סגור
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן חוף קצא"א אילת
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן חוף קצא"א אילת (צילום: יאיר שגיא, אלכס קולומויסקי)

עקב התנגדות ראשי הרשויות: נדחה הדיון על הרחבת פעילות קצא"א במפרץ אילת

לפי גורמים בממשלה, נתניהו הסכים לבקשת השרה להגנת הסביבה לדחות את ההצבעה עד שייערך דיון רחב של מנכ״לי המשרדים השונים וראשי הרשויות. בעקבות הדחייה השר דודי אמסלם יצא בזעם מישיבת הממשלה וטען כי המשרד להגנת הסביבה פוגע ביחסים עם איחוד האמירויות

בוטל הדיון שתוכנן להיערך היום (א׳) בממשלה על ביטול המדיניות המגבילה את היקף שינוע הנפט של חברת קצא״א במפרץ אילת. זאת, בעקבות לחץ עז שהפעילו ראשי הרשויות המתנגדים לכך, ובראשם ראשי עיריות אילת ואשקלון. לפי גורמים בממשלה, נתניהו הסכים לבקשת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לדחות את הדיון ולא לקיימו לפני שיערך דיון רחב של מנכ״לי המשרדים השונים וראשי הרשויות.
את ההצעה לבטל החלטת המשרד להגנת הסביבה להגביל את היקף שינוע הנפט במפרץ אילת לכדי 2 מיליון טון, ובכך למעשה לבטל את עמדת אנשי המקצוע במשרד למרות הסיכונים הגלומים בכך, הוביל משרד ראש הממשלה עצמו. אליו הצטרפו משרד האוצר והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם.
אמסלם יצא בזעם מישיבת הממשלה בעקבות ההחלטה לבטל את הדיון בנושא וטען כי החלטת המשרד להגנת הסביבה פוגעת ביחסים עם איחוד האמירויות. הסיבה לכך היא שמדיניות ההגנה על הסביבה מגבילה את יכולתה של קצא״א לממש עסקה שחתמה מול חברת מד-רד האמירתית שתכליתה להפוך את ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט מהמזרח התיכון לעולם, ובכך לייעל את הליך הפצת הנפט עבור איחוד האמירויות, ולהפוך את עסקיה לתחרותיים יותר בעולם. נזכיר כי בשנת 2021, גריר איחוד האמירויות בישראל מוחמד אל-חאג’ה אמר כי מדובר ב"הסכם מסחרי בין חברות פרטיות, שאינו נוגע ליחסים המדיניים בין המדינות”.
ההחלטה שגיבש משרד ראש הממשלה בחודשים האחרונים, קובעת כי הממשלה תנחה את השרה להגנת הסביבה לבטל את מדיניות ׳אפס תוספת סיכון׳. כך יבוטלו את מגבלות שינוע הנפט החלות על קצא״א במטרה להגן על מפרץ אילת מפני הגדלת ההסתברות להתרחשות שפך נפט שיוביל לאסון אקולוגי באילת, ולפגיעה אנושה בשונית האלמוגים הרגישה השוכנת לחופה.
ההצעה שהתגבשה בחודשים האחרונים היא תולדה של צוות בין ממשלתי שהקים מנכ״ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי. למעשה, עוד בטרם פרסם הצוות את מסקנותיו – לקראת תום הדיונים, פורסם ב״כלכליסט״ כי כבר הוחלט לגבש הצעת מחליטים שתפקיע את סמכויות המשרד להגנת הסביבה בנושא ותבטל את שיקול הדעת המקצועי שלו, לטובת אינטרסים של גורמי ממשלה אחרים להם אין סמכות או ידע מקצועי בנושאי סביבה ובריאות הציבור.
לפי המשרד להגנת הסביבה, דוח המסקנות שפרסם הצוות הממשלתי לבסוף, מתעלם לחלוטין מעמדת המשרד להגנת הסביבה. לפי המשרד, סיכום הוועדה רצוף באי דיוקים בשל ההסתמכות על נתונים ישנים ולא עדכניים מתוך הערכת הסיכונים הלאומית שבוצעה לפני 17 שנים, וכי המדיניות הנוכחית המונהגת במפרץ אילת מהווה בפועל הגדלה של פי 4 ממוצע היקף הפעילות של קצא״א בעשור הקודם, טרם גובשה המדיניות.
כך גם התעלם הדוח שגובש על ידי משרד ראש הממשלה מנתוני המשרד להגנת הסביבה הקובעים כי ההשפעה הכלכלית של שפך נפט במפרץ אילת יכולה להגיע לכדי עלות של כ-16 מיליארד שקל. 3.3 מיליארד שקל בשל עלויות ניקוי ונזק סביבתי ועוד כ-13 מיליארד שקל של פגיעה כלכלית בתיירות העיר אילת והצרכנות, אל מול הסכם מסחרי המניב ״סכומים המוערכים בעשרות מיליוני שקלים בשנה״. זאת, בהערכה של ״תרחיש סביר״, הבוחן שפך נפט בהיקף של כ-25 אלף טון (מיכל אחד מתוך עשרה במיכלית נפט).
הדוח המדובר אף התעלם מעמדת משרד הבריאות, כפי שנחשף הבוקר בכלכליסט. למרות שבמכתב של ד״ר שרון אלרעי פרייס לממשלה נחשף כי המשרד הביע חשש מפני סיכון לבריאות הציבור והעמיד שורה של דרישות בנושא, עמדתו כלל לא הופיעה בדוח. משרד ראש הממשלה התעלם משאלות כלכליסט בנושא והגיב כי ״הדו״ח עולה בקנה אחד עם עמדת משרד הבריאות״.
למרות שמדובר בנושא הנוגע באופן ישיר למדיניות האנרגיה של מדינת ישראל, קולו של שר האנרגיה, אלי כהן, נדם. כהן מתעלם מפניות כלכליסט בנושא, ועד עתה – למרות שהדיון בממשלה בוטל ברגע האחרון – גם לא מסר לממשלה את עמדתו בעניין.
ממשרד האנרגיה נמסר: ״הדיון נדחה. לשייקבע מועד ותופץ הצעת החלטה נוכל להתייחס״.
מקצא״א נמסר: ״קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון', שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, הוא מחויב המציאות, ואתגרי וצורכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת. אין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה ובחירום, ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית-ביטחונית-אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. לולא הטלתן של ההגבלות, מלאי החירום של מדינת ישראל היה גדול יותר עם פרוץ המלחמה״.
מטה המאבק נגד הגדלת שינוע הנפט של קצא״א, הכולל עשרות ארגוני סביבה ובריאות הציבור, מסר: "להגדלת שינוע הנפט באילת, רחבי הערבה והנגב, ועד לאשדוד ואשקלון, סיכונים משמעותיים בתחומי הביטחון, בריאות הציבור, הכלכלה, התיירות, הטבע והסביבה, ואסור לערוך אותו במחטף, כפי שניסו לעשות היום״.