תקציב מאושר, והכנסת הבאה תאשר את התקציב לא לפני אפריל-מאי 2023.
