דו"ח המבקרהמדינה אספה עשרות אלפי עדויות על רכוש שנגזל בשואה - אך לא עשתה איתן דבר
דו"ח המבקר
המדינה אספה עשרות אלפי עדויות על רכוש שנגזל בשואה - אך לא עשתה איתן דבר
מדו"ח מבקר המדינה עולה כי המדינה לא עושה מספיק על מנת להחזיר רכוש יהודי שנגזל בשואה ולא מיישמת את החלטות הממשלה בנושא. עוד עולה כי מ-2007 קוצץ התקציב לטיפול ברכוש יהודי אבוד ב-98%, וכי אין אף בעל תפקיד שממונה על כך
דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ד') קובע כי המדינה לא עושה מספיק על מנת להחזיר רכוש יהודי שנגזל בשואה ולא מיישמת את החלטות הממשלה בנושא. מהדו"ח עולה כי הגורם העיקרי לכך הוא הרגישות של יחסי החוץ של ישראל.
הדו"ח מצביע על כך שמ-2007 היקף התקציב המוקדש לטיפול בנושא זה ירד ב-98%, מ-16 מיליון שקל לשנה ב-2007 ל-1.6 מיליון שקל. עוד קובע הדו"ח כי במשרד לשוויון חברתי, האחראי לנושא, אין אף עובד שתפקידו לטפל בהשבת הרכוש. כמו כן, פרויקט יוצא דופן שבו נאספו 70 אלף עדויות על רכוש שנגזל בשואה לא זכה לכל עיבוד או שימוש.
ב-2010, נאמד השווי המוערך של הרכוש היהודי במדינות אירופה ב-209 מיליארד דולר לפי שיטות חישוב אחת וב-673 מיליארד לפי שיטת חישוב אחרת.
בשני העשורים האחרונים קיבלו ממשלות ישראל שורת החלטות לפעול להשבת רכוש הנספים והניצולים, אך הן נשארו במידה רבה אות מתה. מ-2007 אחראי המשרד לשוויון חברתי על נושא השבת הרכוש.
כך נראה הפער בין החלטות הממשלה למציאות: ב-2003 הקימה הממשלה ועדת שרים ייעודית להשבת הרכוש וכן ועדת היגוי, אשר חדלו לפעול ב-2009. באותה שנה החליטה הממשלה על הקמת מועצה לאומית להשבת הרכוש, כולל ממדינות צפון אפריקה. בפועל לא נעשתה פעילות להשבת רכוש ממדינות אלו. ב-2015 הקימה הממשלה ועדת מנכ"לים לאותה מטרה, אשר הפסיקה להתכנס ב-2017.
ב-2010 הקימו ממשלות ישראל, ארה"ב וצ'כיה מכון בין לאומי למורשת השואה, שאחד מתחומי הפעילות שלו היה מעקב אחר השבת הרכוש. הוא נסגר ב-2017 בשל חוסר תקציב. ב-2008 הוחלט להתמקד בפעילות להשבת הרכוש בחמש מדינות במזרח אירופה: פולין, רומניה, הונגריה, ליטא וסלובקיה. בפועל בשלוש מתוכן לא נעשה דבר ובשתיים האחרות נעשה מעט מאוד.
לפי דו"ח המבקר, התוכנית האסטרטגית למיפוי, איתור והשבה של הרכוש היהודי, שיזם המשרד לשוויון חברתי ב-2008, לא יושמה כמעט בכלל. המהלך היחיד היה פניה לניצולים וקרוביהם בשנים 2013-2014 פנה המשרד לניצולים וקרוביהם על מנת שיספקו מידע על רכוש שנגזל, ובתגובה התקבלו 70 אלף פניות איתן המשרד לא עשה דבר.
בתגובה לדו"ח המבקר השיב המשרד לשוויון חברתי כי "השיח בנושא השבת הרכוש מתנהל עם מדינות ידידותיות, ולכן כלל הפעילות בנושא מתנהלת לאור מארג השיקולים המדיניים". אולם, למרות שהתוכנית האסטרטגית כללה הקמת מערך למשא ומתן עם מדינות אירופה, מערך כזה לא הוקם.
המשרד לשוויון חברתי: "היה על המבקר לציין לחיוב"
מהמשרד לשוויון חברתי נמסר בתגובה כי הוא "הראשון שלקח אחריות מקצועית על נושא השבת הרכוש היהודי הגזול והעמיד משאבים באופן שוטף, פעל נמרצות לאורך השנים והביא הישגים, בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החוץ וגורמי ממשלה נוספים".
לטענת המשרד, "רק בחמש השנים האחרונות לדוגמא הושגו למעלה מ-3 מיליארד שקל בזכויות עבור שורדי השואה במהלכים שקודמו מול ממשלת גרמניה, קודמו הסדרים מול הרכבת ההולנדית, הסדרים להשבת רכוש יהודי בתחום אמנות גזולה, הסדר ציבורי בלטביה ועוד". המשרד "סבור כי היה על המבקר לציין לחיוב את העובדה שלקח על עצמו תחום עליו לא היה מופקד משרד כלשהו ומאז פועל באופן רציף לקידומו. חשוב שלא להטעות את הקורא בציפייה בתחום זה להישגים מיידיים. הצלחה בתחום מול מדינות ריבוניות הינה פועל יוצא של מעמדה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית".
