ניתוחהפחתת הדירוג של מודי'ס תגיע לכיס של כולם באופן ישיר ועקיף
ניתוח
הפחתת הדירוג של מודי'ס תגיע לכיס של כולם באופן ישיר ועקיף
הורדת דירוג האשראי של ישראל תגרום לעלייה בעלויות המימון ותיצור לחץ לביצוע גזירות נוספות על כל אלה שמתכנן האוצר בתקציב הקרוב. התייקרות החוב של המגזר העסקי עלולה להתגלגל אל הציבור בהעלאת מחירים של מוצרים ושירותים
סוכנות הדירוג מודי'ס הפחיתה ביום שישי בחדות את דירוג האשראי של מדינת ישראל בשתי דרגות ובתוך פחות משנה הורידה את ישראל 3 דרגות. מדובר בדירוג הנמוך ביותר שמודי'ס נתנה לישראל, והיא גם הוסיפה תחזית דירוג שלילית, כלומר קיים סיכון להפחתת דירוג נוספת.
השפעת הפחתת הדירוג לא מסתכמת רק במדינה, וצפויה לחלחל גם לציבור בצורה ישירה או עקיפה. הורדת הדירוג צפויה לייקר את עלויות גיוס החוב של מדינת ישראל, בוודאי בכל הקשור לגיוס בחו"ל. התייקרות שכזו בעלויות המימון תלחץ כלפי מעלה את הגירעון הגבוה ממילא, ותאלץ את המדינה להתאים את הכנסותיה והוצאותיה. התאמה שכזו צפויה להתבטא בקיצוץ בהוצאות האזרחיות ו/או בהעלאות מסים. נזכיר כי כבר בתקציב הקרוב האוצר מתכוון להטיל גזירות על הציבור כמו העלאת המע"מ, קיצוץ הטבות מס בחסכונות ועוד. הורדת הדירוג שתביא לגידול בעלויות המימון עלולה לייצר לחץ לביצוע צעדים נוספים.
בנוסף, התייקרות החוב למדינה תתגלגל להתייקרות החוב של הציבור. תשואות האג"ח של מדינת ישראל מהוות את מדד היחס לתמחור כל שוק האשראי בישראל. על בסיסן נקבע החוב למגזר העסקי ולמשקי הבית. המשמעות היא שגם אם ריבית בנק ישראל לא תשתנה (וממילא היום היא גבוהה למדי), מחירי ההלוואות והמשכנתאות עלולים להתייקר בעקבות עליית תשואות האג"ח. התייקרות ההלוואות למשקי הבית משפיעה עליהם כמובן באופן ישיר, אך גם התייקרות בחוב של המגזר העסקי עלול להתגלגל אל הציבור בהעלאת מחירים.
ההתייקרות שצפויה בהלוואות אינה רלבנטית רק למי שלוקח הלוואה חדשה. גם מי שכבר נטל משכנתא עלול למצוא עצמו עם החזר חודשי גדל. הסיבה לכך היא שלרוב בעלי המשכנתאות יש מסלול של ריבית משתנה. במסלול זה הריבית מתעדכנת אחת לתקופה, בהתאם לתנאי ההלוואה. העדכון הזה מתבסס לרוב על תשואות האג"ח, וכאמור אם הן ימשיכו ויעלו, אז הריבית באותו מסלול תתייקר במועד העדכון הקרוב.
הרתעת משקיעים זרים
להפחתת הדירוג יש גם השפעה כללית של תדמית פחות חיובית על ישראל. השפעה זו קשה יותר לכימות, אך היא תרתיע יותר משקיעים זרים מלהשקיע בישראל או מבנקים זרים להעניק הלוואות לחברות ישראליות.
באשר לתחום העסקי, המגזר הראשון שצפוי להיות מושפע הוא הבנקים. הפחתת הדירוג למדינת ישראל מגדילה משמעותית את הסיכוי שגם הבנקים עצמם יספגו הורדת דירוג ממודי'ס, וזאת אף שהם נמצאים בתקופה של רווחיות שיא ואיתנות פיננסית. הסיבה לכך היא שהבנקים הם מגזר שאמור לקבל סיוע כלכלי מהמדינה אם ייקלע לקשיים, ולכן הדירוג שלהם מושפע מהדירוג של המדינה.
הפחתת הדירוג לבנקים לא אמורה לפגוע ביכולתם לגייס חוב בישראל, שכן המוסדיים הישראליים פחות מושפעים מהורדת דירוג שנובעת מהפחתת הדירוג למדינה כולה ולא מבעיה ספציפית בבנקים.
אולם גיוס חוב בחו"ל הולך והופך למאתגר יותר לבנקים. בשנים האחרונות החלו הבנקים לגייס חוב בחו"ל. עד כה גויסו כמה מיליארדי דולרים כאמצעי לגוון את מקורות המימון. הפחתת הדירוג פוגעת במגמה זו, שכן המשקיעים בחו"ל יידרשו בתמורה ריביות גבוהות יותר בהתאם לרמת הדירוג החדשה של הבנקים.
עם זאת, בבנקים מציינים כי ממילא מאז החלה המלחמה, חלון הגיוסים של הבנקים הישראלים בחו"ל נסגר, ולכן להפחתת הדירוג הנוכחית פחות השפעה. סביר שלאחר שתיגמר המלחמה חלון הגיוסים שוב ייפתח, השאלה היא מה תהיה אז רמת הדירוג שלהם, ואם היא תעלה.
גל הפחתות הדירוג הקודם שאירע לפני שבעה חודשים השפיע גם על הלימות ההון של רוב הבנקים. הלימות הון היא היחס בין ההון העצמי של הבנק לנכסי הסיכון שלו, ובראשם תיק האשראי. זהו פרמטר שמשפיע על יכולת הבנק להעמיד אשראי, וגם על תמחורו.
עם זאת, נציין כי להפחתת הדירוג הנוכחית של מודי'ס אין השפעה על יחס הלימות ההון, ורק אם סוכנות הדירוג S&P תפחית את הדירוג של מדינת ישראל בשלוש דרגות, אז יושפע יחס הלימות ההון בבנקים.
תרחיש זה לא נראה סביר, אולם לפני שנה לא היה גם מי שהאמין שמודי'ס תפחית את הדירוג של ישראל בשלוש דרגות בתוך זמן קצר יחסית.
